הים נפתח לחיפושי גז ונפט; "התחלנו לעבוד עם הטורקים"
לאחר 4.5 שנות הקפאה בתחום, שטייניץ הכריז על המהלך שקורא לחברות אנרגיה להשתתף במכרז לחיפושים. שר האנרגיה אמר שהחלו לעבוד עם הטורקים על פתרון קונקרטי לייצוא הגז מישראל
שר האנרגיה יובל שטייניץ הכריז הבוקר (ג') רשמית על פתיחת הים לחיפושי גז ונפט, זאת לאחר 4.5 שנים של הקפאה בתחום. במאי 2012 שר האנרגיה דאז עוזי לנדאו "סגר" את הים, בין היתר בשל חשש לאחר שחלק מהחברות שפעלו בתחום הצליחו לנפק קפיצות בלתי מוסברות בשווי שלהן מבלי לגלות כל ממצאים.
שטייניץ אמר כי "הייתי בטורקיה לפני מספר ימים בפגישת עבודה עם השר המקביל לי. מדובר בפגישה ראשונה מאז הפיוס. בפועל, כבר התחלנו לעבוד עם הטורקים על פתרון קונקרטי לייצוא הגז מישראל".
בשלב הראשון תשווק ישראל 24 בלוקים בהליך תחרותי בינלאומי, כזה שקורא לחברות אנרגיה להשתתף במכרז ולקחת חלק בחיפושי גז טבעי ונפט. גודל כל שטח חיפושים הוא כ־400 קמ"ר, וחלקם סמוכים לתגליות הגז הגדולות אשר נמצאו בעבר. לטענת משרד האנרגיה, שנשען בנושא על נתוני חברות ייעוץ בינלאומיות, מול חופי ישראל קיים פוטנציאל לכאורה של 6.6 מיליארד חביות נפט וכ־2,137 מיליארד מ"ק של גז טבעי.
קידוח גז טבעי (ארכיון) צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
משרד האנרגיה מעונין למשוך חברות בינלאומיות חדשות שיצטרפו לנובל אנרג'י, אדיסון ואנרג'יאן היוונית שכבר פועלות בישראל, כאשר הפרמטרים שיבחנו במסגרת המכרזים הם מהירות החיפושים, מהירות הגשת ויישום תוכניות הפיתוח האופרטיביות, הבטחת מכסות הגז שמיועדות למשק והמצאת חברות קידוחי גז מהשורה הראשונה בעולם. המכרזים החדשים ייחסמו בפני מונופול הגז תמר, כלומר חברות דלק, ישראמקו או נובל אנרג'י האמריקאית לא יוכלו להשתתף בהם.
שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר שכבר בשנה הבאה מקווים לראות פה כמה אסדות או תוכניות לפיתוח מאגרים חדשים, כך שישראל תוכל להפוך למעצמה אזורית בתחום הגז הטבעי עם אפשרויות ייצוא חדשות למדינות שכנות או רחוקות. "אישור מתווה הגז הממשלתי הוביל לפתיחת הים לחיפושים, כיוון שרק הבטחה של מסגרת רגולטורית יציבה תמשוך לפה חברות זרות", אמר. מנכ"ל משרדו שאול מרידור הוסיף שלפי הכללים החדשים, לא תוכל קבוצה לקבל יותר משמונה רישיונות חדשים (מתוך 24 שישווקו) כדי ליצור תחרות במשק, כאשר ועדת הריכוזיות נמצאת מולם בשיתוף פעולה הדוק כדי לפסול או לאשר קבוצות שיבקשו לחפש גז מול חופי ישראל.
עיון בטבלת הניקוד שגיבש משרד האנרגיה מעלה שמרב הניקוד (90 נקודות) יינתן להגשת תוכנית עבודה מחייבת בתוך שלוש שנים. מתוכם יוענקו 62.5 נקודות לביצוע קידוח בפועל תוך 3 שנים, 7.5 נקודות לביצוע סקר ססמי ראשוני ו-20 נקודות לביצוע סקר ססמי מקיף. המתמודדים אף יקבלו ציון על נאותות סביבתית ועל מענק חתימה (בהיקף מינימאלי של 100 אלף דולר) שהזוכה ייתן למדינה תמורת קבלת הרישיון לחפש גז או נפט. החברות שיוכלו להגיש הצעה עקרונית יחויבו בהצבת ערבות בסיסית (שתנוע בין 2.5 ל-10 מיליון דולר, תלוי בגודל הרישיון), והימצאות נכסים בהיקף מינימאלי של 400 מיליון דולר. פרמטרים אלו נועדו למנוע מחברות קטנות מדי או חסרות משאבים מלהתמודד עם הנושא.
מאיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל מסרו בתגובה שהם מברכים על המהלך ועל ההחלטה ההיסטורית של פתיחת הים לתחרות מחודשת. "לישראל פוטנציאל אדיר לתגליות נפט וגז נוספות, ואנו נהיה שותפים מלאים למאמצים להפוך את ישראל לעוגן אנרגטי אזורי ובינ"ל. הטלטלה בתעשיית הנפט-והגז הבינ"ל מקשה על משיכת משקיעים חדשים לישראל, ולכן על משרד האנרגיה להציע למשקיעים תנאים אטרקטיביים, להמשיך לפעול להטמעת הגז במשק הישראלי ולהקפיד על יציבות רגולטורית לאורך זמן", מסכמים שם
