ממיסוי דירה שלישית ועד חוק בזק: לגמור את חוק ההסדרים ולנוח

מעל התקציב שממשלת נתניהו רוצה לאשר עד 31 בדצמבר מתנוסס יעד אחד ויחיד, והוא אינו כלכלי: "לעבור את זה בשלום ולנוח". שר האוצר משה כחלון עוד עשה קולות רפים של התנגדות, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו כפה את רצונו והתקציב הבא יהיה דו־שנתי, עד סוף 2018, וזאת כדי להדק את השותפות שלו לממשלה עד הבחירות הבאות שמתוכננות ל־2019.

היעד הזה מתכנס עתה לשבוע אחרון רותח. זה הזמן שנותר לוועדות הכנסת לדון בסעיפים הרבים של חוק ההסדרים כדי שאפשר יהיה לאשר אותו כמקשה אחת במליאת הכנסת עד תאריך היעד. הרי צריך להשאיר זמן ליועצים המשפטיים לנסח את החוק מחדש, וגם חופשת חנוכה ממתינה באמצע.

איור: יונתן וקסמן

בדרכה לאופק שירות של שנתיים נוספות, הקואליציה עוברת טלטלות שמאיימות עליה כבר עכשיו: הקרב על עתיד תאגיד השידור הציבורי בין נתניהו לכחלון, פינוי עמונה שמערער את היחסים המתוחים ממילא בין נתניהו לבית היהודי של נפתלי בנט, דו"ח מבקר המדינה על צוק איתן והביקורת על ההתמודדות עם השריפות, כשברקע הולכים ומתגברים הבדיקות, החקירות, החשדות והתחקירים סביב נתניהו ומקורביו.

בתוך הסחות הדעת האלה, כל מה שהפוליטיקאים רוצים זה להעביר את התקציב וחוק ההסדרים - ובעלי האינטרסים יודעים לנצל את זה. הם יודעים שאם יצליחו לשנות סעיף אחד השבוע, כשהפוליטיקאים לחוצים בגבם אל הקיר, הדבר ישפיע על השנתיים הקרובות לפחות, וכנראה גם לתוך כהונת הממשלה הבאה.

זהו גם זמן השיא של המחלוקות הפוליטיות. ביום חמישי נפגש יו"ר ועדת הכספים משה גפני עם כחלון ושר הפנים אריה דרעי כדי להגיע להסכמות, בין השאר על מיסוי דירה שלישית, מיסוי פיצויי הפיטורים וקרן הארנונה. נוכח הלחץ, גם גפני מאיים שייאלץ להוציא חלק מהסעיפים מחוק ההסדרים. כחלון יתרגז, ואולי ייאלץ להוציא מהחוק כמה עזים שהוכנסו לשם מבעוד מועד.

(עמרי מילמן)

המס שמערער את השוק: ועדת הכספים נלחמת למען משקיעי הנדל"ן

מס ריבוי נכסים, המוכר יותר כ"מיסוי דירה שלישית", הפך לגביע הקדוש של מאבקי התקציב, זירת המאבק העיקרית. זהו הצעד המרכזי שנוגע לנדל"ן בחוק ההסדרים, ועבור שר האוצר משה כחלון הוא הפך לסמל המאבק שלו להורדת מחירי הדיור וזאת על ידי צינון ההתלהבות של משקיעי הנדל"ן. ייתכן שהתעקשותו מתחזקת יותר בשל הלחץ העצום שמפעילים נגדו חברי כנסת רבים ובהם רוב חברי ועדת הכספים, בגיבוי בעלי דירות, שוכרים וקבלנים, ופחות בשל היעילות שלו.

משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

הצעת החוק השנויה במחלוקת אמורה להטיל מס שנתי של כ־1% משווי דירה, עד לתקרה של 18 אלף שקל, על כל דירה להשקעה מהדירה השלישית בבעלות המשקיע ומעלה. מדובר בכ־80 אלף דירות. בשל ההתנגדות העזה, מתקרבים כחלון וחברי הכנסת לפשרה מסוימת, ובסוף השבוע שעבר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אף ביטל את הדיון בסעיף והסביר שאין טעם לדון בו לפני שהשיחות מאחורי הקלעים יבשילו.

