התעשיינים הצליחו לכופף את ועדת הסוכר
שבעה חודשים אחרי שהוקמה, הוועדה תגיש הבוקר לשר הבריאות המלצות מרוככות, שייקח שנים ליישמן. בין היתר, הסכימה להתחיל את סימון המוצרים מדרגה מחמירה פחות ולתת זמן נוסף להיערכות. ואיך זה שחלב יקבל סימון שלילי ודיאט קולה לא?
ועדת הסוכר חוששת מתעשייני המזון. ל"כלכליסט" נודע כי החשש מכך שתעשייני המזון יטרפדו את יישום מסקנותיה הוביל את הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה (ועדת הסוכר) לרכך את עמדתה. היום תציג הוועדה לשר הבריאות יעקב ליצמן מסקנות מרוככות יותר מאלו שהציגה לתעשייני המזון לפני שבוע וחצי.
בין הוויתורים שעשתה הוועדה: הארכת פרק הזמן עד ליישום הדרישות להפחתת רכיבים מזיקים ולסימון אריזות מוצרים וקביעת שלושה שלבים הדרגתיים להפחתת הרכיבים המזיקים, במקום שני שלבים כפי שביקשו בתחילה. ההערכות הן כי הסערה שנגרמה בשבוע שעבר בקרב תעשייני המזון בעקבות הצגת המסקנות הראשוניות, עוררה חשש בקרב בכירים במשרד הבריאות שהלחצים שיופעלו על ידיהם על השר ליצמן יקשו עליו לאמץ את המסקנות. על רקע זה, העדיפה הוועדה לרכך את המסקנות בעצמה בניסיון לבלום חלק מהלחצים שהתעשיינים עוד צפויים להפעיל.
צילום: תומי הרפז
תעשיית הלחצים
בשבוע שעבר, מיד אחרי ששמעו מוועדת האסדרה את עמדתה, גייסו יצרני המזון את שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, למאבק. ברוש זימן את בכירי תעשיית המזון לדיון חירום במשרדו שבסיומו נסע להיפגש עם משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, העומד בראש ועדת האסדרה.
בפגישה העביר ברוש לבר סימן טוב מסר שלפיו התעשייה תהיה מוכנה לבצע את מסקנות הוועדה אם ייושמו בצורה הדרגתית ויינתן לענף זמן הסתגלות לשינויים. מסר זה הוביל לכך שהוועדה עצמה ביצעה את ההקלות וכעת יהיה על התעשיינים למלא את חלקם בהבנות שהושגו בין הצדדים.
למרות ההבנות בין בר סימן טוב לברוש, יש חשש בקרב חברי הוועדה כי גורמים בתעשיית המזון ימשיכו להפעיל לחצים על ליצמן, כיוון שברוש אמנם עומד בראש ההתאחדות אולם תעשיין שיחוש נפגע מהמלצות הוועדה אינו מנוע מלהפעיל לחץ עצמאי על ליצמן לסגת מכוונתו להוביל את המהלך. "מדובר בתעשייה המגלגלת עשרות מיליארדי שקלים בשנה ולכל שינוי או סימון עלולה להיות השפעה כלכלית מהותית על היצרנים, ולכן הם יעמדו על הרגליים האחוריות כדי לבלום מהלכים שיפגעו בהם", העריך בכיר בתעשייה.
מדובר בהישג השני שרושמים תעשייני המזון במאבק שהכריז משרד הבריאות על מוצרים עתירי סוכר, מלח ושומן רווי. בין תשע ההמלצות שגיבשה הוועדה כלול גם סעיף שעוסק במיסוי על מזון לא בריא, אלא שכבר בחודש יולי הכריז השר ליצמן כי לא יהיה מיסוי על מוצרים עתירי סוכר. ליצמן הבהיר כי הטלת מסים תייקר את המוצרים — דבר שלא יסכים שיקרה. הצהרה זו של ליצמן הרגיעה את תעשייני המזון ובראשם את חברות המשקאות הקלים וחברות הממתקים.
