דו"ח חמור של מבקר המדינה: "יכולת ההגנה על תושבי הצפון מטילים ורקטות מוגבלת מאוד"

פיקוד העורף מציג למקבלי ההחלטות נתונים מטעים ומוטים כלפי מעלה בנושא רמת המיגון של האוכלוסיה בשעת מתקפת טילים. זהו אחד הממצאים החמורים של דו"ח מבקר המדינה בנושא הערכות העורף בפני מתקפת טילים ורקטות.

עוד המבקר מצא כי לצה"ל אין אמצעים לספק התרעה על מתקפת טילים ורקטות לכלל תושבי ישראל. המבקר קובע כי "יכולת ההגנה על תושבי הצפון בכלל ועל תושבי הערים בפרט מוגבלת מאוד, נוכח פערי המיגון הניכרים ויכולות הגילוי וההתרעה המצומצמות". הממצאים, קובע הדו"ח, "מגדילים את הסיכון לחיי התושבים בעת ארוע לחימה".

בעקבות גל השריפות, שבו היה מדובר במצב חירום שחייב פינוי של אוכלוסיות גדולות, החליט מבקר המדינה להפריד את הדו"ח בנושא מיגון בפני טילים מהדו"ח הכללי בנושא מבצע צוק איתן, שפרסומו צפוי בעוד מספר שבועות. זאת, בטענה שמדובר במקרים דומים העוסקים בהערכות העורף האזרחי. במבצע צוק איתן ב-2014 שנמשך 50 יום, נורו עבר ישראל כ-3,800 טילים ורקטות, מתוכם כ-3,300 לעבור איזורים מיישובים.

המבקר שפירא על רקע פגיעת טיל בבית באשקלון. יכולת התרעה מוגבלת צילום: רויטרס, עומר מסינגר

ל-50% מהתושבים אין מיגון תקני

בבסיס דו"ח המבקר עומדת הערכת צה"ל, לפיה בעימות עתידי בצפון ישנו צפי לעשרות אלפי טילים ורקטות על העורף האזרחי במשך שבועות. המבקר כותב כי זהו "מספר טילים שספק רב אם יש בידי צה"ל מענה מספיק להגנה מפניו".

על פי "תמונת המצב לפוטנציאל המיגון הארצי" שפרסם פיקוד העורף ב-2012 ל-27% מתושבי ישראל, שהם 2.1 מיליון תושבים, אין מיגון תקני. אלא שנתוני פיקוד העורף עצמם מגלים תמונה חמורה בהרבה. כ-16% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים כלל ו-33% נמצאים ברמת כשירות נמוכה. החשיבות של המקלטים הציבוריים גדולה במיוחד לנוכח העובדה שצה"ל צופה ש"מרחבים רבים (בדגש לאזור הצפון) יהיו תחת ירי נרחב ומתמשך, אשר יחייב שהייה ממושכת באזור ממוגן".

מתברר שנתוני פיקוד העורף מתבססים על תקן בלתי מעודכן למקלטים ציבוריים. על פי התקן הזה זכאית כל יחידות דיור ל-2 מ"ר מקלט בלבד. צוות תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 40 המליץ לעדכן את התקן ל- 5 מ"ר ליחידת דיור. המבקר מציין כי לפי המלצות צוות תמ"א 40, פערי המיגון גדלים מ-27% ל-50%.

המבקר כותב: "יוצא אפוא, שפער המיגון בפועל גדול בהרבה מכפי שמציג פיקוד העורף למקבלי ההחלטות". הוא מתריע, כי הנתונים המוטים כלפי מעלה שמציג פיקוד העורף עלולים "לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה".

פגיעה ישירה של רקטה בבית במהלך צוק איתן צילום: אבי רוקח

מתברר שפערי המיגון חמורים במיוחד דווקא באזור גבול הצפון שהוא האיזור הצפוי למתקפת הטילים והרקטות החמורה ביותר. הקרבה שלו לגבול תגרום לכך שגם לא יזכה לזמני התרעה אמיתיים על ירי רקטות או פגזי מרגמה. ל-32% מתושבי היישובים הנמצאים בטווח של 15 ק"מ מגבול הצפון אין מיגון כלל. 20% מהמקלטים סמוך לגבול הצפון נמצאים ברמת כשירות נמוכה.

