ראיון כלכליסט
"עובדי תעשייה מסורתית חשים איום כלכלי תמידי"
מחקר שערך סאם בלוק, מנהל בכיר בחברת המדדים הכלכליים MSCI, מצא שתהליכי הגלובליזציה היטיבו עם שכבת המנהלים, אך הרעו עם מרבית העובדים. לדבריו, מדידת השפעותיו החברתיות־סביבתיות של עסק הולכת וצוברת חשיבות בקרב משקיעים פוטנציאליים, והיא גם כלי יעיל להערכת סיכונים עסקיים
"משקיעים רבים, במיוחד אירופאים, שחשובים להם פרמטרים של אחריות חברתית, הם בעלי דעה שלילית על חברות ישראליות בגלל הסכסוך עם הפלסטינים, אפילו אם הן מעורבות בו באופן פסיבי בלבד. אלה שמצליחות לעקוף את המכשול הזה הן חברות שמפתחות פתרונות לאתגרים גלובליים כמו טכנולוגיית מים, תרופות, מניעת זיהום", אומר סאם בלוק, אחד המנהלים הבכירים ב־MSCI, חברת המדדים והאנליזות מהגדולות בעולם ששמות דגש מרכזי על מדדים חברתיים וסביבתיים כחלק מניתוח פיננסי של חברות ענק הנסחרות בבורסות ברחבי העולם.
בלוק - שאחראי לתחום ה־Materials, הכולל חברות כרייה, מתכות, אנרגיה, נייר ואריזות, ושותף לכתיבת המתודולוגיות שמזיזות מיליארדי דולרים להשקעות אתיות - יגיע
לישראל בסוף החודש וישתתף בכנס הבינלאומי של מעלה לאחריות תאגידית, שם הוא יספק לפעילים המקומיים הצצה לעולם המדדים הגלובלי.
חזרה לשנות ה־80
לדברי בלוק, מדידה כמותית של השפעת הפתרונות הסביבתיים והחברתיים הולכת וצוברת חשיבות בקרב משקיעים, "אבל השקעות הן רק סיבה אחת לאמץ את מדדי ESG, ראשי תיבות של Environmental, Social ו־Governance (ממשל תאגידי, שכולל נושאי אתיקה). משקיעים רבים בוחנים את המדדים האלה כחלק מהערכת הסיכונים של החברה. יש דוגמאות רבות שממחישות למה זה חשוב - מחברות כרייה שמאבדות רישיונות בגלל פעילות לא אתית ועד לסקנדל הדיזל גייט של פולקסווגן. מבחינתנו, מדדי ESG הם כלי מהותי לניהול החברה".
עד כמה הברקזיט ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב משפיעים על כוונתן של חברות עסקיות לתרום לשיפור חברתי וסביבתי?
"אחד הלקחים המשמעותיים מהברקזיט ומטראמפ הוא שקפיטליזם בלי הכלה הוא לא בר קיימא. הגלובליזציה היתה המהפכה התעשייתית של זמננו, והשינויים שהיא חוללה הביאו שינויים מהותיים מאוד לאנשים אמיתיים. בעבר אנשים שהועסקו בחברות תעשייתיות השתכרו משכורת שאפשרה להם לתמוך במשפחתם, ואילו היום אותם עובדים חשים איום כלכלי תמידי. רוב התועלת הכלכלית מתהליכי הגלובליזציה לא חולקה בצורה טובה, בפרט במדיניות מפותחות, אך גם במדינות מתפתחות. מאז המיתון האחרון המגמה הזאת רק החריפה. מחקר שפרסמתי השנה הראה כי עובד ממוצע בעולם ראה עלייה של 2% בשכרו השנתי בממוצע בשנים 2014־2009, ואיל המנכ"ל הממוצע קיבל עלייה שנתית ממוצעת של 18%. חברות חייבות להבין כיצד הגלובליזציה משפיעה על העובדים שלהן. זה אספקט חשוב של אחריות תאגידית. יש משקיעים כיום שלוקחים בחשבון את התוצאות של אי השוויון הזה ואת חוסר שביעות הרצון הציבורית".
עד כמה בחירתו של טראמפ משמעותית לאספקט הסביבתי?
