ועדת הכספים מתנגדת לתוכנית של האוצר להטיל מס על פיצויי פיטורים
על פי הצעת החוק שנדונה בוועדה, יוטל מס על פיצויי פיטורים מעל תקרה של כ-30 אלף שקל - פי 3 מהשכר הממוצע במשק
ועדת הכספים, שבראשה עומד משה גפני, ממשיכה להתנגד להצעת החוק במסגרתה יחלו למסות פיצויי פיטורים מעל לתקרה של פי 3 מהשכר הממוצע במשק (כ-30 אלף שקל בחודש) למי ששיעור ההפרשה שלו עומד על 8.3%. הצעת החוק הנכללת בחוק ההסדרים אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ב-700 מיליון שקל. במהלך הדיון רמזה ח"כ רחל עזריה מ"כולנו" כי הדרישה של יו"ר הקואליציה דוד ביטן וחברי כנסת נוספים להעלות את תקרת הפטור נראית כניסיון שלהם לשמור על הפיצויים של חברי הכנסת עצמם.
- בחוק ההסדרים הקרוב: כחלון מתכנן להחיל מס על פיצויי פיטורים
- גפני: יכול להיות שנצטרך לפצל את חוק חברות הארנק מחוק ההסדרים
- יו"ר ועדת הכספים: "חוק ההסדרים לא כולל מנועי צמיחה"
אולם בכל מקרה מאחר ושיעור ההפרשה לפיצויים של חברי הכנסת, כמו של עובדי מדינה, עומד על 6% (שיעור ההפרשה המינימאלי לפיצויי פיטורים), התקרה עבורם בפועל תהיה 55 אלף שקל ברוטו, שכן על פי הצעת החוק ככל שקטן שיעור ההפרשה כך תקרת הפטור עולה.
במהלך הדיון הציג נציג האוצר, כפיר בטט, את ההיגיון שעומד מאחורי הצעת החוק ואמר כי "החלת תקרה על הטבת המס היא משהו רוחבי בכל אפיקי הטבות המס ואין כל סיבה להחריג את העניין הזה של הטבת מס על פיצויי פיטורין".
לדברי סגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל מבורך: "רוב האוכלוסייה נהנית מהדבר הזה. בסוף רף הכניסה לחוק הזה הוא של 37.5 אלף שקל ברוטו ורוב העובדים שהרבה מעל זה הם עם שכר של 40 אלף שקל ו-50 אלף שקל".
כבר בתחילת הדיון אמר רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שאמר ש"משמעות החוק היא פגיעה באנשים ששכרם גבוה ולא תמיד גבוה מאוד, ואין תכלית לחוק מעבר לרצון לקחת מאנשים כסף. מדובר בלקחת מהם בערך 500 שקל בנטו רק כדי להגדיל את קופת המדינה. מהלך כזה יגרום לכך שאנשים ייפנו לחו"ל, למשל עובדי היי-טק. אני כחבר קואליציה ועוד כמה מאיתנו לא נצביע בעד החוק הזה ומבקשים לפצלו מחוק ההסדרים".
ח"כ רחל עזריה (כולנו) ניסתה להגן על הצעת החוק ואמרה, כי "אני לא מבינה את המאבק למען אלה שמרוויחים את השכר הגבוה במשק. הרי מי שמרוויח עד 30 אלף שקל לא ישלם את המס. אני מרגישה קצת לא בנוח כאילו אנחנו חברי הכנסת, נלחמים להעלות מעל ל-50 אלף שקל את הפטור על-מנת להגן על השכר שלנו כחברי כנסת ושלא נשלם את המס על הפרשות הפיצויים לקופת גמל".
בסופו של דבר הציע גפני להמשיך בדיון רק אם אם תשונה תקרת ההטבה לשכר של 50 אלף שקל ומעלה. לכך, כאמור, התנגדה נציגת האוצר - מה שהביא את גפני לאיים כי "אם לא תסכימו להצעה שלנו נפצל את החוק הזה מחוק ההסדרים".
נשיא לשכת רואי החשבון יזהר קנה ציין כי ״אין מדובר בהקדמת מס בלבד, אלא מדובר למעשה במקרים רבים בחבות מס נוספת ובעייתית , שכן היא פוגעת בעיקר באוכלוסיות מיוחדות כמו נכים, זוגות שנפרדו, ויורשים של נישומים . יוזמה זו פועלת בניגוד לקביעת המחוקק, כי על קבוצות אלה תינתן הקלה במיסוי. בנוסף, חקיקה מסוג זה תעודד הקמת חברות ארנק, וזאת בניגוד לכוונת המחוקק הראשונית.עמדת לשכת רואי החשבון הינה שאם וככל שהמחוקק מעוניין בהטלת מס נוסף, עליו להודיע ישירות לציבור, ולא לפעול באופן עוקף".