אחת ההצעות שמנסים לקדם בכירים בקואליציה, בהם מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, היא מתן פטור ממס שבח, באופן זמני ולמסגרת זמן מוגדרת, למשקיעים שיבחרו למכור את דירתם בעקבות המיסוי החדש. אלא שבאוצר מתנגדים ליוזמה בעיקר מחשש שהפטור הזמני יהפוך קבוע.

גפני מעוניין להגיע להסכמה עם האוצר על מיסוי הדרגתי לפי מיקום גיאוגרפי, כך שלא יוטל מס זהה על בעלי דירות קטנות בפריפריה ועל בעלי דירות בגוש דן. המס מוטל לפי מספר הדירות ולא לפי שוויין, וכך מי שמחזיק בארבע דירות זולות בקריית מלאכי עלול לשלם מס גבוה, בעוד מי שמחזיק בשתי דירות יוקרה בגוש דן לא ישלם מס כלל.

החוק עשוי להכניס לקופת המדינה 800 מיליון שקל אולם השפעתו על היצע הדירות לזוגות צעירים לא ודאית. ייתכן שחלק מהדירות יירשמו על שם בני משפחה או יימכרו למי שמחזיק בדירה אחת. אולם ויתור ייחשב לכחלון ככישלון משמעותי והצדדים הבינו שיש להגיע לפשרה, משום שהאוצר לא יסכים להוצאת הסעיף מהחוק.

(עמרי מילמן)

המס הנמוך להייטק בעיקר מרגיז את שאר התעשייה

הרעיון להעניק הטבות מס לחברות טכנולוגיה התבשל זמן רב במשרדי הממשלה, בעיקר מכיוון שחלקן - כמו גוגל, פייסבוק או אינטל - מוצאות דרכים לא לשלם מס בישראל או לשלם מס נמוך. באוצר סבורים שאם ינמיכו את רף המס, ישראל תהפוך לאבן שואבת ברמה העולמית, אירלנד השנייה.

על פי הצעת החוק, חברות טכנולוגיות שלפחות 25% מהכנסותיהן על קניין רוחני הרשום בישראל מגיעים מיצוא, ישלמו מס חברות מופחת של 12% במקום 25%, ומס של 4% על הדיבידנד שהן מחלקות וזאת במקום מס של 33%. חברות ענק עם מחזור של מעל 10 מיליארד שקל ישלמו מס חברות נמוך עוד יותר, 6% בלבד.

הרעיון מקובל על חברי ועדת הכספים, אולם הם דורשים להרחיב את ההקלות. חלקם רוצים להחיל מס נמוך עוד יותר בהתאם למיקום גיאוגרפי. אחרים, המגובים על ידי התאחדות התעשיינים, דורשים שהמס המופחת יחול על כל היצואנים בכל ענפי התעשייה.

כיום חברות שמייצאות לפחות 25% זוכות להקלה, אך היא נמוכה יותר: מס חברות של 16% במרכז ו־9% בפריפריה, ובלי הקלה במס הדיבידנדים. אלא שהצעה כזו תקטין את הכנסות המדינה ממסים והאוצר לא מוכן לקדם זאת.

(עמרי מילמן)

נתניהו וכחלון בעימות על הרווחים של בזק

כמעט בכל שנה, סעיפי התקשורת בחוק ההסדרים מושכים תשומת לב כי הם עוסקים בצמצום ההכנסות של חברות הטלפונים, הסלולרי, האינטרנט והטלוויזיה שכולנו משלשלים לקופתן מאות שקלים בחודש. אולם השנה הקרב כבר הופך למתח פוליטי בצמרת הקואליציה: מצד אחד משרד האוצר הניח במרכז הכוונת את חברת התקשורת הגדולה והרווחית ביותר, בזק של שאול אלוביץ', ומצד שני החברה הזאת נהנית מהגנה מצד שר התקשורת שהוא גם ראש ממשלה, בנימין נתניהו.