"על בסיס המסרים הראשוניים של ממשל טראמפ, הוא יכול לבטל את אמנת האקלים של פריז, להקל על רגולציה סביבתית בתעשיות פצלי השמן וקידוחי הנפט והגז, ולבטל יוזמות פדרליות להפחתת פליטות מזהמים. זה עלול להוביל לעלייה חדה ברמות הזיהום בארה"ב, ולשלוח את המו"מ הבינלאומי על נושאים סביבתיים חזרה לשנות ה־80. מנגד, מהלכים כאלה יכולים לגרום לכך שמשקיעים יראו צורך גדול יותר בשילוב עקרונות סביבתיים במדיניות ההשקעה שלהם, מתוך הבנה כי הם לא יכולים להסתמך על הממשל".
לדבריו, השקעות סביבתית וחברתית צמחו בארצות הברית מ־639 מיליארד דולר ב־1995 לסכום של 8.7 טריליון דולר ב־2015. "כשמשקיעים בחברות דרך פרמטרים של ESG, עושים את זה מתוך מחשבה על אימפקט לטווח ארוך. אלה משקיעים שמבינים שחברה שמזהמת או יוצרת השלכות חברתיות שליליות, גם אם היא עומדת בכל דרישות הרגולציה, תישא בתוצאות בסופו של דבר, אם בגלל שינוי רגולטורי או תהליך אחר. מי שמשקיע בחברות שפועלות באחריות מבטח את עצמו מפני שינויים לא צפויים בטווח הארוך".
השוואה בעירבון מוגבל
דו"חות אחריות תאגידית הם וולונטריים, ונעדרים כלי מדידה אחידים, ונשאלת השאלה עד כמה אפשר להסתמך עליהם.
האם ניתן על בסיס דו"חות אחריות תאגידית וולונטריים להשוות בין פרמטרים של סביבה וחברה של חברות שונות?
"דו"חות אלה הם ללא ספק נקודה מתסכלת. דו"חות אחריות תאגידית הם וולונטריים, לעתים הם מסתמכים על פרמטרים של GRI או SASB (חברות המנסות לייצר תקינה לדו"חות כאלה - ג"ק), אך אין דרישה רגולטורית קוהרנטית שתקפה לכמה מדינות שונות. כשמנסים למשל להשוות בין שיעור פציעות בחברות כרייה ברוסיה לשיעורי פציעות בחברות כרייה בשבדיה או בקנדה, נראה לרוב שיעור פציעות נמוך יותר בחברות הרוסיות. לפעמים זה נובע מקריקטריונים שונים של דיווח ומדרישות שונות מכל חברה בכל מדינה. השוואה פשוטה של נתון מחברה אחת לנתון של חברה שנייה עלול להוביל למסקנות מוטעות. צריך 'לגרד' את הנתונים עם אנליזה שתבחן את היקף ואופן הדיווח ואת ההבדלים בין התעשיות במדינות השונות, כדי לפרש את המספרים הפשוטים. אנחנו למשל מנסים לא לייצר השוואה של כמה פרמטרים, אלא להתמקד במדד אחד בכל פעם. למשל השוואה על בסיס פליטות מזהמים או בטיחות בעבודה, ואז אנו מעריכים את פעילות החברה על בסיס מדד אחד, שגם הוא נבחן בפרמטרים כמותיים ואיכותניים. בכל מצב אנו מנסים לייצר סטנדרטיזציה דרך הצגת שאלות זהות לכל חברה".
האם דו"חות אחריות תאגידית הם כלי עסקי טוב לניהול השפעות סביבתיות וחברתיות?
"דו"חות אחריות תאגידית במהות שלהם הם דו"חות שיווקיים שמיועדים לקהלים שונים שהתאגיד פונה אליהם. יש בדו"חות האלה מידע חשוב, אבל לפעמים המידע החשוב הוא דווקא מה שהחברות לא כותבות בדו"ח. אם אנחנו מזהים סיכון סביבתי מהותי בפעילות של חברה מסוימת, כמו ניצול מקורות מים, אנו רוצים לראות שהחברה מתייחסת לסיכון הזה בדו"ח שלה. אם אין התייחסות, זו נורת אזהרה. אנו גם אוספים מידע עצמאי על תקריות שבהן החברה היתה מעורבת, כמו דליפות נפט, תאונות עבודה, שביתות ומקרי שחיתות ושוחד, ומצפים שהחברה תיתן לכך התייחסות בדו"ח. משקיעים יודעים שחברות עומדות בפני בעיות, אבל היכולת לטפל בבעיות האלה היא מה שיוצר חברה חזקה יותר".