"הרשות לחדשנות טכנולוגית צריכה להיות דינמית, נסיינית, הכי טובה בעולם. וזה מאוד אנטי ממשלה"

"2016 הוגדרה מראש כשנת הקמה. היעד היה להשלים את ההקמה עד סוף השנה, וב־2017 לעמוד על הרגליים בצורה מלאה", אומר חסון בראיון ל"מגזין כלכליסט". נכון לעכשיו, מסתמן שהתחזית היתה אופטימית מדי. חסון אמור לסיים את כהונתו בסוף השנה הנוכחית (אך ככל הנראה יאריך אותה לפחות ברבעון), ובינתיים, הליך מינוי המנכ"ל לרשות מתארך ומתעכב. חמור מכך: תקציב הרשות, דווקא בשנת פעילותה הראשונה, קוצץ ב־100 מיליון שקל. בנוסף, הרשות לא תזכה השנה לתוספת תקציבית של כ־200 מיליון שקל מהרזרבות בתקציב המדינה — תוספת שלשכת המדען הראשי קיבלה בקביעות בשנים האחרונות.

חסון, שמכהן כבר חמש שנים בתפקיד המדען הראשי ומכיר היטב את הבירוקרטיה הממשלתית, לא מתרגש. "עברתי לא מעט שינויים ארגוניים מהסוג הזה, גם בחברה גדולה. שינוי בסדר גודל כזה דורש הרבה מאוד זמן, אז בעניין הזה לא הופתעתי לרעה. קשה מאוד לבצע שינוי לצד מהלך העסקים הרגיל.

"זה תהליך מורכב שכולל סגירה של המערכות הקיימות, בעיקר מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח, עמותה ממשלתית בתמיכת המדען הראשי) שתיבלע ברשות החדשנות. ידינו מלאות. אנחנו ממלאים את השנה הקרובה בבניית האופרציה החדשה, כשבמקביל המפעל הקיים לא עוצר ואנחנו צריכים להמשיך בו. יש פה בית חרושת משוכלל מאוד. אלפי חברות מגישות בכל שנה עשרות אלפי בקשות לאישורים, וזו אופרציה גדולה. יש הרבה עבודה בתחום כוח האדם, שכוללת העברה של עובדים מרשות אחת לשנייה וגיוס כמות משמעותית של עובדים חדשים".

אבי חסון. "המדען הראשי הוא אחד האנשים היחידים שמתקבלים באוצר בחיבוק ובחיוך, ולא בגלל אישיותי הקורנת" צילום: אלכס קולומויסקי

אתה מרוצה מהקצב שבו הדברים מתקדמים?

"אני לא מרוצה אף פעם, בטח לא מהקצב. אבל זה גם לא רחוק מלוח הזמנים המקורי".

מה מעכב את התהליך?

חסון צוחק: "אנשים במגזר הפרטי לא מבינים איך משהו שתוקצב וכולם רוצים שהוא יקרה - עדיין לא קורה. אבל אין מישהו שמחבל בכך; תהליכים שיש להם היבטים משפטיים ותקציביים נרחבים הם ארוכים. נדרשים שלל אישורים והיתרים, והרבה משא ומתן. התהליך דורש את הזמן שלו, והאתגר הוא להחזיק בינתיים את הארגון, שנמצא הרבה מאוד זמן לקראת שינוי. בתהליך ההקמה אנו בשיג ושיח — שזו מילה יפה ל'ללכת מכות' — עם גופים שונים כמו אגף התקציבים, הממונה על השכר והחשב הכללי".

בינתיים אגף התקציבים קיצץ לכם 100 מיליון שקל מהתקציב. זו גזירה קשה, בפרט בשנת הקמה.

"זה לא קיצוץ מינורי: חסרים לנו 240 מיליון שקל, כתוצאה משילוב של קיצוצים רוחביים, תקציב שעבר למשרד לקידום הנגב והגליל ותוספות תקציביות שלא יינתנו לנו בניגוד לשנים קודמות.

עובדות הייטק חרדיות. "למעסיקים קל יותר לקחת בוגר 8200 מאשר אישה חרדית שאתה לא יודע לקרוא את קורות החיים שלה"

"התקציב השנה הוא תקציב שבר: 1.35 מיליארד שקל, הכי נמוך שהיה לי אי פעם. עם תקציב כזה אי אפשר לצאת לעבודה. הוא מקשה עלינו לספק לתעשייה שירות ברמה שאנחנו רוצים. יש לנו המון פרויקטים טובים וראויים שלא ייצאו לדרך אם לא נקבל את התוספות. לכל הפחות, זה יביא לכך שחברות יאטו את תוכניות הפיתוח שלהן. יש חברות שייסגרו בגלל הקיצוץ, וכאלה שכלל לא יקבלו השקעה. מצד שני, אפשר בכל רגע נתון לקבל עוד תקציב. ב־10 בדצמבר שעבר, למשל, קיבלתי תוספת של 300 מיליון שקל".