על משרד הבריאות יהיה כעת לעמוד לכל הפחות במסקנות המרוככות, שאף הן ייתקלו ככל הנראה בלחצים ובניסיונות למסמס אותן.
ההחלטה של הוועדה להציג את המסקנות לתעשיינים עוד בטרם מסירתן לשר הבריאות נבעה מההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בתחילת עבודת הוועדה, שלפיהן המהלך להפחתת רכיבים מזיקים והגברת השקיפות כלפי הציבור ייעשה בשיתוף פעולה מלא עם התעשייה ולא יונחת עליה. בהבנות אלו יש היגיון נוכח הידע שבידי החברות, בעיקר טכנולוגי המזון שבהן, בדבר היכולת להפחית רכיבים מזיקים מבלי לפגוע במידה ניכרת בטעמם של המוצרים, והן חיוניות לקביעת לוחות זמנים.
 | |||
מה יעלה בגורל ההסכמות
כעת לא ברור מה יעלה בגורלן של ההסכמות שאליהן הגיעו התעשיינים והוועדה לפני כחודשיים, ולפיהן יוקמו צוותים משותפים לתרגום המלצות הוועדה לדרישות ספציפיות, כגון קביעת כמויות הרכיבים המזיקים שיופחתו.
ההערכות הן כי ועדת האסדרה לא נסוגה מתוכניתה המקורית שלפיה יידרשו התעשיינים להוסיף סימון שיפוטי בחזית האריזה — מעין חותמת אדומה שתציין מוצרים המכילים מעל כמות מסוימת של סוכר, מלח (נתרן) ושומן רווי — וסימון אינפורמטיבי בגב האריזה.
מסקנות הוועדה מתבססות על מודל צ'יליאני, מלבד סימון כמות הקלוריות במוצר, שלא נכללה בתוכנית הישראלית. כך, יכול מוצר לקבל בין חותמת אחת לשלוש, שיאפשרו לצרכן לקבל החלטה לגבי המוצר בהינף מבט. לטענת גורמים בוועדה, מודל זה הביא בצ'ילה לשיפור ההרכב התזונתי של יותר מ־1,500 מוצרים בתוך חודשים ספורים.
המודל בצ'ילה התבסס על שלושה שלבים, שבכל אחד מהם נקבע רף לכמות הסוכר, המלח והשומן הרווי במוצר. ככל שמתקדמים בתוכנית, הרף מחמיר ויותר מוצרים חשופים לסימון השלילי. הכוונה היא לאפשר לתעשייני המזון שהות מספיקה לשיפור הרכב מוצריה.
המשמעויות של יישום המודל הצ'יליאני כפי שהוא הרות גורל עבור התעשיינים המקומיים. כך, לדוגמה, לפי ההצעה, חלב 3% שומן, פריט המזון הנמכר ביותר בשוק הישראלי, אמור לקבל מדבקת אזהרה אדומה, בעוד דיאט קולה לא יסומן כלל, כיוון שהמודל לא כולל התייחסות למוצרים המכילים תחליפי סוכר. לכן, הריכוך שעשתה הוועדה למסקנותיה הראשוניות נוגע, בין היתר, להדרגתיות שבהחלת רגולציה זו ולהחרגת מוצרים מסוימים.
בעוד המודל הצ'יליאני התבסס על שלושה שלבים שנפרסו על פני שלוש שנים, בוועדה סברו עד לאחרונה כי בישראל ניתן לדלג על השלב הראשון ולהתחיל לסמן מוצרים היישר לפי הרף שמציב השלב השני. כעת הוועדה צפויה לחזור בה ולקבוע שהמודל הישראלי יתבסס על שלושת השלבים. בנוסף, הוועדה צפויה להתמודד עם דרישת תעשייני המזון להחריג מוצרים דוגמת החלב מהסימון שנקבע לנוזלים. עוד הוועדה צפויה להעניק לתעשיינים פרק זמן ממושך יותר להחלפת אריזות, נוכח טענות שהחלפה מהירה של האריזות תהיה כרוכה בהוצאות שיתורגמו למחירי המוצרים.
