מלכת השכבה

השימוש במציאות רבודה מאפשר המחשה והבנה עמוקה של החומר הנלמד. הבעיה היא העלות הגבוהה של הציוד

לא מעט סטארט־אפים בתחום הפדגוגיה עוסקים בפיתוחים בטכנולוגיית המציאות הרבודה. הסטארט־אפ האמריקאי zSpace פיתח מערכת מציאות רבודה שמורכבת מזוג משקפיים המתממשקים עם טאבלט בעל מסך גדול ויישומים שמיועדים ללימודי מדעים, ומאפשרים לילדים ללמוד על ביולוגיה, כימיה, הנדסה, מחשבים או פיזיקה — באופן אינטראקטיבי ומוחשי: כך למשל פרפר וירטואלי יכול להתעופף מול עיני התלמידים בחלל הכיתה והם יכולים להזיז אותו, להגדילו ולצפות בו באמצעות המשקפיים. ביישום אחר הם יכולים "להקפיץ" מול עיניהם את גוף האדם ולחוות את זרימת הדם בלב, או את פעולת השרירים במהלך ריצה.

חברת Curiscope פיתחה מערכת פשוטה אף יותר שלא מצריכה כלום מעבר לסמארטפון: אפליקציה שמאפשרת למשתמש להציג דרך המצלמה שכבה גרפית נוספת, שמספקת לתלמיד תצוגה של פנים גופו על גבי הבגדים שהוא לובש - דרך משעשעת להבין את מבנה הגוף באופן מעשי.

ממחקר משותף של MIT ואוניברסיטת וויסקונסין עולה שטכנולוגיית המציאות הרבודה יעילה בתהליך הלמידה משום שהיא מאפשרת לתלמיד יכולת התנסות, איסוף מידע, יכולת קבלת תשובות באופן מיידי ממאגר נתונים, אפשרות להדמיה של החומר הנלמד והדרכה מבוססת מיקום. כך מתאפשרת הבנה מעמיקה של החומר הנלמד והטמעה יעילה שלו.

פיתוח של zspace. התלמידים יכולים "להקפיץ" מול עיניהם את גוף האדם צילום: Weinberg Clark

יחד עם זאת, אחת הבעיות העיקריות שכרוכות בשימוש בטכנולוגיית המציאות הרבודה בכיתה היא העלות הגבוהה של הציוד: זוג משקפי הולולנס של מיקרוסופט, למשל, עולה כיום כ־3,000 דולר. גם הגוגל גלאס, שבינתיים נגנזו, הציגו עלות גבוהה. עלות זו אינה כוללת את עלות רכישת התוכנות. בנוסף, הטכנולוגיה עדיין דורשת יכולת חישוב טכנית הזמינה רק במחשב קטן או בסמארטפון מתקדם, המאפשרים את השימוש בה.

זאת אומרת שסמארטפון מתקדם, כגון אייפון 7 או סמסונג גלקסי S7, יכול להתמודד עם הדרישות המורכבות של האפליקציות, אבל לרוב התלמיד מקבל מכשיר זול הרבה יותר, והגישה לטכנולוגיה הזו נחסמת מבחינתו.

מדובר בסוג חדש של פער דיגיטלי, שעד לפני כמה עשורים נמדד בזמינות של מחשב אישי בבית, ובעשור שאחרי הוא נמדד בזמינות של אינטרנט מהיר. כעת הפער יימדד בזמינות של טכנולוגיות שאמורות לסייע לילדים ללמוד.

המשקפיים החכמים מועילים בתחום מכירות השטח. איש המכירות יכול לקבל בקלות מידע על העדפותיו של הלקוח ועל הזמנות קודמות

עולם העבודה משווע לפתרונות שמאפשרים לנהל אינטראקציה ללא צורך בהכשרות ארוכות ויקרות. שימוש במשקפיים חכמים בעולם הארגוני ופיצוח הצרכים של החברות הוא יעד משמעותי של סטארט־אפים רבים. אין זה מפתיע שדווקא מיקרוסופט, ענקית טכנולוגיה ותיקה שעשתה את רוב הונה מתוכנות ארגוניות כגון אופיס ווינדוס, היא זו שהשיקה את ה"הולולנס" - המשקפיים החכמים שמיועדים בראש ובראשונה לשני קהלים: הגיימרים ועולם העבודה.

אחד התחומים שבהם משקפיים חכמים יכולים להועיל מאוד הוא בתחום המכירות ובעיקר מכירות השטח. הרבה מאנשי המכירות נתקלים בבעיה של חוסר יכולת לתקשר עם הלקוח ועם תומכי המכירה ביעילות. כשאיש מכירות מגיע ללקוח כשהוא מצויד במשקפיים חכמים - הוא יכול לקבל בקלות מידע על העדפותיו, על הזמנות קודמות או על תנאי התשלום שאליהם הוא רגיל. בניית הזמנה באופן זה הרבה יותר פשוטה הן עבור איש המכירות והן עבור הלקוח, שיכול לקבל מידע מעודכן יותר ולבזבז פחות זמן על הזמנת ציוד, למשל.