מימין: שלמה פילבר ושאול אלוביץ' צילום: עומר מסינגר, קובי קלמנוביץ'

אמנם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אסר על נתניהו לעסוק בחברה של ידידו אלוביץ', אולם ממלא מקומו לענייני בזק, השר צחי הנגבי, ומנכ"ל משרד התקשורת הקרוב מאוד לנתניהו, שלמה פילבר, עושים את העבודה עבור בזק, שרק ברבעון האחרון תפסה 83% מהרווח הנקי של ארבע חברות התקשורת הגדולות.

בזק מתנגדת לניסיון לכפות עליה לפתוח את התשתית הפיזית שלה לשימושן של חברות אחרות. האוצר יודע שכך תיווצר תחרות אמיתית, שתוריד מחירים: חברות שאין להן תקשורת קווית, כמו פרטנר וסלקום, יוכלו להשתמש בתשתית של בזק ו־HOT. אלא שיש בעיה עם חברת הכבלים: הרישיון שלה אמנם דורש ממנה פריסה ארצית מלאה, אך היא פרוסה רק ב־92% מהיישובים, כך שבזק היא זאת שתצטרך לארח את החברות שירצו להתחרות בה.

היוזמה לשיתוף תשתיות היתה במקורה של משרד התקשורת. אולם פילבר כבר סייע לבזק כשלא אכף את התקנות. כעת משרד האוצר מנסה לכפות את פתיחת התשתית של בזק באמצעות חקיקה. ושוב פילבר נחלץ לסייע. לאחרונה הוא דרש שפתיחת שוק התשתיות לתקשורת תתבצע בכל התשתיות - כולל תשתיות של חברת החשמל, מקורות ותאגידי המים הפרוסות בכל הארץ.

פילבר טען שהוא מעודד את התחרות, אך לכל המעורבים ברור שכריכת הדרישה החדשה בחוק ההסדרים תתקע אותו, כי חברת החשמל והרשויות המקומיות יתנגדו לכך - ובזק תמשיך לשלוט בתחום התשתית הקווית.

השבוע יגיע העימות הזה - ששווה הרבה מאוד כסף לבזק - לנקודת רתיחה. בינתיים מסתמן שמשרד התקשורת ייסוג מחלק מדרישותיו, ולבסוף היוזמה של משרד האוצר תעבור כמעט כלשונה.

בנוסף, ועדת הכלכלה תדון בעוד שתי סוגיות המעסיקות את עולם התקשורת. יוזמה אחת היא להפריט את שירות עידן פלוס, המאפשר צפייה פתוחה בערוצים מרכזיים. המפעיל הפרטי יוכל לצרף ערוצים נוספים, שבשלושה מהם אפשר יהיה לשדר פרסומות.

הערוצים המסחריים, 2 ו־10, טוענים שלא הגיוני שהם ימשיכו לשלם 4 מיליון שקל בשנה לעידן פלוס, וזאת כדי לממן גורם פרטי שיתחרה בהם. יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן צידד בעמדה זו ודרש מהאוצר לממן את המערך מכספי המדינה. אלא שבאוצר מתנגדים לכך.

סעיף אחר קובע שערוצי הספורט יהיו מחויבים למכור את השידורים שלהם לפלטפורמות שיבקשו לשדר אותם. הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין אמרה בישיבת ועדת הכלכלה האחרונה שהדואופול של yes ו־HOT גורם למחירים הגבוהים ומתחרים כמו סלקום־TV עדיין לא מצליחה למשוך את המחירים למטה. חברי הוועדה ידונו במנגנון שיאפשר את מכירת הערוצים.

(אלירן מלכי)

משרדי האוצר והביטחון שוב הביאו לכנסת הסכם מוכן מראש

למרות שבשונה משנים קודמות תקציב הביטחון הגיע לאישורה של הכנסת בלי מחלוקת עמוקה בין משרד האוצר למשרד הביטחון, לאורך הדיון נערמו התנגדויות של הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה והרווחה. הוועדה המשותפת דנה כעת בכל מהלכי ההתייעלות שמערכת הביטחון הסכימה לקחת על עצמה בתמורה לתקציב של יותר מ־70 מיליארד שקל בשנה.

