"השופטת ממנה למפרק חבר של בעלה"

דיונים בפירוק חברות הופכים לא פעם לטעונים ומותחים, אולם הדיון שהתקיים ביום רביעי שעבר באולמה של השופטת עירית וינברג־נוטוביץ בבית המשפט המחוזי בלוד הפך לסוער באופן בלתי צפוי. זה קרה כאשר עו"ד רמי קוגן שייצג את אחד הצדדים בתיק הפירוק, התנגד בתוקף לכוונת השופטת למנות למפרק את עורך הדין הירושלמי יעקב אמסטר, ששמו הועלה על ידי נציג אחד הנושים. קוגן טען בחריפות, לפרוטוקול, כי "ידוע לכל עורכי הדין שעוסקים בתחום שעו"ד אמסטר הוא חבר של בעלה של השופטת", והטיח בשופטת שבשל כך היא מעוניינת למנות אותו.

"הייתי בכנס לשכת עורכי הדין באילת בשנה שעברה", הכריז קוגן, "וראיתי את עו"ד אמסטר יושב ליד בעלה של בית המשפט, לא זז ממנו". הוא טען כי יש "התעקשות" למנות את אמסטר למרות "שאין לו שום ייחוד לתיק זה". לדבריו, "הביאו את השם של עו"ד אמסטר לאור החיבה שיש לבית המשפט כלפיו. אוכל להראות תמונות מאותו כנס על אותה חברות ואני חושב שעו"ד אמסטר פסול פה".

השופטת וינברג־נוטוביץ אישרה שיש היכרות בין אמסטר לבעלה, עו"ד אשר נוטוביץ, אך הכחישה שהם ביחסי חברות. היא הצהירה לפרוטוקול כי "ההיכרות היחידה היא מלפני 40 שנה, כשעו"ד אמסטר היה בן זוג של אחות של חברה של מותב זה", והוסיפה כי "כמו כן, עו"ד אמסטר שירת בצבא בגדנ"ע וכך גם בן הזוג של בית המשפט. במשך שנים הם לא נפגשו". וינברג־נוטוביץ הדגישה כי אמסטר ובעלה מעולם לא התארחו זה בביתו של זה. לבסוף אישרה את מינויו של אמסטר למפרק חברת קשמש ששיווקה בעבר את משקה האנרגיה XL כשהדגישה שהנושים והכונס הרשמי תמכו בו.

מימין השופטת עירית וינברג נוטוביץ ועו”ד יעקב אמסטר צילום: עמי חזיזה סטודיו ענבר

זאת לא היתה הפעם הראשונה שהשופטת וינברג־נוטוביץ מינתה את אמסטר לבעל תפקיד בתיק פירוק. זאת היתה הפעם השלישית בתוך שנה וחצי כאשר בפעמיים הקודמות היא מינתה אותו לתפקיד מיוזמתה המלאה, ואף בניגוד לבקשות הצדדים או הכונס הרשמי. מינויים אלו עשוים להניב למפרק שכר טרחה של מיליוני שקלים, אולם התחום אינו מוסדר בכללים ברורים, והשופט יכול להחליט למנות כל אדם שיחפוץ.

התיק עבר במפתיע

עו"ד אמסטר הוא פרקליט מוכר. כיום, למשל, הוא מייצג את קבוצת אלונים המתמודדת על רכישת חברת הבנייה אורתם סהר. הוא היה נאמן בפירוקים של חברות הבנייה נידר ואלומות וחברת הצילום צמצם. הוא גם מקורב לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שמנוע מלטפל בתיקים שאמסטר צד להם — מה שלפי הערכות מונע ממנו להתמנות כבעל תפקיד בתיקי חדלות פרעון בבית המשפט בתל אביב.

קוגן ואמסטר מעורבים בתיק נוסף המתברר לפני השופטת וינברג־נוטוביץ: הפירוק של גני מרוויאס בנס ציונה. למעשה, אמסטר טוען שקוגן התנגד למינויו בתיק הנוכחי, תיק קשמש, רק בשל טינה אישית על רקע תיק מרוויאס.

בשבוע שעבר קוגן התנגד למינוי מפרק בכלל, אולם ביקש לחזק את התנגדותו הספציפית למינויו של אמסטר והעלה תמיהה נוספת בנוגע לקשרים בין עורך הדין לשופטת. באפריל 2011 נפתחו הליכי פשיטת רגל בתיק הקשור לתיק הפירוק שנדון ביום רביעי שעבר. אותו תיק התברר בשנה האחרונה בפני רשמת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת מיכל עמית־אניסמן, שנתנה בו שורה של החלטות. באורח מפתיע, בדיוק ביום שבו הוגשה הבקשה של XL למנות את אמסטר למפרק הזמני של קשמש, החליטה עמית־אניסמן להעביר את התיק הקשור לווינברג־נוטוביץ, שאיחדה אותו לתיק קשמש.

