פרשנות
הסכמת חברות הביטוח לאוצר: איך זה שהכל מסתדר טוב לכולם?
האוצר ביקש מחברות הביטוח לשלם את הפער בין הפיצוי של מס הרכוש לשריפות לבין הסכום שנקבע בפוליסות והן השיבו מחיוב. דווקא ההסכמה מעוררת תהיות
גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן וראש הממשלה בנימין נתניהו מרוויחים כי הם כבר הכריזו מזמן שמדובר בהצתות לאומניות, אז הם יוצאים צודקים, וזה הכי כיף - להיות הראשונים לזהות. גם שר האוצר משה כחלון מרוויח, כי מצד אחד הוא לא נדרש לפתוח את התקציב המתירני שהוא עומד לאשר לשנתיים הקרובות ומצד שני הוא מצליח לצייר עצמו כמושיע חיפה - עיר מגוריו.
כל הטוב הזה, הרווח האמיתי והפוליטי מתאפשר רק הודות להחלטה אחת - שמדובר בהצתות לאומניות. בואו נדמיין לרגע מה היה קורה אם היתה מתקבלת החלטה הפוכה: האוצר היה נדרש להתמודד עם ההחלטה אם יש לסייע למי שאינו מבוטח, תוך פגיעה בתקציב המדינה, ותוך הקטנת התמריץ לעשות ביטוח - כי המדינה גם ככה תעזור במקרה הצורך. כחלון, שנהנה כעת ממסע צילומים יומי ברחבי הארץ, היה עומד מול ביקורת ציבורית על כך שאינו מסייע "מספיק" ואולי חלילה נתניהו היה נדרש להתנצל על האשמות השווא שלו. עד עכשיו המשטרה נמנעה מלצאת בהכרזה חד משמעית, ובלאו הכי ההחלטה נתונה בידי רשות המסים ללא פרמטרים ברורים כל כך. כשמסדרים את התמונה ככה, קל להבין כמה לחץ יש על הפקידים ברשות המסים ועל המשטרה להכריז שמדובר באירוע טרור. הרי מי יכול להגיד אחרת? אין לנו את היכולת, וממילא הם לא נדרשים, להוכיח את הדבר מעבר לספק סביר שכן לא מדובר כאן בהליך פלילי. אבל כשהכל מסתדר כל כך יפה, אי אפשר שלא להרים גבה.