נזקי השריפות: מי יפצה את הניזוקים ומה הדין אם הנכס לא היה מבוטח?

התשובות לשאלות אלה לכך תלויות בעיקר באיתור הגורם לשריפה. הבדיקה נערכת על ידי חוקר שריפות, ראיות מזירת השריפה, דו"ח מכבי אש ועדי ראיה ולתוצאותיההשלכות, ביןהיתר, לגביזהותהנתבעים, סוגהתביעהוגובההפיצוי. לתוצאות הבדיקה משמעות רבה במקרים בהם הנכס שניזוק לא היה מבוטח.

להלן מדריך מקוצר בנושא:

● במקרה זה לאחר שהמבוטח יודיע לחברת הביטוח שלו על השריפה היא תשלח חוקר שריפות מטעמה כדי לעמוד על מקור השריפה ושמאי לצורך שומת הנזק (נזקי תכולה ומבנה) המומחים יגבו עדויות מבעל הנכס ושאר המעורבים ויגישו דו"ח לחברת הביטוח.

● המבוטח יגיש תביעה נגד חברת הביטוח מכוח פוליסת הביטוח.

● חברת הביטוח תבחן את דו"ח המומחים מטעמה ואת חבותה מכוח הפוליסה, לרבות חריגי וסייגי הפוליסה ותודיע למבוטח את עמדתה ביחס לתביעה.

● במידה והתביעה תתקבל תשלם המבטחת למבוטח את תגמולי הביטוח ובד בבד תברר את מקור הנזק. במידה ויתברר שגוף כלשהו גרם ברשלנותו לשריפה תגיש נגדו המבטחת תביעת שיבוב, שמשמעותה דרישה לשפות את חברת הביטוח בגין התשלום שנאלצה לשלם למבוטח.

● לדוגמא: אם השריפה אירעה עקב כשל במכשיר חשמלי כלשהו המבוטח וחברת הביטוח שפיצתה אותו יוכלו להגיש תביעה נגד היצרן ו/או היבואן של המכשיר החשמלי. לצורך התביעה תידרש חוות דעת מקצועית של חוקר שריפות, המוכיחה שמקור השריפה בכשל שנבע מהמכשיר החשמלי.

● במידה והתביעה תידחה ייאלץ המבוטח לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה נגד המבטחת.

השריפה בחיפה צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז חוף

● במקרה זה קיימת חשיבות לסוג פוליסת הביטוח: האם כללה כיסוי ביטוחי גם לנזקים עקיפים. במידה והפוליסה כללה כיסוי ביטוחי רק לנזקים ישירים, המבוטח יקבל פיצוי רק בגין הנזק הישיר שנגרם למבנה בשריפה, אך לא בגין הפסד הרווחים עקב השבתת העסק.

● אם העיכוב בתשלום תגמולי הביטוח גרם לעיכוב ניכר בשיקום העסק ופתיחתו חדש גרם לנזקים העקיפים ייתכן וחברת הביטוח תחויב בגין הנזקים העקיפים.

● בנוסף לתביעה מכוח הפוליסה הניזוק יכול להגיש תביעת נזיקין נגד המזיק בה יתבע פיצוי בגין הנזק הישיר והעקיף שנגרמו לו.

● באופן עקרוני אדם שלא החזיק בפוליסת ביטוח בתוקף והאש שפרצה גרמה נזק ישיר או עקיף לביתו, למכוניתו או כל נזק אחר – אינו אמור לקבל פיצוי וכל הנזק באחריותו האישית. לקביעה עקרונית זו סייגים הנובעים מהגדרת סוג האירוע ומקור השריפה.

● גם אם הנכס לא מבוטח, במידה והנזק נגרם על ידי אחר ניתן לתבוע אותו ולקבל פיצוי. לדוגמא: אם השריפה נגרמה עקב כשל במוצר חשמלי, ניתן לתבוע את היצרן ו/או היבואן של המכשיר החשמלי, או אם השריפה החלה בנכס הסמוך והתפשטה לנכס הניזוק, תקום לניזוק עילת תביעה נגד בעל הנכס השכן – המזיק. אם האירוע יוגדר כאירוע איבה או מלחמה הפיצוי יתקבל מקרן מס רכוש.

 במידה והשריפה נגרמה עקב הצתה שנגרמה מפעולת מלחמה/איבה

● במקרה זה יש הסדר ספציפי בחוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א- 1961.

● לצורך הגשת תביעה נדרש אישור של משטרת ישראל, המבוסס על דו"ח חוקר שריפות, שקיים חשד סביר שהנזק נגרם כתוצאה מהצתה, שנגרמה כתוצאה מפעולת מלחמה או איבה נגד ישראל.

● במקרה זה יוכלו הניזוקים להגיש תביעת פיצויים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

● יש לתמוך את התביעה בהערכת שמאי לנזקים.

● נטל ההוכחה בתביעת פיצויים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים מוטל על התובע ונדרשת הוכחה ישירה או נסיבתית בדבר פעולת איבה ממשית כתנאי לזכאות ע"פ החוק.

עו"ד חיה מנע צילום: ראובן קופיצינסקי

אחריות מדינת ישראל לנזקים

● למדינת ישראל על זרועותיה ויחידותיה השונות, המופקדת על שרותי הכבאות במדינה מכוח חוק שירותי הכבאות, עשויה להיות אחריות ישירה ו/או שילוחיתלנזקים, במידה ויתברר שהתרשלה במעשה או במחדל ו/או הפרה חובות המוטלות עליה מכוח חוק.

● ב"שריפה בכרמל", שפרצה ביום 02.12.10, נמשכה ארבעה ימים רצופים ולימים הוגדרה כשריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל, קבע דו"ח מבקר המדינה כי מחדלים ורשלנות של המדינה בטיפול במערך הכיבוי היו אחד הגורמים העיקריים לממדים האדירים של הנזק שנגרם עקב השריפה.

● הניזוקים הגישו תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל ולאחר הליך משפטי ניתן פסק דין שפסק לניזוקים פיצוי בסך 54 מיליון שקלים בגין נזקיהם הישירים והעקיפים עקב השריפה.

המשרד ייצג תובעים בתביעה שהוגשה נגד מדינת ישראל בגין "השריפהבכרמל".