מתברר שלמרות שבמיגון עוטף עזה הושקעו מאמצים גדולים, גם המצב שם רחוק מלהיות משביע רצון. חלק ממוסדות החינוך באזור עוטף עזה, ובהם בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום, ממוגנים חלקית. בחלקם קיים מיגון של הגג בלבד, בחלקם קיים ממ"ד וחלקם כלל אינם ממוגנים. ו"הדבר מסכן את חיי התלמידים". ביישובי הפזורה הבדואית בנגב (הכפרים הלא מוכרים) אין כמעט כל מיגון.

בלי יכולת התרעה

דו"ח המבקר חושף, על סמך הערכות חיל האויר, כי מערכות ההתראה של צה"ל צפויות שלא לגלות חלק ניכר מהרקטות קצרות הטווח שישוגרו לעבר יישובי הצפון. לכן לא תהיה לו יכולת התרעה. מצה"ל נמסר כי פריסת סוללות כיפת ברזל בצפון תשפר את שיעור הגילוי. אבל ראש מחלקת הגנה ועורף באגף המבצעים בצה"ל מסר לאנשי המבקר כי "מערכת כיפת ברזל אינה הפיתרון לגילוי ירי קצר טווח".

המבקר מציין ש"ככל שההרתעה אמינה יותר, היא תורמת לצמצום מספר הנפגעים וככל שההתרעה ממוקדת יותר, היא תורמת למזעור הפגיעה בפעילות המישקית בעת לחימה". זאת משום שהיא מאפשרת להמשיך בשגרת העבודה והלימודים. במאי 2013 הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקצאת 60 מיליון שקל לשדרוג מערך ההרתעה, אבל ההנחיה לא קוימה. הדו"ח מגלה שחסרים צופרים בעשרות אתרים ברחבי הארץ, בין היתר בחיפה ואשקלון וכן בתל אביב ובחולון.

ומה עושה הממשלה? על פי דו"ח המבקר היא בעיקר לא עושה. ועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית כונסה מיוני 2014 רק פעמיים. הממשלה החליטה ב-2014 שיש להכין תוכנית לחלוקת הסמכויות במצבי חרום בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים. זה לא קרה. גם התוכניות למיגון דירות פרטיות ישנות או להכנת תשתית לפינוי המוני לא יצאו לדרך.

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. בצה"ל רואים חשיבות רבה בתחום מיגון העורף ועל כן גובש פרויקט 7-0 קילומטרים האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 15-7 ק"מ".

עוד נמסר כי "במהלך השנים האחרונות משלים פיקוד העורף פרויקט יסודי וארוך טווח. במסגרתו כלל מוסדות החינוך הפורמאליים מופו ומחלקת המיגון תכננה יחד עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם, המתאים למרחקי ההגעה בזמני הצפירה הרלוונטיים. עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ-250 מוסדות חינוך ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ יד מרדכי להשלמת הפרויקט".

מצה"ל הוסיפו "באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך. באשר לפערים בנושא גילוי והפצת התרעה מפני ירי טילים ורקטות, בחיל האוויר מתבצעת כל העת עבודה נרחבת לשיפור המענה לתחום הגילוי וההתרעה ביישובי עוטף עזה ובצפון הארץ. בנוסף, פיקוד העורף מטפל ומתקצב את כשירותם של אמצעי ההתרעה. פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים על מנת לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון במדינת ישראל. מיפוי זה הושלם בכ-85% משטחי מדינת ישראל ועתיד להסתיים עד אוגוסט 2017. פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה מלא עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה השונים".

פרץ: נתניהו הפריט את מערך החירום

שר הביטחון אביגדור ליברמן אומר שלאחר אישור תקציב המדינה יבקש מהאוצר תוספת תקציב לנושאי החירום. לדברי ליברמן, "תקציב החירום לא מספיק. ראינו רק בגל השריפות האחרון כמה כסף זה מחייב וזה היה ארוע מוגבל, יש מצבים כמו רעידת אדמה או מלחמה שהם הרבה יותר גדולים. לכן כמה שהתקציב יהיה גדול הוא לא מספיק. כל כסף נוסף לחירום הולך להצלת נפשות".

