החוק להקמת קרן ארנונה: חוק שימור מנגנון הכוח
נוסח החוק להקמת קרן ארנונה מרכזית הובא לדיון בוועדת הכספים ללא קריטריונים לחלוקה, כשכל הכוח בידיים של שרי האוצר והפנים. אין פיקוח ואין מי שישאל שאלות. יש לאפשר לוועדה לגבש כללים מוסכמים כדי לממש את הכוונה הטובה והנכונה העומדת מאחורי החוק
איך נראה חוק של שימור מנגנון כוח? כמו החוק שהובא אתמול לדיון בוועדת הכספים. חוק קרן הארנונה, שנמצא בחוק ההסדרים, הוא חוק ראוי וצודק אבל הוצא מהתנור כשהוא חצי אפוי. על פניו נראה היה שהחוק, שבא לעשות תיקון עיוותים בחלוקת תשלומי ארנונה שמשלמת המדינה לרשויות המקומיות, יעבור בלי בעיות את משוכת הכנסת. מי לא רוצה להרים יד בעד צדק חלוקתי? אלא שנוסח החוק שהובא לאישור הוועדה, עמוד וחצי אורכו, מעלה בעיקר את השאלה: איך ומי יקבלו בדיוק את אותם כספי ארנונה? אין מדרג, אין קריטריונים, יש רק קביעה שאת הכללים בעניין הזה יקבעו שני אנשים בלבד: שר האוצר ושר הפנים. הכנסת לא צד בעניין, ועל ההחלטה שיקבלו השניים לא יהיה פיקוח ולא יהיה מי שישאל שאלות. החוק גם נמנע מלקבוע צורך באישור הקריטריונים בוועדת הכספים.
כך, שני גורמים פוליטיים יחזיקו בקרן של חצי מיליארד שקל לשנה, ועל פי כללים שהם ינסחו יחלקו את הכספים לראשי הרשויות. אפשר לדמיין כבר עכשיו את העלייה לרגל שיקיימו ראשי הערים והמועצות, תוך כדי פשיטת יד לעבר משרדי האוצר והפנים. אפשר לדמיין גם את הגמישות והיצירתיות שאפשר לגבש בכללים כאלה בסיטואציה כזאת, שבה הממונים הם שני צדדים פוליטיים בלבד.
מחאת הארנונה (ארכיון) צילום: דנה קופל
לנוכחים אתמול בדיון היה נדמה שהם חוזים בדז׳ה וו. מסביב לשולחן ישבו ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ׳, ראש המועצה האזורית ברנר דורון שידלוב וראשי מועצות וערים נוספות. בזה אחר זה קוננו לעבר חברי הכנסת על הקושי להיות ראש עיר בישראל ועל התחנונים שנדרשים מהם על מנת לקבל תקציבים. זה היה נראה כאילו לא חלפה בדיוק שנה מאז התקיים מופע דומה באותו החדר, סביב אישור מפת הטבות המס. כמו אז, גם אתמול הגיעו ראשי הרשויות המקומיות וביקשו להשפיע על חלוקת סיר הבשר לטובתם.
דווקא בגלל הקרקס הזה שהתקיים לפני שנה, היו אמורים שר האוצר משה כחלון ושר הפנים אריה דרעי להפנים את הלקחים. לא להותיר עמימות בכל הנוגע לחלוקת הכסף, להבהיר בדיוק מי יקבל מה ולמה, ולעשות זאת עכשיו במועד אישור החוק. כלומר, בחודש וחצי הקרובים, כי מה שלא נעשה בחוק ההסדרים, יכול להיגרר זמן רב אחר כך.
על השרים לאפשר לוועדת הכספים לגבש קריטריונים ברורים לחלוקת הכסף. ברור, גם ועדת הכספים היא כמובן פוליטית, אבל חברים בה ח״כים מכל קצות הקשת שיגבשו כללים שמוסכמים על כולם.
אם לא יעשו כן, יהיה זה עוד חוק שישווק כבעל כוונה טובה והוגנת אך בפועל ישמש כלי בידי השרים ל״תן וקח״ פוליטי ושימור כוח ברשויות המקומיות.
