הרפורמה בהוצאה לפועל: להתחשב בכל ההשלכות
כאשר מבקשים להתחשב בחייבים, יש להיות ערים להשלכות הרוחב ולהיווצרות פגיעה כפולה – מוסרית וכלכלית. לכן, יש למצוא מנגנונים מידתיים לשמירה על זכויות כל הנוגעים בדבר - כשכל מקרה לגופו
במסגרת השיח על הרפורמה בהוצאה לפועל רווחת במחוזותינו הקריאה להתחשב בחייבים, להגן על זכויותיהם ולאפשר להם לפתוח דף חדש. יש לתת את הדעת לכך שהגנה על זכויות חייבים היא על חשבון זכויות וערכים אחרים.
ברור מאליו כי התחשבות בחייבים היא על חשבון הזוכים, להם מגיעים הכספים. אך בנוסף, קיימות השלכות רוחב כלכליות ואחרות, לרבות פגיעה בעקרונות צדק בסיסיים.
ניתן להציג שתי צורות התנהלות כלכלית - שמרנית ופזרנית. לראשונה משתייכים אלו אשר רמת חייהם נגזרת ממסוגלותם הכלכלית, והם מתאפיינים בהתנהלות מחושבת וזהירה. לעומתה, אנשי הקבוצה הפזרנית מתנהלים (ולא 'נקלעים') באמצעות צבירה וגלגול חובות, הנוצרים בשל הפער בין יכולתם הכלכלית למחיר הכלכלי של מימוש מאוויהם.
הוצאה לפועל צילום: תומי הרפז
כדי לרכוש מכונית או דירה חדשה נדרש כיום הון עצמי מינימלי. הדבר מאפשר לאנשי הקבוצה הפזרנית אשר ידם קלה על ההדק לרכוש אותם בנקל ללא הממון הדרוש.
והנה, האדם המשתייך לקבוצה השמרנית, בעל הממון הנדרש, רואה איך רעהו מהקבוצה השנייה נהנה מרמת חיים גבוהה יותר או לחילופין פותח עסקים, ללא ההון הנדרש, ובכך מעלה את המחירים ואף הופך אותו – השמרן – לרוכש פחות אטרקטיבי. לאחר כל זאת, כאשר משתייכי הקבוצה הפזרנית מצויים בחובות ובהליכי הוצאה לפועל בגינם, נשמעת הקריאה להתחשב בהם ואף למחול על חובותיהם.
מעבר לתחושת אי הצדק, יש לתת את הדעת להיבט הכלכלי. התנהלות הקבוצה הפזרנית מעלה ביקושים במשק. הגדלת הביקושים מעלה מחירים. העלאת המחירים בתורה פוגעת שוב בעיקר בקבוצה השמרנית. לכן, כאשר מבקשים להתחשב בחייבים, יש להיות ערים להשלכות הרוחב ולהיווצרות פגיעה כפולה – מוסרית וכלכלית.
מאידך, תועלה טענה כי רבים מהחייבים קשי יום שנקלעו לחובות בעל כורחם לצורך קיום בסיסי ואין דבר ביניהם לבין הקבוצה הפזרנית הנ"ל. הטענה הנגדית המרכזית מהכיוון הכלכלי, אשר אין לבטלה במחי יד, תעסוק בחשיבות הנעת גלגלי המשק.
לסיכום, יש למצוא מנגנונים מתאימים ומידתיים לשמירה על זכויות כל הנוגעים בדבר בכל מקרה לגופו, תוך מתן משקל להשלכות הרוחביות ולמלוא השיקולים הרלוונטיים, ובין היתר, שיקולי צדק חלוקתי, וכן לתמריצים והמסרים אותם מבקשים לשדר.
קביעת המנגנונים המתאימים תוכל להיעשות רק לאחר קבלת החלטה מושכלת בדבר נקודת האיזון הראויה בה מבקשים להימצא בין הזכויות, הערכים והשיקולים המתנגשים.
יצוין כי מאמר זה אינו מתייחס במישרין לחקיקה הקיימת והמוצעת בנושא, אלא נועד להציף שיקולים מוסריים, כלכליים, ומשפטיים, אשר לא תמיד ניתנת להם תשומת הלב הראויה.
הכותבת היא עורכת דין בתחום הליטיגציה
