קפיטליזם 3.0
הקרב לריסון שכר בכירי החברות הפרטיות מתחיל בבריטניה
קריסת רשת הכלבו BHS, שחשפה גירעון פנסיוני של 571 מיליון ליש"ט בזמן שהבעלים יצאו ממנה עם הון עתק, נתנה רוח גבית ליוזמה של ראשת הממשלה הבריטית משבוע שעבר להדק את הרגולציה על חברות פרטיות. הכוונה היא לחייב אותן בין היתר לחשוף פערי שכר בין המנהלים לעובדים הזוטרים ולכלול בדירקטוריון נציגים של העובדים
ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי הציבה לעצמה מטרה שאפתנית בשבוע שעבר: לפקח על הממשל התאגידי בחברות פרטיות, כולל מדיניות שכר הבכירים. כוונתה של מיי היא לחייב חברות פרטיות בסטנדרטים של חברות הנסחרות בבורסה, מתוך מחשבה כי הרגולציה המוגברת תמנע תופעות כגון ניצול עובדים, פערי שכר מוגזמים והתנהלויות שעלולות לסכן את יציבות החברה.
התוכנית של מיי קיבלה רוח גבית מקריסת רשת בתי הכלבו הבריטית BHS בתחילת יוני, שהביאה לאובדן 11 אלף משרות. הרשת לא הצליחה להוביל מהלכים של הבראה וחילוץ, סגרה 163 חנויות והותירה גירעון אדיר של 571 מיליון ליש"ט בקרנות הפנסיה של עובדי הרשת. בשנים שבהן נוצר אותו גירעון צברו סר פיליפ גרין ודומיניק צ'אפל, הבעלים הפרטיים של הרשת ב־15 השנים האחרונות, סכום של 580 מיליון ליש"ט, שהתקבל מתשלומי שכירות של סניפים, מתשלומי ריבית על הלוואות בעלים, ממשכורות ומדמי ניהול.
- בתו של בעל השליטה בשוהם ביזנס תקבל שכר בעלות של עד 210 אלף שקל בשנה
- 2.5 בום: גם מנכ"ל בנק הפועלים נתקע בתקרת חוק שכר הבכירים
- מנכ"ל כלל ביטוח הודיע לחברה כי הוא מקבל את מגבלת שכר הבכירים
תרזה מיי ראש ממשלת בריטניה צילום: גטי אימג'ס
אותה קריסה סיפקה לציבור הבריטי דוגמה מאלפת למקרה שבו בעלים של חברה פרטית מצליחים לצבור הון עתק תוך כדי התנהלות פיננסית לקויה, שבסופו של דבר הותירה את העובדים ובעלי עניין כמו ציבור הלקוחות והספקים שלה מול שוקת שבורה.
"מעשה מבחיל"
בזמן שהבעלים תירצו את קריסת BHS ב"שינויים בשוק הקמעונאות", אמר אחד העובדים ל"גרדיאן הבריטי" את מה שחשו רבים: "הכעס שלנו מופנה אל בעלי החברה. הם הוציאו מהחברה כסף שפשוט לא היה שם. לא משנה מה 'מר סר' אומר (סר גרין - ג"ק), להותיר חברה עם גירעון פנסיוני הוא מעשה מבחיל. זה פשוט לא מוסרי".
ביום שלישי האחרון הצהיר הממשל הבריטי רשמית כי בכוונתו לפקח על החלטות השכר בחברות פרטיות. הממשל לא פירט כיצד בדיוק הוא מתכנן לעשות זאת, אך מספר אפשרויות נמצאות כעת על השולחן. מיי למשל הציעה בעבר לחייב חברות לכלול בדירקטוריון החברה נציגים של העובדים, ולדרוש שכל משכורות המנהלים בחברה יקבלו את אישור נציגי העובדים. הצעה אחרת שנמצאת על הפרק היא לחייב חברות פרטיות לחשוף את פערי השכר בחברה, כלומר את היחס השכר הגבוה ביותר בחברה לשכר הנמוך ביותר בחברה.
