המאגר הביומטרי אושר: מה עכשיו?

הודעת שר הפנים, אריה דרעי, על הפיכת המאגר הביומטרי לקבוע ומחייב, אך שינוי פעילותו כך שצירוף טביעות אצבע יהיה נתון לשיקול דעתו של האזרח, מעוררת תהיות ושאלות רבות. הנה התשובות לשאלות הבוערות ביותר. יש עוד משהו שאתם רוצים לדעת? השאירו לנו תגובה ונענה בהקדם.

1. מתי ההחלטה של השר תיכנס לתוקף?

החלטת השר דרעי מחייבת שינוי בחוק שמסדיר את פעילות המאגר הביומטרי, ולכן לא תיכנס לתוקף לפני השלמת שינויי החקיקה בקריאה שלישית. עם זאת, פיילוט המאגר הביומטרי עתיד להסתיים ב-31 בדצמבר ולכן אפשר להעריך שבמשרד הפנים יפעלו להשלמת החקיקה הדרושה על מנת לאפשר להחלטה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017.

2. האם עדיין ניתן להוציא תעודות זהות בפורמט הישן?

נכון להיום המאגר הביומטרי עדיין נמצא בפיילוט, כך שאזרחים שמבקשים לחדש תעודת זהות או דרכון עדיין יכולים לבחור האם לקבל תעודה בפורמט הישן או להצטרף למאגר ולקבל תעודה חכמה. עם זאת, לאחר השלמת שינוי החקיקה והפיכת המאגר למחייב לא ניתן יהיה עוד להנפיק תעודות ישנות.

3. אם יש לי תעודת זהות ישנה האם אחוייב להחליף אותה?

ככל הנראה תוכלו להמשיך ולהשתמש בה עד לפקיעת התוקף של התעודה, ובמועד זה תידרשו להחליפה בתעודה ביומטרית ולהצטרף למאגר (ב-2012 ועדת חוק, חוקה ומשפט אישרה תקנה שקובעת שתעודות זהות יהיו תקפות לעשר שנים בלבד ממועד הנפקתן).

עמדה להוצאת תעודת זהות ביומטרית צילום: גדי קבלו

4. מה קורה אם אני מחליטה לא להצטרף למאגר?

אחרי פקיעת התוקף של תעודת הזהות והדרכון שלך תישארי ללא מסמכי זיהוי רשמיים בתוקף. אף שבמרבית המקרים הדורשים שימוש בתעודה ניתן לעשות שימוש ברישיון נהיגה, היעדר תעודת זהות בתוקף תמנע הצבעה בבחירות. וכמובן שללא דרכון לא ניתן לצאת לחו"ל. בנוסף, החוק בישראל מחייב אזרחים לשאת אתם תמיד תעודת זהות בתוקף, אם כי הוא כמעט שלא נאכף.

5. הצטרפתי למאגר הביומטרי בתקופת הפיילוט. האם אוכל להוציא את טביעות האצבע שלי ממנו?

כן. לפי תזכיר חוק שפרסם משרד הפנים, אזרחים שהצטרפו למאגר במהלך הפיילוט יוכלו לבקש למחוק את טביעות האצבע שלהם מהמאגר בתוך תקופה ובהתאם לכללים שיקבעו על ידי שר הפנים.

6. האם אזרחים שימסרו טביעות אצבע למאגר אחרי הפיכתו לקבוע יוכלו לבקש למחוק אותן משם?

כן. הם יוכלו לבקש למחוק אותם מהמאגר בעת הנפקת מסמך זיהוי חדש.

7. איך נידרש למסור את טביעות האצבעות?

טביעות האצבע ותמונות הפנים יימסרו במעמד הנפקת תעודת זהות או דרכון חדשים בלשכות האוכלוסין, ויילקחו באמצעות התקנים דיגיטליים שנמצאים בלשכות. אזרחים לא יצטרכו להביא תמונות פספורט וצילום של טביעות האצבע מהבית, ולא יהיה שימוש באמצעים פיזיים כמו דיו לצורך לקחית טביעת אצבע.

8. אם מישהו נמצא במאגר של אישורי היציאה מהארץ ו/או במשטרה, האם המדינה יכולה לקחת את טביעות האצבע משם?

לא. בגלל דרישות האיכות המיוחדות של המאגר הביומטרי אפשר להעביר אליו רק תמונות פנים וטביעות אצבע שנתקבלו במעמד הנפקת התעודה, ולא ניתן "לחזק" אותו במידע ששמור במאגרים אחרים.

9. האם התמונה בתעודת הזהות והדרכון תהיה שונה מתמונות הפספורט הרגילות הנהוגות בישראל היום?

מכיוון שהתמונה מצולמת במקום על ידי עובדי רשות האוכלוסין, אין צורך להביא תמונה מהבית או להצטלם במיוחד. הוראות מיוחדות לגבי הצילום, במידה שיש כאלו, יימסרו במעמד הצילום על ידי עובד הרשות ואינן דורשות הכנה מראש.

10. למי משרד הפנים מוסמך להעביר את הנתונים הביומטריים?

המאגר הביומטרי לא נמצא בשליטת משרד הפנים אלא תחת אחריות הרשות לניהול המאגר הביומטרי, יחידת סמך עצמאית שלא כפופה לדרג הניהולי במשרד הפנים. לפי החוק, המשטרה יכולה לבקש להשוות תמונות אצבע וטביעות פנים שברשותה למידע השמור במאגר על מנת לזהות חשודים או קרבנות פשיעה כחלק מחקירה או לצורך מניעת פשע. זאת, בהליך מוסדר שלא מקנה למשטרה גישה ישירה למידע השמור במאגר. בתקופת הפיילוט לא התאפשרה פנייה של המשטרה לקבלת מידע מהמאגר, וזו תתאפשר רק לאחר הפיכתו לקבוע.

11. האם הנתונים עוברים באופן אוטומטי למשטרה, לשב"כ, למוסד, ולצבא?

הנתונים לא יועברו אוטומטית למשטרה, אלא רק בעקבות פנייה פרטנית שצריכה לעבור הליך אישור מיוחד (המנגנון הסופי טרם נקבע), ובכל מקרה לא תהיה למשטרה או לשוטרים גישה ישירה למאגר. אותם כללים חלים גם על המשטרה הצבאית. לגבי השב"כ, המוסד ורשויות ביטחון אחרות הסעיף בחוק שנוגע לפעילותן קובע כך: "הרשות תעביר לרשויות הביטחון מידע מתוך המאגר הביומטרי ותאפשר להן גישה למאגר הביומטרי, לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן; העברת המידע והגישה למאגר, תהיה על פי הכללים שייקבעו". בעבר, ניסיונות לברר איך בדיוק יעבוד מנגנון זה ומה תהיה מידת הגישה למאגר ממנה ייהנו אותם גורמים לא הניבו תשובות קונקרטיות.

המשטרה תצטרך לבקש אישור כדי לקבל גישה צילום: יריב כץ

12. האם המאגר נשמר על שרתים בישראל? פרטיים או ציבוריים?

המאגר הביומטרי שמור על שרתים שנצאים ברשות הביומטרית. שרתים אלו מנותקים מכל חיבור לרשת (Airgap) והוצאת מידע מהם אפשרית רק בגישה פיסית ישירה. עם זאת, חוקרי אבטחת מידע הדגימו בשנים האחרונות דרכים בהן ניתן לחלץ מידע ממחשבים שמנותקים מהרשת – למשל באמצעות זיהוי חתימת החום או הקולות שמייצרים מחשבים אלו.