זינוק של 33% ביתרת החוב של משקי הבית לחברת האשראי כאל

מגמת עלייה בביקוש לכרטיסי אשראי ולפתרונות מימון המסופקים על ידי חברות האשראי וכן קושי מתגבר בגביית חובות של משקי בית, כך עולה מדו"ח לרבעון השלישי של 2016 של חברת האשראי כאל שפורסמו אתמול.

נכון לסוף ספטמבר, כאל הנפיקה 2.42 מיליון כרטיסי אשראי — עלייה של 4% מתחילת השנה. היקף העסקאות שגוהצו בכרטיסים הוא כמעט 54 מיליארד שקל מתחילת השנה — עלייה של 9%.

לצד נתונים אלו, יתרת ההלוואות של צרכני כאל מלמדת על צמיחה גדולה בהלוואות שהיא מעמידה לציבור והן של שירותי מימון שונים שמספקת החברה, כמו גלגול יתרת חוב מחודש אחד לבאים. כך, יתרת החוב של הצרכנים ומשקי הבית לכאל לסוף ספטמבר עמדה על 3.4 מיליארד שקל — עלייה של 23% מתחילת השנה ושל 33% במהלך 12 החודשים האחרונים.

לצד העלייה בהיקף ההלוואות שנוטל הציבור מהחברה, ניכרת גם עלייה בשיעור גבוה יותר בהוצאות שרשמה החברה להפסדי אשראי, הלוואות שיש סבירות גבוהה שלא יוחזרו. ברבעון השלישי רשמה כאל הוצאות מסוג זה בהיקף של 17 מיליון שקל, יותר מפי חמישה מאשתקד. הסיבות לעלייה נעוצות בעלייה טבעית בהיקף האשראי שמעמידה כאל וכן שהחל מיולי נתקלים בחברה בקושי רב יותר בגביית חובות שלא משולמים.

כאל, שבשליטת בנק דיסקונט (71.8%), מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 11 מיליון שקל בלבד, לעומת 48 מיליון שקל ברבעון המקביל, וזאת בשל הסדר שחתמה מול הפרקליטות ובמסגרתו הציעה הפרשה נוספת של 45 מיליון שקל מעבר לסכומים שכבר הופרשו. ההפרשה מסתכמת ב־85 מיליון שקל. אלמלא ההפרשה, הרווח הנקי היה מסתכם ב־56 מיליון שקל — עלייה של 33% מאשתקד.

אילוסטרציה צילום: עמית מגל

ההסדר הביא לסיומה של פרשה בה על פי החשד כאל אינטרנשיונל, חברת בת של כאל, סלקה בין השנים 2007–2010 עסקאות של לקוחותיה עם אתרי הימורים, פורנו ופארמה באינטרנט וביצעה הונאות בהיקפים נרחבים כלפי ארגוני אשראי בינלאומיים. עסקאות אלו הביאו להגדלת היקפי הפעילות של החברה במיליארדי שקלים.

גובה עסקה ממוצעת בצ'ק עלה ב־25% בספטמבר

היקף העסקאות ששולמו בצ'קים בענף הקמעונאות בחודש ספטמבר השנה היה גבוה בכ־25% מזה של ספטמבר אשתקד וללא שינוי כמעט בכמות העסקאות — מה שגוזר עלייה של כ־25% בגובהה של עסקה ממוצעת ששולמה בצ'ק. כך עולה מנתוני חברת ERN, העוסקת בסליקת תשלומי צ'קים.

במרכז הארץ גובהה של עסקה ממוצעת עמד על 2,205 שקל — הסכום הגבוה ביותר מבין כלל האזורים בארץ. בדרום הארץ גובהה של עסקה ממוצעת עמד על 1,420 שקל ובצפון הארץ 1,649 שקל. העלייה בהיקף העסקאות נעוצה בעובדה שהשנה החגים היו באוקטובר ולכן מרבית הקניות רוכזו בחודש ספטמבר, ואילו אשתקד החגים היו בספטמבר ולכן הקניות לקראתם רוכזו באוגוסט.

בענף הסופרמרקטים חלה עלייה של 5% בגובהה של עסקה ממוצעת, שעמדה על 620 שקל לעומת 590 שקל אשתקד, ומספר הימים עד לפרעון הצ'ק עמד על 41 ימים בממוצע.

בענף האופנה עסקה ממוצעת עמדה על 368 שקל לעומת 350 שקל בספטמבר אשתקד.