חושפים את החמדנות
גרג קלארק, שר העסקים בממשלתה של מיי, אמר ביום שלישי שעבר בבית הנבחרים הבריטי שהממשלה היא "פרו ביזנס", אבל באותה נשימה הבהיר שהיא תחייב את העסקים לסטנדרטים הגבוהים ביותר של ממשל תאגידי ושקיפות מול הציבור. במילים אחרות, ה"פרטיות" של החברה הפרטית לא תוכל עוד לשמש כמחסה לחמדנות של הבעלים. הצעות אלה הן חלק ממגמה הולכת וגוברת באירופה ובארצות הברית להגביר את הפיקוח על חברות פרטיות.
במקביל למהלך הממשלתי פורסמו בשבוע שעבר נתונים של Institute of Fiscal Studies, אחד ממכוני המחקר הידועים בבריטניה, שלפיהם השכר החציוני בממלכה המאוחדת עומד בפני "עשור אבוד" לראשונה זה 70 שנה. המשמעות היא שהשכר הריאלי החציוני בבריטניה בשנת 2021 יהיה נמוך יותר (בנטרול אינפלציה) מהשכר החציוני ב־2008. "זה נתון חריג וגרוע מאוד", אמר עם פרסום הנתון מנהל המכון פול ג'ונסון.
חברות בורסאיות, שהן בהגדרה ב"בעלות הציבור", מחויבות בשקיפות מול בעלי המניות. בעשורים האחרונים כל כשל שהתגלה בפיקוח על חברות אלה, כגון הכשלים שהובילו לקריסה של חברות ענק כמו אנרון וליהמן ברדרס, הוביל להידוק הרגולציה על החברות הציבוריות. בעקבות זאת חויבו החברות לגלות לציבור מידע רב יותר על התנהלותן העסקית ולהטמיע אינטרסים של ציבורים שונים, פרט לבעלי המניות הישירים של החברה.
סניף של רשת הכלבו הבריטית BHS צילום: אי פי איי
כך למשל חברות ציבוריות מחויבות לחשוף את שכר המנהלים, את דרך אישור השכר, את עסקאות המנהלים במניות והאופציות של החברה, ואף לדווח אם חומרי הגלם שהן צורכות מגיעים מאזורי עימות, ואם פעילותן העסקית מספקת מימון למלחמות אזרחים ולהפרות של זכויות אדם.
לכאורה, מבחינה חוקית, בעלים פרטי יכול לעשות בחברה הפרטית שלו ככל העולה על רוחו, אולם בשנים האחרונות ישנם ניסיונות לסדוק את הפרדיגמה הזאת. הדירקטיבה של האיחוד האירופי למשל החלה לחייב חברות פרטיות גדולות לדווח בפורמט של דו"ח אחריות תאגידית, שאמור לכלול פרמטרים כמותיים ברורים בנוגע להשפעת הפעילות העסקית של החברה על הציבור, העובדים, הספקים, הסביבה ואף על הדורות הבאים. המדינות השונות באירופה נמצאות כעת בתהליך של עיבוד הדירקטיבה האירופית לחקיקה מקומית, כשכל מדינה באיחוד תחליט עבור עצמה עד כמה היא מעוניינת להחמיר או להקל עם החברות שרשומות בשטחה. על סמך הדירקטיבה האירופית קיימת גם יוזמה ישראלית לחייב חברות פרטיות ישראליות מעל גודל מסוים בפרסום שורה של פרמטרים על פעילות החברה, לרבות פערי השכר בין המנהלים לעובדים.
תקווה לחלוקה הוגנת
ההיגיון מאחורי המהלכים האלה הוא שחשיפת שכר הבכירים לבדו אינו מספיק, ומוביל לרוב לתחרות בין הבכירים מי יקבל שכר גבוה יותר. חשיפת נתון פערי השכר אמור להוביל לתחרות הפוכה - מי יציג את הפערים הנמוכים ביותר, ולצד העלאת שכר הבכירים תחול העלאת שכר של העובדים הזוטרים. בדרך זו, כך מקווים בבריטניה ובישראל, יצמח שכר העובדים וההון יחולק בצורה הוגנת יותר.