אתה מאמין שתקבל בדצמבר הקרוב תוספת של 200 מיליון שקל?

"אני לא חושב ש־200 מיליון, אבל אפילו אי־קיצוץ תקציבי הוא משמעותי".

איך אתם פועלים כדי לשנות את רוע הגזירה?

"בשלב הזה אי אפשר לעשות הרבה, כי הכסף כבר יצא. איך מתמודדים? פועלים בצורה נמרצת. משתפים פעולה עם התעשייה, עם האיגודים ועם מובילי דעה, אבל גם נמצאים בשיח ישיר מול האוצר.

"צריך להבין שהמדען הראשי הוא אחד האנשים היחידים שבכל קומה באוצר מתקבל בחיבוק ובחיוך, וזה לא בגלל אישיותי הקורנת. יש תחושה שקודם כל, זה מנוע צמיחה חשוב; ושנית, שהמדען הוא גוף אפקטיבי שמתנהל בצורה טובה. גם אנשי משרד האוצר לדורותיהם חשבו שזה מקום טוב לשים בו את עודפי התקציב. יש הכרה ברורה בחשיבות המדען הראשי.

"בסוף, הסכומים שעבורנו הם אסטרטגיים - עבור המדינה הם לא סכומי מאקרו. תוספת של 200 מיליון שקל בתקציב המדינה זה קשה, אבל אפשרי. אני עדיין מקווה שזה יקרה. אנחנו מציבים את הפעילות לקבלת תוספת התקציב הזו גבוה בסדר העדיפויות".

עובדים ערבים בחברת הייטק צילום: אבישג שאר ישוב

אתה אופטימי בעניין?

"בעבודה מול הממשלה אתה חייב להיות אופטימי. אם לא הייתי אופטימי, לא היתה רשות. הרשות קמה כשהתחלפו שלושה שרים בדרך: שלום שמחון, נפתלי בנט ואריה דרעי. בכל פעם שאירוע כזה קורה אתה ‘זורק את המגבת’ (אות לכניעה בזירת אגרוף - נ"ר)".

אפשר לכתוב תוכניות ככה?

"אני לא במקום הציני שאומר 'לא חשוב מי השר'. חשוב שיהיה שר תורם, אבל לשכת המדען נהנתה מרמה גבוהה מאוד של עצמאות מקצועית. המוטיבציה להקמת הרשות לא היתה העצמאות, כי העצמאות נרחבת כבר כיום. ראשית, ברמה האישית, כמנהל, הקושי הגדול שלי עם חילופי השרים הוא שזה לא מקל על הדברים כשאתה מנהל רפורמה גדולה, ושנית - בדיוני תקציב".

השר שלך הוא בעצם השר שאמור לקצץ.

"יש לזה גם יתרונות. כשהבוס הישיר שלך הוא שר האוצר, אז כשאני קובע פגישת עבודה עם הממונה עליי — זה כבר שר האוצר. והוא שחקן רציני".

"אני לא איש של פאתוס, אבל זה שינוי היסטורי"

בינתיים, חסון מתנחם בעובדה שהתקציב שנקבע ל־2017–2018 משופר בצורה משמעותית מזה של השנה הנוכחית. המספרים הם 1.6 מיליארד שקל ל־2017 ו־1.66 מיליארד שקל ל־2018. "השיח על 2017–2018 היה שיח מקצועי וטוב", הוא אומר. "על פניו זה תקציב שאפשר לצאת איתו לעבודה.

כחלון ובנט צילום: אלעד גרשגורן, אוראל כהן

"בסוף, מה שמעניין אותי זה כמה היה התקציב בסוף השנה. חלק מזה הוא תקציב בסיס וחלק תוספות. יש אינטרס להגדיל את תקציב הבסיס, אבל הנומרטור (כלי תקציבי שמחייב את משרדי הממשלה לא לחרוג מהמסגרת התקציבית שלהם — נ"ר ומ"א) הקטין מאוד את הרצון והיכולת לתת תוספות במהלך השנה. לכן, התקציב שסגרנו ל־2017–2018 משקף שינוי ומבטא פעילויות שאנחנו רוצים לעשות".