מעבר לשקיפות שמערכת הביטחון הסכימה לקחת על עצמה (שבפועל התגלתה כלא יותר מסיסמה ריקה לאחר שמבקר המדינה חשף כי צה"ל הסתיר מידע מהחשבת הכללית בחודשים האחרונים, לאחר חתימת ההסכם) סוכם כי צה"ל יקצר את שירות החובה לגברים מ־32 ל־30 חודשים. המהלך זכה לביקורת רבה בעיקר מכיוון שמשרדי האוצר והביטחון לא הגיעו לטענת חברי הוועדה מוכנים מספיק כדי לפרט מהן השלכות המהלך וחששו כי הדיון הנוסף שיידרש לנושא ב־2019 בקבינט הביטחוני יהפוך את ההחלטה הנוכחית לחסרת משמעות. אולם באוצר הבהירו לח"כים כי ההחלטה כעת היא סופית וכדי לבטל את קיצור השירות תידרש הממשלה לשנות את החוק שיאושר כעת.

נושא נוסף שנידון כרגע בוועדה הוא המלצות גורן בנוגע לאגף השיקום של מערכת הביטחון. בוועדה המשותפת התרעמו על משרדי האוצר והביטחון על כך שלמרות שהסיכום על קידום המלצות הוועדה התקבל כבר לפני שנה, המשרדים לא הגיעו מוכנים לוועדה לקדם את החוק ועיקר התשובות שניתנו בה היו כי "כך נקבע בהמלצות". בנוגע להמלצות גורן לא נרשמו התנגדויות עזות מכיוון שגם כך מרבית ההמלצות התמסמסו בדרך – כל אלו הנוגעות להיקף ההטבות הניתנות למי שמוגדר נכה צה"ל, ושלדעת הוועדה אינן מוצדקות, כמו למשל מתן רכב לכל מי שמעל 50% נכות, מבלי לבדוק כושר התניידות, או הכרה בכל אלמנות נכי צה"ל, גם אם נפטרו שנים לאחר הפציעה וללא קשר אליה.

ברגע שנושא זה ירד מהפרק, הוסרה גם ההתנגדות של ארגון נכי צה"ל ונשארה רק סוגיית שער הכניסה לאגף השיקום של משרד הביטחון. במילים אחרות, הארגון דאג לשמור על ההטבות של חבריו הנוכחיים על חשבון מי שייפצע בעתיד, והצליח. גם שער הכניסה, בפועל, לא אמור להשתנות בצורה משמעותית. מבחינת חיילי החובה והמילואים לא יהיה כל שינוי. מנגד משרתי הקבע יזכו להכרה כנכי צה"ל רק אם הפציעה או המחלה שלהם יהיו בעקבות נסיבות ייחודיות לשירות הצבאי. כעת מתקיימים דיונים על מודל הפרישה, לפיו יתווסף שער יציאה חדש בגיל 35 ומי שיפרוש דרכו יזכה למענק שחרור של מאות אלפי שקלים. כל מי שיישאר אחריו ייזכה לפנסיית הגישור המפנקת, שהיא פנסיה תקציבית לכל דבר, עד לגיל הפרישה.

ההישג המרכזי של האוצר, שצריך לקבל את אישור הוועדה הוא ביטול המענק של 12 המשכורות שנכנס לפנסיה הצוברת של אנשי הקבע.

(עמרי מילמן)

הרמטכ"ל אייזנקוט ליד מנהרה בעוטף עזה צילום: דובר צהל

פנסיית הגישור: הצבא רוצה אישור אוטומטי, הח"כים לא רוצים לתת לצה"ל צ'ק פנסיוני פתוח

פנסיית הגישור של אנשי הקבע תעלה במקרה הטוב כ־3.5 מיליון שקל לפורש. כך עולה מהחוק שעוסק בפנסיית הגישור ונדון כעת במסגרת חוק ההסדרים בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה.

צה"ל התחייב במסגרת הסכם כחלון יעלון לצמצם את ממוצע גובה הפנסיות של הקצינים הפורשים מ־21 אלף שקל ל־12 אלף שקל ב־2025. איש לא מאמין שזה יקרה. אבל בינתיים מתברר שגם לפי הסכם זה פנסיית גישור ממוצעת תעלה 3.5 מיליון שקל.