ליברמן אמר את הדברים בעת הצגת תקציב משרד הביטחון בוועדת הכספים, בבוקר היום שבו אמור להתפרסם הדו"ח החמור של מבקר המדינה על מיגון העורף מפני טילים ורקטות. הבקשה של ליברמן בעייתית מבחינה פוליטית משום שהסכם כחלון יעלון המסדיר את תקציב משרד הביטחון מונע מהמשרד לבקש תוספות תקציב נוספות. ליברמן התחייב בהסכם הקואליציוני לכבד את ההסכם.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן צילום: עמית שעל

שר הביטחון הזכיר בין היתר את הבתים הרבים שנבנו בצפון בשנות ה-60 וב-70 ואין להם מיגון. "כשהבתים האלה ניבנו נושא הטילים לא היה קיים. אני יוצא מנקודת הנחה שמי שגר בדירות עמידר ועמיגור שלשנות ה-60 וה-70 מצבו הכלכלי חלש.יש אוקיינוס של דברים שצריך להשלים. זה משהו בלתי מוגבל מבחינת העלויות".

שר הביטחון לשעבר ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני), אמר בתגובה: ״מהדו"ח החריף של מבקר המדינה עולה מדובר במחדל חמור ומתמשך של ראש הממשלה, שמזניח את ביטחון תושבי המדינה. פרץ מכהן היום כיו״ר ועדת המשנה להגנת העורף של ועדת החוץ והביטחון. לדבריו, "עולה מהדו"ח שנתניהו השאיר את הגנת העורף ליוזמות אזרחים עצמאיות. מדובר בסוג של הפרטה מדאיגה ומסכנת חיי אדם ובחזרה לשיטת הסמוך". התוצאה, לדברי פרץ: ״המלחמה הבאה - אם חלילה לא נצליח למנוע אותה - עלולה לעלות במחיר דמים כבד מקרב האוכלוסיה האזרחית״.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד תכנס בשבוע הבא (יום שלישי) דיון מיוחד על פרק הגנת העורף מפני איום הטילים והרקטות: לדבריה, "מדובר בהפקרת חיי אזרחים. כל אחד זורק אחריות על האחר. הכשלים הללו הם דיני נפשות".

יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג בתגובה לדו"ח המבקר: "חייבים לשאול בגילוי לב. איפה גם היה לפיד בזמן הזה? האיש שרוצה להיות ראש ממשלה נכשל בבעיית הדיור, נכשל כחבר קבינט ונכשל כשר אוצר". לדברי הרצוג, "הדו"ח הזה מחדד תחושה של כל אזרח ואזרח שהכל מופקר. אם הגענו למצב ששיקולים מושחתים נקשרים לרכש צוללות, וכעת מתברר שלא טיפלו בהגנה של ילדים ומשפחות מטילים אז הכל הפקר. זה כבר לא עניין של מצביעי נתניהו ומצביעי הרצוג, טילים לא מבחינים בין מי שהצביע לזה או לזה".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון: "מחדליה החמורים של ממשלת נתניהו הקודמת המשתקפים בבירור בדו״ח, מוכיחים כי ביטחונה של ישראל הופקר בידיה של חבורת חדלי אישים. הבעיות העיקריות שמצא המבקר היו קשב נמוך של בכירים, חוסר משאבים, בירוקרטיה והבנה לקויה של האיום. מישהו מופתע? הרי כבר עשור שאנחנו חיים בשידורים חוזרים של אותו מבצע, ששוב ושוב כופה עלינו הממשלה בגלל היעדר אופק מדיני ויכולת כלשהי לתכנון לטווח ארוך. אם טירוף משמעותו חזרה על אותה הפעולה בדיוק בציפייה לתוצאה אחרת - הממשלה שלנו ירדה מהפסים".

מרשות החירום הלאומית (רח"ל) נמסר: "מאז חזרתה של הרשות למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה הרשות, יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף". היאאף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף). לטענת הרשות ביטוי לכך היהבגל השריפות האחרון, שבו "רח"ל וכל משרדי הממשלה התייצבו כדי לסייע למשרד לביטחון פנים, וכוחות פיקוד העורף פעלו בתאום מלא עם משטרת ישראל".