השרים לוין ואלקין מטרפדים החלת ביקורת המדינה על קק"ל: "לא יקום ולא יהיה"
הממשלה היתה אמורה לאשר היום את ההסכם שגובש במשך שנה לפתיחת קק"ל לביקורת, אך בעקבות התנגדות השרים החליט ראש הממשלה על הקמת ועדה שתיבחן את נושא השקיפות בארגון. אלקין: "זה יתחיל בקק"ל ויימשך לחטיבה להתיישבות ולסוכנות"
הממשלה היתה אמורה לאשר היום את ההסכם שגובש במשך שנה לפתיחת קק״ל לביקורת. את ההתנגדות הוביל שר התיירות יריב לוין ואחריו הביע התנגדות להסכם גם שר הקליטה זאב אלקין. על פי הצעת המחליטים שהובא לממשלה, היה צורך באישור הממשלה כדי להעביר את הסמכויות בנוגע לקק״ל לראש הממשלה ושהוא יהיה זה שיורה על החלת הביקורת. ואולם כאשר עלה הנושא לדיון התנגד כאמור לוין להצעה כפי שנוסחה. כיוון שכך הציע ראש הממשלה נתניהו להקים ועדה שבה יהיו חברים שני המתנגדים למהלך - לוין ואלקין. בוועדה יהיו חברים גם שר הבריאות יעקב ליצמן, יואב גלנט ומזכיר הממשלה. החמישה יגבשו הכרעה בנוגע להליך השקיפות בקק״ל.
- קק"ל נפתחת לבקרה: אישרה הכפפתה למבקר המדינה
- מנכ"ל קק"ל פורש ויקבל משכורת מלאה במשך שנה
- דירקטוריון קק"ל החליט: ועדה עם סמכות שימוע לפני פיטורים למנכ"ל קק"ל
גורמים במערכת הפוליטית טוענים כי גם נתניהו עצמו לא אהב את ההסכם שמאפשר למבקר המדינה לראשונה לקיים בקרה בארגון המוגדר ״פרטי״ ואשר משמש בין היתר כזרוע לגיוס תרומות.
עם זאת יש לציין כי כפי שפורסם ב"כלכליסט" כבר לפני שבוע, ההסכם אינו חל על גיוס תרומות מחו״ל וזהותם של התורמים תישאר לא שקופה.
אלקין ולוין נחשבים "שומרי קק"ל" לא מהיום. כבר כאשר עלה בחוק ההסדרים לפני מעל שנתיים סעיף שבו ביקשה המדינה לקבוע כי קק"ל תעביר לידיה כמיליארד שקל מדי שנה, היו אלה לוין ואלקין שטירפדו את המהלך וביחד עם בכירי קואליציה אחרים התנגדו למהלך. מאז, גובש גם הסכם בין קק"ל למדינה ולפיו אכן עבר 1.2 מיליארד שקל ב-2016. מיליארד שקל נוספים יעברו ב-2017. כעת דורש האוצר עוד מיליארד גם ב-2018, אך לכך מסרבת הנהלת קק״ל והיא אינה מקיימת בנושא דיון.
לוין פתח בדברים והביע את הסתייגותו ואליו הצטרף אלקין שהסביר לשרים כי המהלך יביא לזליגה של בקרה מקק"ל אל המוסדות הלאומיים האחרים - "זה יתחיל בקק"ל וימשך לחטיבה להתיישבות ולסוכנות", אמר. השניים הביעו התנגדות לכך ש"קק"ל תהפוך לזרוע ארוכה של המדינה ואז תאלץ לפעול על פי עקרונות השיוויון".
לוין הדגיש כי מבחינתו: "לא יקום ולא יהיה שמבקר המדינה ייכנס לקק"ל".
כוונתו של אלקין היתה להשוואה אל מה שקורה ברמ"י כאשר היא נדרשת להקצות אדמות בשיוויון לכלל אזרחי המדינה. "אנחנו רוצים שקק"ל תמישך ליצג את העם היהודי ולא את כלל אזרחי מדינת ישראל. זה גוף שהוקם בכספי תורמים יהודים מכל העולם עוד לפני שהוקמה המדינה", טען אלקין והוסיף: "אנחנו לא מתנגדים לשקיפות, רק מתנגדים למבקר המדינה. אפשר להביא רואי חשבון, ועדת ביקורת, יש דרכים אבל לא צריך להכניס את המבקר". בתום הדברים הודיע ראש הממשלה כי הוא עצמו צריך זמן כדי לחדד את הנושא ולגבש עמדה. לצוות ניתנו מספר שבועות לעבודה, ללא ציון מועד סיום ברור.