פנסיית הגישור נוצרה בשל ההחלטה להעביר את חיילי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. מכיוון שקציני החובה פורשים לפנסיה ברובם בגילאי 40 הונהג עבורם מושג חדש – פנסיית גישור (תקציבית) שתשולם להם עד גיל היציאה לפנסיה הצוברת. המעבר לפנסיית גישור אמור להתבצע ב־2024־2025. חברי הוועדה דרשו מדרגות מעקב אחר התקדמות תהליך הורדת גובה הפנסיות. "לא יכול להיות שניתן כרטיס פתוח לעשר שנים", אמר ח"כ עופר שלח (יש עתיד). צה"ל הציע שידווח על ההתקדמות לוועדת חוץ וביטחון ב־2021. הוויכוח הוא סביב הסנקציות על הצבא אם לא יעמוד בקיצוץ הדרוש.

(שחר אילן)

דוד ביטן מתערב בהתחשבנות בין קופות ובתי החולים

מתוך כמה סעיפים שהיו אמורים להיכלל בפרק הבריאות בחוק ההסדרים הנוכחי נותר רק סעיף אחד, שמוביל לקרבות בכנסת ובמשרדי הממשלה. מדובר בחוק הקאפ, שמסדיר את כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים.

במסגרת הסכמי ההתחשבנות הקיימים, עד מכסה מסוימת משלמות הקופות מחיר מלא על טיפולים שניתנים בבתי החולים למבוטחיהן. כשהמכסה נגמרת, הן יכולות לשלם מחיר מופחת. הצעת החוק שנכללת בחוק ההסדרים מבקשת לקבוע הנחה קבועה שמתבססת לכאורה על זו הממוצעת שהקופות קיבלו עד כה - כ־18%. הקופות טוענות כי החישוב אינו מדויק וכי ההנחה הממוצעת שהן מקבלות היא 21%–22%. ההבדל בין ההערכות יכול להגיע למאות מיליוני שקלים.

בדיון שנערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפני כשבוע וחצי הודיע יו"ר הקואליציה דוד ביטן כי הוא מתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית. "החוק לא יעבור בלי שהמדינה תגדיל את התקציב", אמר, ודרש ממשרד האוצר להקצות 300–600 מיליון שקל נוספים כדי למנוע מהקופות להעמיק את הגירעון עקב החוק.

החוק חוזר כעת לשולחן השרטוטים באוצר, מכיוון שבלי תמיכת הקואליציה הוא לא יעבור. לא ברור אם הסעיף יחזור להיות רלבנטי, ואם כן, באיזו מתכונת.

עם הסעיפים שנכללו בטיוטות הראשונות של חוק ההסדרים והתפוגגו מאז נמנית התוכנית למקד את עבודת מנהלי המחלקות במערכת הציבורית על חשבון עבודתם במערכת הפרטית. כך שיעבדו במערכת הציבורית במשרה מלאה. התוכנית היא אחת הסיבות העיקריות לעיצומי הרופאים בקיץ, ולעת עתה היא ירדה מהפרק.

(ספי קרופסקי)

התוכנית להטלת מס על כספי פיצויים נתקלת בהתנגדות יו"ר ועדת הכספים

תוכנית משרד האוצר להטיל מס על כספי הפיצויים המופרשים לעובדים זוכה לביקורת בוועדת הכספים. לפי האוצר, אין הבדל בין כספי פיצויים לבין יתר ההכנסה של העובד. לתפיסתו, מתן הטבת מס ללא תקרה משמעה עיוות, המשרת בעיקר את בעלי ההכנסות הגבוהות.

על פי המתווה שאושר בממשלה, על מי שמשתכר עד 37 אלף שקל בחודש לא יוטל מס. משכר זה ומעלה כספי הפיצויים ימוסו, החל מתשלום של 34 שקל בחודש לעובד שעבורו מפרישים 8.3% משכרו לפיצויים. עבור מי שההפרשה לפיצויים היא 6%, תקרת השכר גבוהה יותר ותעמוד על 55 אלף שקל וישולם מס של 101 שקל לחודש, וכן הלאה במדרגות השכר.

