הרופאים רוצים להמשיך לעבור לפריפריה ולקבל מענקים

ארגוני הרופאים החיו בשבוע האחרון את המאבק למען חידוש מתן המענקים לרופאים שבוחרים לעבוד בפריפריה. אך עוד בטרם החל המאבק לצבור תאוצה, הודיע שר האוצר משה כחלון, בזמן סיור שערך בבית החולים פוריה שסמוך לטבריה עם שר הבריאות יעקב ליצמן, כי הוא "הורה לבחון ולגבש בשיתוף משרד הבריאות את המשך המתווה בתחומים במחסור, תוך בחינה של התובנות מתוכניות קודמות והמקורות התקציביים".

 בניגוד לספינים שהתרוצצו בימים האחרונים, הרופאים לא נאבקים למען מענק שבוטל, אלא למען החייאה או חידושה בפעם השלישית של תוכנית יקרה שהצליחה מאוד, הרבה מעבר למשוער.

תוכנית המענקים שנועדה לעודד רופאים לעבור לעבוד בפריפריה היא תוצאה של הסכם שנחתם בין המדינה להסתדרות הרפואית ב־2011. הרציונל היה פשוט: חסרים רופאים בפריפריה וכדי להביא אותם לשם מהמרכז צריך להציע להם מענקים כספיים יפים, שאותם יקבלו לאחר שיצברו ותק של כמה שנים בבית חולים בפריפריה.

לתוכנית הוקצו 637 מיליון שקל, שהיו אמורים להספיק לכשמונה שנים. אולם הביקוש לתוכנית היה גדול מכפי שגורמי המקצוע בירושלים העריכו. בשנה הראשונה לקיומה ניתנו 312 מענקים בעלות של 122 מיליון שקל. בשנה שלאחריה ניתנו מענקים ל־528 רופאים בעלות כוללת של 202 מיליון שקל, וב־2013 וב־2014 חולקו מענקים למאות רופאים בהיקף של 185 מיליון שקל בכל אחת מהשנים.

כך, בתוך ארבע שנים בלבד, הסתיים התקציב שהיה אמור להספיק עד 2019 והמדינה נדרשה לחדש את המענקים בכל אחת מהשנתיים האחרונות, כשהתקציב לכל שנה עמד על 75 מיליון שקל. הכספים האלו חולקו לפי קריטריונים שונים לרופאים שעברו לעבוד בפריפריה או לרופאים שבחרו לעבוד במקצועות רפואיים שנמצאים בתת־תקינה. כלומר, מקצועות שאינם נחשבים לפופולריים ושקיים בהם חוסר משמעותי.

מכיוון שמדובר בסוגיה נפיצה מבחינה פוליטית, שכן הפוליטיקאים יתקשו להסביר כיצד הם מפסיקים מעק שכזה, ומשום שהפיצתו לגזור קופון ציבורי על הזרת כספים נוספים לפריפריה, סופו של המאבק הזה ידוע מראש — המדינה ככל הנראה תקצה כספים נוספים לטובת התוכנית שתתחדש במתכונת כזו או אחרת.