מדוע הדבר נעשה? דוברת בתי המשפט הסבירה ל"כלכליסט" כי לפי הנהלים, הליך פשיטת רגל שנפתח לבקשת נושה מתברר בפני שופט ולא בפני רשם שהוא שופט. לפי ההסבר, רק באותו יום הבחינה עמית־אניסמן שהתיק מבוסס על בקשת נושה ולכן העבירה אותו לשופט. זאת כאמור, אחרי שנה שטיפלה בתיק.

עו"ד קוגן סבר שצירוף המקרים הזה מוזר: "ההליך מתנהל מספר שנים בבית המשפט כבקשת נושה, על ידי מספר שופטים... ומשום מה התיק נמשך לבית משפט זה", טען כשהוא מתכוון לשופטת וינברג־נוטוביץ. קוגן המשיך כי אין למנות "בעל תפקיד שיש לו קשרים אישיים וכל בקשה שהוא מגיש, ואני מכיר מתיק גני מרוויאס, שאין ולו בקשה אחת של עו"ד אמסטר שלא התקבלה על ידי מותב זה". קוגן המשיך בלהט ודרש מהשופטת לפסול את עצמה, דרישה שממנה חזר בו בהמשך.

בעקבות דבריו של קוגן החלה סערה באולם. עו"ד ליאור דגן שביקש את מינויו של אמסטר בשמה של XL העולמית תקף את קוגן שלדבריו "חצה קו אדום" והעלה "טיעון לא לגיטימי". להתקפה של דגן הצטרף גם עו"ד ישראל שפלר. קוגן עזב את האולם בסערת רגשות. לאחר זמן מה התחדש הדיון, כשאת קוגן החליף עו"ד עמרי חממה ממשרדו שאמר שמשום שיש חשש לניגוד עניינים במינויו של אמסטר, רצוי שימונה אדם נייטרלי.

נציג כונס הנכסים הרשמי שהתבקש להביע את עמדתו, אמר שאינו מתנגד למינויו של אמסטר. לפיכך מסרה השופטת וינברג־נוטוביץ החלטה שבה כתבה ששוכנעה שאין קשר בין מבקשת המינוי, XL העולמית, למפרק הזמני המיועד אמסטר, ולאור הסכמת הנושים למעט הלקוח של קוגן ולאור עמדת הכנ"ר היא מורה על מינויו.

מינוי בניגוד להמלצות

הפעם הראשונה שווינברג־נוטוביץ מינתה את אמסטר לבעלת תפקיד היתה ביוני 2015, אז הוגשה בקשה לפירוק חברת טי.אר.אי מחקרים אסטרטגיים מגבעת שמואל. חלק מהצדדים ביקשו למנות את רו"ח בועז גזית ואחרים ביקשו את עו"ד חגית נוב. הכנ"ר כתב כי שניהם מקובלים עליו, אלא שלנוכח הסכסוכים בין הצדדים ראוי למנות בעל תפקיד נייטרלי, והוא הציע את עו"ד ליזה חדש.

השופטת וינברג־נוטוביץ כתבה כי היא "מסכימה שיש למנות מפרק זמני נייטרלי", אך דחתה את המלצת הכנ"ר וכתבה: "לפיכך אני מורה על מינוי עו"ד יעקב אמסטר כמפרק זמני". השופטת לא הסבירה מדוע בחרה למנות דווקא את אמסטר.

הדבר ממחיש את המקריות שאופפת כמעט את כל תיקי המינויים. בעוד שבתיק קשמש הכנ"ר לא ראה צורך להציע "מישהו נייטרלי", בתיק טי.אר.אי הוא דרש כזה. ובעוד שבתיק קשמש, וינברג־נוטוביץ ביססה את מינויו של אמסטר על הסכמת הנושים והכנ"ר, בטי.אר.אי היא דחתה את עמדתם. המשותף לשני התיקים, שבשניהם בחרה בעו"ד אמסטר.

מדוע בחרה השופטת בעורך דין שלא הופיע לפניה לפני כן כבעל תפקיד? מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "עו"ד אמסטר מוכר בתחום והופיע בפני בית המשפט בעבר, אף שלא מונה על ידי השופטת לפני כן".

אמסטר נשאר לבד

תיק אחר שבו וינברג־נוטוביץ מינתה מיוזמתה את אמסטר הוא כאמור תיק הפירוק של גני מרוויאס, שבו מעורב גם עו"ד קוגן. תיק זה נדון בנובמבר 2015 והשופטת מינתה תחילה את הכלכלן אבי אזולאי כמפקח, ואחרי כן לנאמן. באחד הדיונים הסכימו הצדדים שיש צורך בנאמן נוסף והציעו את עו"ד חנן חדד. אולם וינברג־נוטוביץ מסרה החלטה לפיה יהיה זה עו"ד אמסטר שימונה לתפקיד עם אזולאי — ולא הסבירה מדוע דווקא הוא.