ועדת הכספים מתנגדת לחוק ולהנחת המוצא כי מדובר בעוד הכנסה. הדרישה של יו"ר הוועדה משה גפני היא להעלות את התקרה, והוא מאיים לפצל את החוק אם האוצר לא ייענה לדרישותיו. לוח הזמנים הצפוף לאישור התקציב ייתכן וייאלץ את האוצר להיכנע והוא יצטרך למצוא מקור הכנסות חלופי, כי מדובר בתוספת של 680 מיליון שקל לקופה, או לבצע קיצוץ רוחבי.

(עמרי מילמן)

צילום: שאטרסטוק

ח"כים לוחצים לאפשר לעצמאים למשוך דמי אבטלה גם לפני סגירת העסק

משרד האוצר מתכוון לנצל את חוק ההסדרים כדי ליישם רפורמה משמעותית לעצמאים. אחרי שנים של אי־הסכמות, מהשנה הבאה צפויים כל העצמאים בישראל להפריש לפנסיה ולדמי אבטלה בדומה לעמיתיהם השכירים.

על פי מתווה האוצר, שיעור ההפקדה המינימלי לפנסיה לעצמאי ממוצע יעמוד על כ־8.5% מהכנסתו. מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שחובת ההפקדה תקטין את הכנסת העצמאים מ־50 שקל, למי שהכנסתו 5,000 שקל, ועד 453 שקל למי שהכנסתו 10 אלף שקל. בתמורה, המדינה תוריד את דמי הביטוח הלאומי לעצמאים, בעיקר לאלו שהכנסתם נמוכה. והם יוכלו למשוך מעין דמי אבטלה אם יסגרו את העסק.

ארגוני העצמאים וח"כים מהקואליציה לא מרוצים מרעיון דמי האבטלה. לטענת ח"כ עודד עופר, יש לתת לעצמאי למשוך את דמי האבטלה לפני שהוא סוגר את העסק, שכן מתקיימת ירידה משמעותית בהכנסותיו.

(מיקי פלד)

תחבורה ציבורית: נהגי המוניות הצליחו לחסום את השיתופיות

שלוש רפורמות גדולות בתחום התחבורה הציבורית הגיעו לחוק ההסדרים הנוכחי - כולן נקברו, צומצמו או מצויות בחשש להתמסמסות בעתיד. הרפורמה הראשונה היא פתיחת שוק המוניות לתחבורה שיתופית, דוגמת אובר איקס. במקור, הדרג המקצועי במשרד האוצר רצה לאפשר לכל בעל רכב להפוך לנהג מונית לרגע, כפי שפועלת אובר איקס, אולם לחץ מצד איגוד בעלי המוניות הביא להורדת רוב הנושא מהפרק. מי שניסתה לדחוף את הנושא היתה הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין, שטענה בדיון בכנסת בשבוע שעבר כי "הגיעה העת לבטל את התקנה שמונעת מנהגים פרטיים להסיע אנשים בתמורה לתשלום. אי אפשר לעצור את הכניסה של התחבורה השיתופית כדי להגן על הסכומים שמקבלים נהגי המוניות. זה מזכיר את המחשבה שלא להכניס את מכונות הדפוס לשימוש כדי להגן על הכמרים שכתבו בעט ונייר". אך דבריה לא הועילו, ומה שנשאר מהחוק הוא האפשרות של לקוחות לחלוק מוניות.

מיכל הלפרין צילום: צביקה טישלר

הרפורמה השנייה שנקברה היא זו של מוניות השירות. לפי הרפורמה המקורית שכלולה בחוק ההסדרים, 1,700 רישיונות להפעלת מוניות שירות שאינם בשימוש כיום ייצאו למכרז, וזאת מתוך הבנה שזו האפשרות היחידה להגדיל את שירותי התחבורה הציבורית בשבת בהרכב הקואליציה הנוכחי. מי שהביא לקבורתה של הרפורמה הוא יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.

