נגידת בנק ישראל: "מחיר הדיור עלו משמעותית מאז 2008, אבל אנחנו לא חריגים בהשוואה לעולם"
קרנית פלוג הגיעה יחד עם המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לוועדת הכספים לדיון על ריבית המשכנתאות. בר: "הפתרון למצוקת הדיור הוא עוד דירות ולא עוד משכנתאות". בהתייחס לבדיקה המתקיימת בפרשת ציון קינן והתשלום לעובדת שהתלוננה נגדו אמרה בר כי "כשהבדיקה תסתיים נחליט אם לפרסמה"
המפקחת על הבנקים חדווה בר סירבה להודיע האם תפרסם את דוח הבדיקה שהיא מקיימת בנוגע לפרשת ציון קינן ותשלום הפיצויים לעובדת שהתלוננה נגד קינן בגין עבירות מין. בר מתארחת הבוקר בוועדת הכספים ביחד עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בדיון הנוגע לריבית המשכנתאות. ואולם חברת הוועדה זהבה גלאון ביקשה לנצל את ההזדמנות ואמרה: ״אני רוצה לדעת מה הצעדים שאתן מתכוונות לנקוט בנוגע לפרשה. כשעושים הסכם בוררות וקונים שתיקה של מתלוננת בכספי הציבור, וכשמשלמים פיצויים מוגדלים תמורת הסכם שתיקה זה יוצא מהכיס שלנו. אני רוצה לדעת האם תהיה הדחה של מנהלים? מה הצעדים שאתן מתכוונות לנקוט בהם? אנחנו דורשים את הדוח המלא של הבדיקה, שקיפות זה אלמנטרי. מה בנק חושב שהוא יכול להרשות לעצמו לעשות בכספי הציבור שלנו?"
על כך ענתה בר כי ״אנחנו עורכים בדיקה בעניין הזה, ברור שנושא ההתנהלות הכוללת של הבנק בכל ההיבטים נבחנת על ידנו ואנחנו נותנים לזה חשיבות גדולה. אבל חשוב שנבסס את האמירות שלנו על עובדות, ואחרי שנסיים את הבדיקה נחליט אם לפרסמה״. גלאון מחתה על התשובה ודרשה מיו״ר הוועדה גפני להצטרף לדרישתה לחשיפת הדוח שעורכים אנשי המפקחת על הבנקים. גפני חזר על דברי בר ואמר כי קודם תסתיים הבדיקה ואז תידון הוועדה בעניין.
חדוה בר המפקחת על הבנקים צילום: עמית שאבי
קודם לדברים הציגה הנגידה פלוג נתונים בנוגע למשבר הנדל״ן: ״בעשור שקדם לעליית מחירי הדירות היתה דווקא ירידה במחירים ומ-1997 היתה עלייה מהירה עד היום. בפרספקטיבה בינ"ל – אכן מחירי הדירות אצלינו עלו משמעותית מ- 2008, אך אנחנו לא חריגים, יש מדינות בהן המחירים עלו לפני 2008 ועלו בשיעורים משמעותיים, קנדה, נורבגיה, בריטניה, אוסטרליה. עדיין התופעה מטרידה אותנו, אך יש תופעת גלובליזציה של עלייה…המשק הישראלי במצב טוב, בעיקר נוכח הסביבה הגלובלית שעדיין מקרטעת״. פלוג הוסיפה כי "תגובת ההיצע לעליית מחירי הדירות היתה מאוד איטית. התחלות הבנייה הגיעו לסדרי גודל של 47,000 דירות רק ב- 2011 רק כמה שנים אחרי תחילת העלייה והגמר – של 47 אלף רק ב- 2015, כלומר תהליך הגדלת ההיצע היה מאוד איטי.
הסיבה לאיטיות בהיקפי הבנייה – שיווק הקרקעות, מלאי תכנוני, קצב איטי בתכנון, בעיות סנכרון בין הבנייה והתשתיות. כעת משרד האוצר עושה מאמצים להגדיל ההיצע אך נדרש בעיקר באזורי ביקוש״.
המפקחת בר אמרה בעניין כי ״הפתרון למצוקת הדיור הוא עוד דירות ולא עוד משכנתאות. הריבית על המשכנתאות מאוד ירדה בשנים האחרונות ובשנה האחרונה קצת עלתה, אך עדיין נמוכה יחסית. בשנים האחרונות הסיכון בתחום המשנכתאות והדיור עלה גם למשקי הבית וגם לבנקים, משקי הבית הגדילו את כמות המשכנתאות וגובהן ולכן בנק ישראל יצא בצעדים להפחית את הסיכונים ולתמחר טוב את הסיכונים שנלקחו. אנחנו רואים עלייה בריביות הארוכות, כעת אחרי הבחירות בארה"ב אנחנו רואים עלייה בריביות וזה ישפיע על מחירי המשכנתאות. מי שקונה דירה במחיר למשתכן צריך להביא הון עצמי נמוך יותר ואיפשרנו לבנקים להגדיל את האשראי לענף הנדל"ן, בכלים שלנו אנחנו עושים שימוש רב לסייע לציבור״. בר אמרה עוד כי ״הסיכון של הבנקים בחשיפה לנדל"ן עלה.
לדבריה, "הביצועים של המשכנתאות עלו מחודש לחודש במקביל לעליית מחירי הדירות, שחייבה את הציבור לקחת משכנתאות גבוהות יותר. והגדילו את תקופת הפירעון. ב- 2011 לקחו משכנתא ל- 20 שנה בממוצע וב- 2016 ל- 21.5 שנים בממוצע. לכן בנק ישראל עשה המון צעדים ביניהם הגבלת ריבית משתנה, הגבלה לפי שווי הנכס, הגבלה על גובה ההחזר החודשי, דרישות הון נוספות ועוד וכל זה ייקר לבנקים את המשכנתאות. בתחום הזה התחרות היא הגבוהה ביותר״.