חודשיים וחצי מאוחר יותר, בפברואר 2016, קיבל התיק תפנית מעניינת כשהשופטת השאירה את אמסטר כבעל תפקיד יחיד בתיק. בדיון שהתקיים בעת שהנאמנים התכוננו למכור את הקרקע של גן האירועים ב־21 מיליון שקל, הכריז לפתע עו"ד רונן מטרי שייצג את אחד הנושים כי "לא צריך שני בעלי תפקיד, מספיק אחד. שמעתי שיש חריקות בין הנאמנים". הוא הוסיף ש"אמסטר הוא ראוי ביותר".

אזולאי, שמונה ראשון לתפקיד ונכח באולם — הוכה בתדהמה. מטרי כלל לא פנה אליו לפני כן בעניין, ולאחר ההכרזה המפתיעה שלו הנושא לא נדון עוד בפרוטוקול הדיון. וינברג־נוטוביץ אף לא ביקשה מאזולאי שישיב על ההצהרה של מטרי על חריקות בינו לאמסטר.

אלא שזמן קצר לאחר מכן ציפתה לו הפתעה, כשהשופטת חזרה מהפסקה והקריאה החלטה שבה נאמר כי "אני סבורה כפי שנטען בדיון כי בנסיבות שנוצרו אין מקום למינוי שני בעלי תפקידים ולפיכך אני מורה על שחרורו של הכלכלן אבי אזולאי מתפקידו". נוכחים באולם מסרו שאזולאי נותר המום במשך דקות ארוכות והתקשה להאמין שהודח.

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ צילום: אתר בתי המשפט

הדחה של בעל תפקיד היא נדירה ביותר, ובפרט כשלא ניתנת לו הזדמנות להגיב לטענות. לכאורה אמסטר יוכל ליהנות עתה לבדו משכר הטרחה, שמוערך בכמה מיליוני שקלים.

אלא שאזולאי הגיש בקשה לשכר טרחה של 35% מהשכר שייפסק לאמסטר. הוא הסביר בבקשה שהיה שותף מלא למכירת נכסי החברות וביצע חלקים נרחבים בעבודה. לדבריו, בשל המרחק של אמסטר הירושלמי מגני השמחות, אזולאי הופקד על הצד התפעולי, הנהלת החשבונות וקשר עם המפעילים. הוא הדגיש ששני בעלי התפקיד היו אמורים לזכות בשכר טרחה נכבד.

השופטת קבעה שהבקשה תידון בעת שאמסטר יגיש בקשה לשכר טרחה.מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "מדובר בהחלטה שיפוטית המדברת בעד עצמה וניתן היה לערער עליה, דבר שלא נעשה".

"אין קשר מיוחד"

מדוברות בתי המשפט נמסר: "בן זוגה של השופטת הינו עורך דין, מכיר עורכי דין רבים ובין היתר את עו"ד אמסטר מהשירות הצבאי ולא מן הנמנע ששוחחו בכנס באילת, כמו עם עורכי דין אחרים. כפי שצוין בדברי בית המשפט בפרוטוקול, לא היה קשר מיוחד בין השופטת ובעלה לעו"ד אמסטר בכנס באילת ובכלל. כל באי כוח הצדדים והכנ"ר הסכימו למינויו של עו"ד אמסטר כמפרק זמני, כעולה מהפרוטוקול. יודגש שעו"ד קוגן חזר בו מבקשת הפסילה". עוד נמסר כי "וינברג־נוטוביץ היא השופטת העיקרית הדנה בתיקי חדלות פרעון מסוג זה בבית המשפט המחוזי מרכז".

עו"ד יעקב אמסטר אמר ל"כלכליסט" כי "ההיכרות שלי עם עו"ד אשר נוטוביץ היא שלפני 40 שנה שנינו היינו בגדנ"ע, ולא ביחד. אני לא חבר שלו. בגלל שקוגן מנהל נגדי תיק אחר, זה הפך להיות נקמנות אישית".

על הטענה שבילה עם נוטוביץ בכנס באילת אמר כי "הכנס הוא של חדלות פרעון ומגיעים אליו כל עורכי הדין והשופטים בתחום ובני זוגם. אז אם הוא נראה לידי יושב ושותה בירה, זה הופך אותנו ל’לא זזנו אחד מהשני?’ נו באמת. קיבלתי פניה מליאור דגן (המייצג את XL — ע"ר) שאתמנה והסכמתי. לא הייתי בדיון. אני יודע שהיה בדיון תמיכה של עורכי הדין שאמרו שאני מוכר בתחום, וההתנגדות של קוגן נבעה מטעמים אישיים בלבד".