ברפורמה השלישית לא בוצעות שינויים של ממש, נכון לעכשיו. מדובר ברפורמה שבמסגרתה יושקעו עד 55 מיליארד שקל בהסעת המונים. הכסף ישמש להקמת קווים של הרכבת הקלה בתל אביב, הקמת קו של רכבת קלה מחיפה לנצרת, הקמת קו נוסף של רכבת קלה בירושלים והקמת קו של רכבת כבדה לאורך המדינה. באוצר מעריכים כי כל הפרויקטים יבוצעו בתוך שבע שנים. הסכנה המרכזית שאורבת לתוכנית הזו היא הביצוע, שעלול לארוך ולעלות יותר מהמצופה. כך, גורמים באוצר חוששים כי פתיחת הקו הראשון של הרכבת הקלה בתל אביב תידחה מ־2021 ל־2022 ואולי אף ל־2023, אף שבנת"ע אומרים כי יעמדו בזמנים; ועלות המכרז לחשמול הרכבת כבר זינק ב־2 מיליארד שקל ביחס לתחזיות. בימים אלו בודקים באוצר אם מדובר בתחזיות שגויות או בניפוח מחירים מצד הניגשות למכרז.

אם הרפורמות האלו לא ייצאו לפועל, והמגמה הקיימת של עלייה בקצב רכישת הרכבים תימשך, כל אזרח עשוי לשהות שעה יותר על הכביש בכל יום ב־2030. אובדן התוצר כתוצאה מכך צפוי להגיע ל־40 מיליארד שקל בשנה. כיום נאמד הנזק הכלכלי בשל הגודש בכבישים ב־25 מיליארד שקל בשנה.

רפורמה אחרת שכלולה בחוק ההסדרים ושצפויה לעבור ללא התנגדות היא זו שמנסה, לראשונה בתולדות המדינה, להעביר את כל הרכבים שמונעים בסולר - מוניות, אוטובוסים ומערבלי בטון - לשימוש בגז טבעי. הרפורמה כוללת תמריצים כמו ביטול החזרי מס על הסוללר בצורה הדרגתית; והפחתת המס על משאיות כבדות שמונעות בגז טבעי.

(ליאור גוטמן)

מכון התקנים: התעשיינים הצליחו לרכך את הרפורמה

אחד הסעיפים המשמעותיים בהורדת יוקר המחיה, שמקודמים במסגרת חוק ההסדרים, הוא הרפורמה במכון התקנים שמטרתה לשבור את מונופול בדיקות יבוא למוצרים, על ידי הסמכת מעבדות נוספות.

עד כה עברו בוועדת הכנסת סעיפים שוליים מהרפורמה שמקדם ח"כ רועי פולקמן, ואילו את הסעיפים המשמעותיים משאירים לסוף. מאחורי הקלעים, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים מפעילות לחץ כבד לגבי הסעיפים שלא עברו.

ההסתדרות מתנגדת לפיטורי העובדים הצפויים: כיום עובדים במכון כ־1,100 עובדים, וההערכות הן שבסופו של תהליך יפוטרו 200–250 מהם. לפי גורמים המעורבים בהליך, האוצר הסכים על חבילת סיוע לפורשים. מהצד של התאחדות התעשיינים, זאת שואפת לשמר את כוחה בוועדות התקינה ובוועד הפועל. מסתמן כי הוועד יכלול לבסוף שני נציגי התאחדות.

(אסנת ניר)

הימורים: באוצר יתקשו לרדת מעץ ההימורים

הדיון על רווחי מפעל הפיס והטוטו שהתקיים בשבוע שעבר היה אחד הסוערים שראתה ועדת הכספים. בדיון תקפה שרת התרבות והספורט מירי רגב את כוונת האוצר להגדיל את שיעור המס על רווחים מהימורים מ־30% ל־35% ולהוריד את תקרת הפטור ממס מזכיות מ־50 אלף שקל ל־5,000 שקל בלבד.