החברה הישראלית קליקסופטוור, המתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה לניהול מערכי שירות וטכנאים בשטח, הודיעה לאחרונה על שיתוף פעולה עם היצרנית הישראלית פילדביט (Fieldbit) שהוקמה על ידי אביתר מירון.

הפתרון של פילדביט, המספק פתרונות מציאות רבודה בזמן אמת, מאפשר לטכנאי שטח של ארגוני שירות וגם ללקוחות קצה, לתקן ציוד מרוחק בקצב מהיר, באמצעות שיתוף מומחים ממרכז השירות.

פיתוח של Fieldbit. מאפשר קבלת מידע בזמן אמת, שנועד להנחות את הטכנאי שבשטח כיצד לתקן את התקלה

הפתרונות של פילדביט מותאמים לארגונים, ומשלבים וידיאו בזמן אמת, משקפיים חכמים ומחשוב ענן. המטרה היא ליצור תצוגה של הציוד, שעליה ניתן לשלב מידע דיגיטלי בזמן אמת, שנועד להנחות את הטכנאי בשטח מה לתקן וכיצד. הפתרון מאפשר לטכנאי להסתייע בהקלטות של הוראות תיקון אשר משולבות בתמונה, המתקבלת על גבי משקפיים חכמים שאותם הוא מרכיב בעת התיקון, או להסתייע במומחה שמנחה אותו בזמן אמת דרך המשקפיים.

החזון של קליקסופטוור הוא שבעתיד מציאות רבודה תחליף את כל סרטוני ההדרכה לתיקונים שניתן למצוא היום ביוטיוב. הפתרון של פילדביט אינו החלוץ בתחום - קדמו לו ניסיונות של גוגל להציע יישומים מקצועיים למשקפי הגלאס, אך אלה נגנזו כאשר הפרויקט בוטל.

ישראל היא מעצמה בתחום השימושים הצבאיים של המציאות הרבודה • אחד היישומים המוצלחים הוא קסדת התצוגה של אלביט, שמאפשרת לטייס לקבל את כל המידע ישירות למשקף

תוכניות שילוב של מציאות רבודה בצבא קיימות זה עשרות שנים. אלה החלו במהלך שנות התשעים, כשצבא ארצות הברית השיק את תוכנית "חייל העתיד" שבמסגרתה בדק שלל פתרונות טכנולוגיים במטרה להפוך את ציוד החיילים ליעיל יותר. הבסיס לתוכנית היה מערכת נשק משולבת שכללה רובה, רומה רימונים וכוונות משוכללות. בהמשך החלו להסב את התוכנית להוספת אמצעי קלט ותקשורת בזמן אמת, שמאפשרים לקציני המטה לקבל החלטות יותר מושכלות ביחס לפעילות יחידות שנמצאות בשטח.

התוצאה שהוצגה החל מ־2003 היתה מצלמת קסדה שנקראת SmartCam3D ומטרתה היתה בעיקר לאפשר תקשורת פשוטה וקלה עבור המפקד בשטח. מאוחר יותר הציג הצבא קסדת מציאות רבודה שכללה משקפיים שעליהם ניתן להקרין מידע שימושי למטרות המשימה.

ישראל היא גם מעצמה בתחום, בזכות שנים של פיתוחים בתחום האופטיקה. אחד היישומים היותר מוצלחים למציאות רבודה הוא קסדת התצוגה העילית המובנית של אלביט, שמאפשרת לטייס לקבל את כל המידע הרלבנטי ישירות למשקף הקסדה. גם חברת לומוס הישראלית מייצרת פתרון מציאות רבודה שמתבסס על טכנולוגיה שפותחה בחברת אל־אופ: לומוס, שהוקמה ב־2000, הציגה את המוצר הראשון שלה רק ב־2008, וב־2010 בחר הצבא האמריקאי בקסדה שפותחה על ידי החברה בעבור טייסי מטוסי F16 ו־A10. מייסד לומוס, ד"ר יעקב אמיתי, נחשב כוותיק מאוד בתחום טכנולוגיית המציאות הרבודה וכאחד המומחים העיקריים שלו בישראל.

קסדה של אלביט. ישראל מובילה בתחום, לאחר שנים של פיתוחים בתחום האופטיקה צילום: אלביט מערכות

בלוט"ם, יחידת המחשוב של הצבא, החלו לפתח יישומים שיתאימו לשימוש במשקפיים חכמים. היחידה אף רכשה משקפי הולולנס והציגה לא מזמן שני פתרונות מותאמי הולולנס.  הפתרון המעניין יותר מבין השניים הוא אפליקציה שמאפשרת הצגה של מידע ויזואלי וגרפיקה על גבי מפות מבצעיות.  פתרון זה יודע לייצר שכבת מידע נוספת בזמן אמת, מה שהופך את הפענוח של מצב היחידות בשטח להרבה יותר קל. היישומים של משקפיים חכמים, קסדות או סמארטפונים בעולם הצבאי הופכים ליותר ויותר זמינים וזולים, ובקרוב הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מכל פק"ל של מגויס טרי לשירות חובה.