לפני כשנה נכנס לתפקיד יו"ר קק"ל דני עטר שהודיע כי יפעל לפתיחת הארגון לבקרה, זאת לאחר שבכל שנות קיומו קק"ל התנהל כמוסד פרטי סגור שלא היה נתון לפיקוח ובקרה חיצוניים ולא היה ידוע מה נעשה במיליארדי השקלים שהארגון מנהל. לפני כשבוע הודיעה קק"ל כי באופן רשמי אישר הדירקטוריון של קק"ל אישר את פתיחת המוסד לבקרה והדבר אושר גם על ידי הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והממשלה את ההחלטה. יש לציין כי מבקר המדינה ערך בשנה האחרונה בקרה מסוימת בקק"ל, אך למרות שטיוטה גובשה כבר לפני חודשים, מתמהמה מבקר המדינה מלפרסמה, ופרק מסוים בנוגע להתנהלות בפרויקט אחד, הוצא מהדו"ח המתגבש ולא ברור מתי יפורסם.
חוק מבקר המדינה מגדיר כי רק גופים ממשלתיים נמצאים תחת פיקוח ובקרה של מבקר המדינה, ואילו קק"ל הינו ארגון שמוגדר כפרטי שפועל שלא למטרת רווח, ולכן אינו כפוף למבקר המדינה. כדי לאפשר למבקר בכל זאת לבקר את הארגון, החלו הצדדים במשא ומתן שיגדיר את תחומי האחריות והסמכות של מבקר המדינה בקק"ל ובחברות הבת שלה, הנושאים המבוקרים ונהלי הפעולה.
החתימה הפורמאלית צפויה להתקיים בקרוב, בטקס בהשתתפות יו"ר קק"ל, מבקר המדינה ונציג ממשלת ישראל. עם זאת כאמור כי ככל שהדבר נוגע לזהות תורמים מחו"ל לקק"ל, הרי שזה עדיין יישאר מידע חסוי ולא יועבר למבקר.
אחת השאלות המעניינות תהיה האם יחליט מבקר המדינה לקיים בקרה שתבדוק גם העברת כספים רטרואקטיבית לבירור התנהלות כספית שהתקיימה בקק״ל בשנים האחרונות בכל הנוגע לתרומות שעברו מחו״ל לישראל ואופן הטיפול בהם. יו"ר קק"ל עטר מסר בשבוע שעבר כי "ארגון כמו קק"ל המשרת את הציבור ואת העם היהודי חייב להחיל על עצמו נורמות מחמירות של מנהל תקין ושקיפות. ביקורת המדינה היא כלי מרכזי, שיכול לסייע בקידום והטמעת נורמות אלה, כמו גם בהגברת אמון הציבור ואמון התורמים בפעילות הארגון, תוך שמירה על עצמאותנו".
היו"ר דני עטר: "מצר על ההחלטה"
בהמשך לפניות כתבים לתגובת קק"ל על החלטת הממשלה, מסר יו"ר קק"ל דני עטר בתגובה: "אני מצר על ההחלטה שלא לאמץ באופן מיידי את ההסכם להחלת ביקורת המדינה על קק"ל, הסכם שהתקבל בשיתוף פעולה בין הממשלה, מבקר המדינה וקק"ל. מאז כניסתי לתפקיד פעלתי על מנת לגבש הסכם זה, שאושר על ידי נציגי קק"ל במעל ל-50 מדינות בעולם ומצטרף לאישור דירקטוריון קק"ל והמוסדות הלאומיים. ביקורת המדינה היא כלי מרכזי, שיכול לסייע בקידום והטמעת נורמות של מנהל תקין ושקיפות, כמו גם בהגברת אמון הציבור ואמון התורמים בפעילות הארגון, תוך שמירה על עצמאותנו. אני מצפה שבטרם תתקבל החלטת הועדה - יוזמנו גורמי קק"ל על מנתת שננמק מדוע הסכם זה בעל חשיבות גבוהה עבורנו".
יש עתיד על הדחייה ביישום החלת הביקורת על קק"ל: "בקק"ל לא מסוגלים לוותר על הג'ובים למקורבים, על העסקנות ועל הפוליטיקה הישנה". על ההחלטה להקים ועדה לבחינת הכפפת קק"ל להליך ביקורת של מבקר המדינה נמסר מיש עתיד: "איזו הברקה! רעיון מצוין! איך לא חשבו על זה קודם? בוא נקים עוד ועדה ונמסמס את ההחלטה. נושא החלת הביקורת על קק"ל נמצא בדיונים כבר שנה. לא חשוב להם שזה עבר מדורי גיהינום עד שקק"ל הסכימה בעצמה להיות כפופה לביקורת, לא חשוב להם שזה הדבר הנכון והראוי לעשותו למען מנהל תקין של כספי הציבור. כל זה לא חשוב. מה שחשוב זה לשמר את הג'ובים, ואת העסקונה שיהיה מה לחלק לחבר'ה במרכז המפלגה".