מטרת האוצר בסעיף זה בחוק ההסדרים, הכולל גם את הגבלת הגידול במערכת ההימורים ב־2.7% בשנה, היא להסיט את רווחי הפיס לתקציב המדינה. החשש שביטאו רגב ויו"ר המרכז השלטון המקומי חיים ביבס הוא כי הדבר יפגע בספורט וברשויות המקומיות.

למרות הדיון הסוער, בשלב זה נראה כי ישנה הסכמה יחסית בנוגע להגדלת המיסוי. הקמפיין שמקדם האוצר נגד הפיס לא יאפשר לו לרדת מהעץ ולוותר על הרפורמה, לכל היותר יסתפקו שם בפשרה שתעלה את התקרה הפטור ממס.

(עמרי מילמן)

אגודות אשראי ישרתו רק את החברים בהן

הנוסח הסופי של הצעת החוק להקמתן של אגודות אשראי צפוי להגיע לאישור ועדת הרפורמות ביום שני, ללא התנגדויות. לפי ההצעה, אגודות יוכלו לפעול עם הון עצמי מינימלי של 3 מיליון שקל, סכום אפסי לעומת הדרישה היום - 75 מיליון שקל.

מי שיוכלו ליהנות משירותיה של אגודת אשראי הם החברים שקנו בה מניות ובני משפחותיהם. במקור ביקשו בוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) שהאגודה תוכל להעמיד אשראי לכלל הציבור, אך בבנק ישראל עמדו על כך שרק מי שרכש מניה או קרובים לו יוכלו ליהנות מהשירותים. הסיבה היא עקרון הערבות ההדדית: מי שחבר באגודה ורכש מניה ערב למצב שבו חבריו לא יפרעו הלוואות שלקחו. כדי למזער את הסיכון ולפזרו על כמה שיותר אנשים, כל חבר באגודה יוכל להחזיק עד 2.5% מהמניות.

(רעות שפיגלמן)

קרן ארנונה: מתקנים את העיוות באופן חלקי

אחרי כמה כישלונות בעבר באוצר הצליחו לקדם השנה קרן ארנונה שתבטל חלק מהעיוות שבחלוקת הכספים לרשויות. הכוונה המקורית ביקשה לקחת את הכסף שמקבלות הרשויות המקומיות כארנונה ממשרדי הממשלה שיושבים בתחומן, לאסוף אותו לקרן של כ־850 מיליון שקל ולחלקו לערים חלשות.

אך, בשל לחץ של השלטון המקומי האוצר התקפל והסיכום כרגע הוא כי רק תוספת הארנונה המשולמת ל"ערי עולים" תיאסף לקרן בהיקף של 300 מיליון שקל (כיום על נכסים ממשלתיים הממשלה משלמת ארנונה מופחתת, אך בערי עולים היא משלמת תשלום מלא). נוסף על כך, האוצר הסכים להוסיף לקרן עוד 200 מיליון שקל. בינתיים, ערי עולים - דוגמת באר שבע - מפעילות לחץ על האוצר להגדיל את תקצובן שכן הן ייפגעו מביטול הארנונה המלאה.

(עמרי מילמן)

חברות ארנק: הסעיף שמרתיח את הלשכות המקצועיות

בניגוד לשנים קודמות, הפעם הצעת החוק לסגירת פרצת המס של חברות הארנק הגיעה לישורת האחרונה. אך למרות זאת, כעת מרחף מעליה סימן שאלה גדול בשל נושא שבכלל לא עוסק בחברות הארנק.

רשות המסים והלשכות המקצועיות הגיעו להסכמות לגבי חיוב במס דיבידנד על כל רכישה של חברת ארנק; ולגבי חיוב חברות מעטים בבעלות נושא משרה בחברה אחרת לשלם מס הכנסה כרגיל. אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי דרישת רשות המסים להשתמש בחוק כדי לדרוש מכלל החברות במשק לשלם מס דיבידנד על רווחים צבורים. לכך מתנגדים גם הלשכות המקצועיות וגם ח"כים שרואים בכך התערבות בוטה.

מלבד זאת, ייתכן כי יו"ר ועדת הכספים משה גפני יבקש לפצל את חוק חברות הארנק מחוק ההסדרים, זאת בשל השינויים הרבים שעברו עליו.

(עמרי מילמן)