רפואה: חביבת הכירורגים

משקפי המציאות הרבודה מסייעים גם באבחון מטופלים וגם בהכשרת רופאים. מנתחים יכולים לקבל מידע תוך כדי הניתוח

אם יש תחום שהפך ברבות השנים לאבן שואבת לטכנולוגיות מתקדמות וליישומן, הוא הרפואה. בינה מלאכותית, ניתוח ביג דאטה או רובוטיקה מתקדמת - כל אלה הם טכנולוגיות שמצאו לעצמן בית חם ואוהב בקרב הרופאים, בתי החולים ומכוני המחקר.

כך, גם המציאות הרבודה הפכה לחביבת הרופאים ובעיקר לחביבת הכירורגים. משקפי המציאות הרבודה מתאימים מאוד לאבחון רפואי: הרופא יכול בקלות "להדביק" את התיק הרפואי של המטופל שאותו הוא מאבחן על גבי המשקפיים. הקרנת המידע מספקת משוב מיידי, ומאפשרת גישה מהירה למידע רפואי — ללא ניירת. כך למשל, ניתן להריץ שאילתה על זמינותה של תרופה מסוימת תוך כדי בדיקת המטופל במיטתו. כמו כן, כירורג יכול בקלות לקבל למשקפיים את המידע הנדרש תוך כדי הניתוח. השילוב של שימוש במציאות רבודה ושימוש בציוד אבחון פנימי, כמו מצלמת גלולה, מאפשר לרופא לקבל מידע ולאבחן באופן אינטראקטיבי את מצבו של הפציינט.

חברת Accuvein מצאה נישה מעניינת: המערכת של החברה מסייעת במציאת הווריד על ידי הקרנה של מיקום כלי הדם על גבי גוף המטופל. כך, האחות שמבצעת בדיקת דם לא תזדקק יותר לניסיונות רבים והחולה יינצל מדקירות.

המערכת של Accuvein, למציאת וריד בגוף המטופל

עם זאת, היתרון העיקרי של מציאות רבודה הוא בהכשרתם של הרופאים, שם גם נמצא את מרב היישומים המפותחים כיום. כך למשל פרויקט Medical Realities מאפשר לסטודנטים לכירורגיה לקבל תצוגה בזמן אמת של ניתוחים שמבוצעים ברחבי העולם. הפרויקט מייצר סרטונים ב־360 מעלות שעולים ליוטיוב, הסטודנטים צופים בהם בזמנם החופשי.

עוד פיתוח מרתק הוא של חברת Vipaar, שפיתחה אפליקציה שמאפשרת למנתח "להקרין" את הפעולות שמבצעות ידיו למשקפיים, עבור מתמחה שמרכיב אותם, וכך להראות לו את מהלך הניתוח ואת הפעולות שיש לבצע.

הפחת חיים באתר חפירות והקרנת מידע על בעלי חיים בגן החיות • המציאות הרבודה מסייעת למחקר האקדמי בתחומים כמו ארכיאולוגיה, ביולוגיה ופיזיקה

מחקר אקדמי מהווה את אחד התחומים שבהם החיבור עם עולם המציאות הרבודה אינו טבעי, אך אפליקציות בטכנולוגייה זו מהוות יתרון עצום עבור החוקרים. אחד התחומים שבהם המציאות הרבודה מסייעת הוא ארכיאולוגיה, ואפליקציה בולטת כזו היא Dead Men's Eyes של הארכיאולוג סטיוארט איב. מדובר באפליקציה שהוא פיתח לאייפד, שהופכת את אתר החפירה מתל אבנים לסביבה חיה, כפי שבני האדם חוו אותה אלפי שנים קודם לכן.

איב מצלם את האתר שבו הוא חופר ומשתמש באבנים ובממצאים כדי לבנות סימולציה של המקום כפי שהיה בימי קדם. המבנים והסביבה מוקמים כמודלים תלת־ממדיים במטרה להפוך אותם למוחשיים הרבה יותר.

מדעי החיים הם עוד תחום שמעניין מאוד ליישם בו את המציאות הרבודה. חברת ZOO-AR מספקת לזואולוג דרך מעניינת להקרין מידע על בעלי חיים. האפליקציה המסחרית של החברה מיועדת לגני חיות ומאפשרת להקרין מידע רלבנטי על כל חיה וסרטוני וידיאו שמראים אותה בסביבתה הטבעית.

האפליקציה של חברת ZOO-AR. מאפשרת לבנות מקבילה וירטואלית לגן החיות

עבור ביולוגים, המציאות הרבודה מסוגלת לספק אבחנות בזמן אמת במהלך ניסויים או לבנות תוך כדי עבודה מודלים של מערכות ביולוגיות. פיזיקאים יוכלו גם הם לבצע ניסויים במעבדות תוך הקרנה של המידע, כאשר היכולת לבצע מניפולציה על עצמים וירטואליים מאפשרת גישה מעשית יותר למחקר. דוגמה אחת לכך היא בתחום המחקר על גלי קול, כשהקרנה של מיקומם בחלל, שמתבצעת באופן ישיר, מנפקת הנפשה שלהם במרחב.