מימין: שר הבריאות יעקב ליצמן, ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש צילום: עמית שעל
אלפי מוצרים מזיקים
על פי הנתונים שבידי ועדת האסדרה ועל בסיס נתונים מהעולם, מתוך רשימה של 2,625 מזונות ארוזים בישראל, 38.7% יקבלו בין סימון אחד לשניים בשלב הראשון וכעבור פרק זמן, כשיוחמרו הקריטריונים (שלב 2 במודל), יקבלו 51% מהמוצרים בין סימון שלילי אחד לשלושה (עתיר מלח, עתיר סוכר ועתיר שומן רווי). מבחינת חברות המזון, ובראשן החברות הגדולות המייצרות את המותגים המובילים כמו קוקה־קולה, ביסלי, במבה, שוקולד פרה ועוד, מדובר באיום קריטי על מכירותיהן. זאת בעיקר כיוון שחלק מהמוצרים דוגמת חטיפים מלוחים עשויים לקבל כמה חותמות אזהרה, משום שהם מכילים כמות עודפת של מלח ושל שומן רווי.
הוועדה מיפתה לתעשיינים את קטגוריות המזון העיקריות התורמות את רכיבי התזונה המזיקים, שאותם יש להפחית במזונות. מהמיפוי עולה כי המוצרים העיקריים התורמים את עיקר צריכת השומן הרווי בתזונה של הישראלים הם דברי מאפה מלוחים, דברי מאפה מתוקים וממתקים, מוצרי חלב, בשר, דגים ומוצרי סויה, סלטים מוכנים ורטבים וחטיפים. בהתאם, אלו שצפויות להיות מושפעות מהמהלך הן בעיקר יצרניות המאפים, ובהן מעדנות של תנובה, שלושת האופים של זוגלובק, גדרון של שופרסל, אסם יצרנית עוגות הבית, חטיבת הממתקים והחטיפים המלוחים של שטראוס וכן חברות הסלטים המוכנים של שטראוס ואסם. לצריכת הסוכר העודף אחראיות הקטגוריות של שתייה מתוקה, חטיפים מלוחים ומתוקים, גלידות, ממתקים, מוצרי חלב, דגני בוקר, דברי מאפה מתוקים ולחמים. הנפגעות העיקריות מסימון עודף הסוכר יהיו קוקה־קולה, טמפו, יפאורה, שטראוס ואסם המייצרות חטיפים וממתקים, ויוניליוור המובילה את שוק דגני הבוקר והגלידות.
הליכי חקיקה או תקנות
אם יבחר השר ליצמן לאמץ את מסקנות הוועדה שבראשה הציב את מנכ"ל משרדו, יחל הליך של התקנת תקנות והליך חקיקה. על פניו, הליך הנוגע לקביעת תקנות הוא פשוט יותר ודורש פחות זמן מאשר הליך חקיקה. בחוק הגנת בריאות הציבור מוקנית לשר סמכות להתקין תקנות בנוגע לסימון מזון, וההמלצות בתחום זה יידרשו ככל הנראה להיות מוגשות לוועדת הכלכלה של הכנסת, אבל סביר להניח שנושא כמו הגבלת פרסום לבני נוער יצטרך לעבור בהליך חקיקה משום שלכאורה פוגע בחופש העיסוק. כיוון שגם לאחר הליך החקיקה יש פרק זמן עד כניסת החוק לתוקף, הרי שמשמעות הדברים היא שיקח עוד הרבה זמן עד שנראה בשטח את תוצאות המאבק של ליצמן בתעשיית המזון.
