הוגשה ייצוגית נגד חברות הגז החשודות בקרטל: "חמדנות וחוסר יכולת לרסן את הכוח"
בספטמבר פתחה רשות ההגבלים בחקירה נגד פזגז, אמישרגז וסופרגז; לטענת התובעים, הן גובות מחירים הגבוהים ב-30% לעומת החברות הקטנות
על רקע החשדות לתיאום מחירים: תביעה ייצוגית נגד סופרגז, פזגז ואמישראגז, הוגשה היום לבית המשפט המחוזי מרכז. "מדובר בשילוב פסול ובדחף לא בר כיבוש של חמדנות מחד וחוסר יכולת לרסן את הכוח שבידיהן מאידך, אשר הובילו את החברות שוב ושוב להתנהגות מפרת דין".
- חשד לתיאום בין חברות בשוק הגז הביתי; בין הנחקרות - פזגז שבשליטת פז
- פשרה: חברות הגז יפצו צרכנים אחרי שסיכמו על הימנעות מתחרות
- פרשת הגז הביתי: רשות ההגבלים פשטה על חברה שלישית - סופרגז
בחודש ספטמבר פתחה רשות ההגבלים העסקיים בחקירה נגד החברות הנתבעות – פזגז, אמישרגז וסופרגז – בחשד לביצוע עבירות של הסדרים כובלים (קרטל), קבלת דבר במרמה וזיוף מסמכים. חוקרי הרשות ערכו חיפושים במשרדי החברות, ועצרו שלושה מעורבים: ניסים קצב, מנהל בחברת פזגז; גיא שקיב, סוכן בחברת אמישרגז; ושמעון הורביץ, המכהן כסמנכ"ל שיווק באמישרגז.
על פי החשד המעורבים סיכמו ביניהם שהחברות לא ייקחו לקוחות אחת מהשנייה, ופעלו בצורה מתואמת מול המתחרות על מנת להקשות ולסלקן מן השוק. זוהי הפעם השלישית מאז שנות התשעים שרשות ההגבלים העסקיים חוקרת חשד לעבירות מסוג זה בשוק הגז.
"אם יוכח החשד שלנו זה אחד הקרטלים החמורים שהיו, יותר מקרטלים אחרים כמו הספרים, כי מדינה שלמה סובלת מזה", אמר בדיון הארכות המעצר מנהל מחלקת החקירות ברשות ההגבלים, עו"ד חיים בארביב. "הסדר כובל של חלוקת שוק זה דבר קשה להוכחה. אם חברה אחת מסכמת עם השנייה שהיא לא נכנסת לה בלקוחות, ואם השתיים מסכמות לא לתקוף זאת את לקוחותיה שלו זו, וזה מגובה בראיות שאספנו שהן מסכימות לזה, זאת חלוקת שוק. לסלק מתחרה זה בטח לא עוזר לתחרות".
התובעים היצוגיים הציגו, באמצעות בא כוחם עו"ד ארנון גרפי, חוות דעת של מומחה שלטענתם סקר וניתח את השוק הרלוונטי והגיע למסקנה כי "הניתוח מצביע בבירור על קיומו של קרטל בין הנתבעות, על היעדר תחרות ועל קיומו של קשר סיבתי בין עובדות אלה לבין הנזק שנגרם לקבוצה בדמות הפער שבין המחרים התחרותיים לבין המחירים שנגבו בפועל על-ידי הנתבעות".
עוד נכתב כי העובדה ששלוש החברות הגדולות מחזיקות בנתח שוק של כ-75%, יחד עם העובדה שמחיר גז הבישול עלה במקום לרדת, מחזקת את המסקנה ש"קיימת סבירות גבוהה לתיאום מחירים". בדו"ח הוסבר כי בשוק תחרותי כל אחת מהחברות היתה חייבת להגיע למסקנה כי יש להוריד מחירים על מנת לשמור על נתח השוק שלה, אולם לפי הממצאים, שלוש החברות הגדולות גובות מחיר הגבוה בכ-30% מהמחיר שגובות החברות הקטנות.
לטענת התובעים, התוצאה הישירה של הפגיעה בתחרות היא שהמחירים שמשולמים על-ידי הלקוחות גבוהים באופן ניכר ומשמעותי מהמחיר שהיו משלמים אלמלא ההסדר הכובל. לכן, ביקשו מבית המשפט לקבוע מהו המחיר התחרותי שהיה משולם ללא ההסדר הכובל ולפיו לחשב את הנזק של כל אחד מהנפגעים שיוגדרו בקבוצה הרלוונטית.