לאחרונה פורסמה ב"כלכליסט" ידיעה על תוכנית חדשה שבה הרשות תעמיד ערבויות של כ־400 מיליון שקל לבנקים ישראליים כדי שיעניקו הלוואות לחברות צמיחה מקומיות, במטרה לעודד יזמים להשתמש במימון בנקאי. 400 מיליון השקלים האלה סומנו, או שאתה צריך לגייס אותם מהאוצר? כי אם הם לא סומנו, זה אבוד.

"זה לא אבוד, כי אין דין ערבות כדין מענק. ניתן לחברות הלוואות ב־400 מיליון שקל, אבל החלק של הממשלה הוא עשירית מהסכום. יש תמימות דעים ויש רצון של האוצר, בעיקר לגבי הצורך של הרשות להשתכלל באופני התמיכה שלה ובכלים שהיא מפעילה. יש עידוד פעיל בנושא הזה.

"הרשות תסייע להרחיב את ארגז הכלים, והקמתה מאפשרת לנו לפעול ביתר יעילות ומהירות. גם בעבר היה אפשר להפעיל תוכנית כמו הערבויות, אבל אז היא הייתה מתנהלת באגף החשב הכללי ולא ברשות, וזה היה דורש כל כך הרבה זמן, עד שאף אחד לא היה מעלה את הרעיון. הרפורמה יצרה שינוי דרמטי.

"רבות מהתוכניות האייקוניות של המדען הראשי נולדו בשנות השבעים והשמונים, כשיכולת הביצוע הממשלתית היתה גבוהה יותר, ואת זה אנחנו מנסים להחזיר עכשיו".

אתם מסוגלים לכך?

"כן. הגוף החדש הזה, עם הכלים החדשים שלו והדנ"א שלו, הוא תוצאה של עבודה אסטרטגית ארוכה על שינוי המשימה. 'הסטארט־אפ ניישן' קיים, אבל המשימה שלנו השתנתה, הסביבה השתנתה וגם המקום שלנו כשחקן בשוק השתנה. יש משהו במשימה המקורית — מחקר ופיתוח — שהוא טהור, אבל כיום הצרכים של עולם החדשנות מגוונים: אנחנו צריכים לעסוק ברגולציה, בהון אנושי ובענייני מס, וחייבים להרחיב את המבט ולתאם את העבודה הממשלתית בכל החזיתות האלה. בחזון שלי, בעוד חמש שנים, המשימות וגם התקציב של הרשות יהיו שונים מאוד מאשר כיום".

איך אתה מדמיין את הרשות בעוד חמש שנים?

"היא צריכה להיות סוכנות החדשנות הכי טובה בעולם. גוף דינמי, נסייני. זה אחד הדברים שהייתי רוצה להנחיל לארגון, וזה מאוד אנטי־ממשלה".

אז איך עושים את זה?

"אנחנו צריכים להתנהג כמו סטארט־אפ: להשיק מוצר, לראות שהוא לא בדיוק מה שהשוק צריך, לשנות אותו וכן הלאה. אנחנו צריכים לשדרג את השירות לתעשייה - גם באמצעות מערכות ממוחשבות וגם מבחינת רמת השירות ללקוחות. אנחנו צריכים לבנות ארגז כלים משוכלל יותר ולהביא לכך שלכל זירה טכנולוגית תהיה אסטרטגיה ייחודית.

"יש הרבה עבודה. אני לא איש של פאתוס, אבל זה שינוי היסטורי. המנהלים שיגיעו אחריי ייהנו מתשתית טובה יותר לאין שיעור. אני מאמין שהאדם שיחליף אותי בתפקיד ראש הרשות, או המנכ"ל שימונה, ייקח את זה הלאה ויעיף את הרשות למדרגה הבאה".

מה באמת קורה עם מינוי המנכ"ל? התהליך תקוע. אין אפילו שמות של מועמדים באוויר.

"זה שאתם לא יודעים זה לא אומר שאין שמות. יש עניין בשטח. יש אנשים שפונים. מינוי חברי המועצה הוא תהליך ארוך, שהושלם ממש עכשיו. בממשלה, כשנראה לך שמשהו נגמר, הוא לא באמת נגמר. עכשיו הנושא כפוף לתהליך השלמת הסדר ניגוד עניינים. תהליך האיתור הפורמלי של המנכ"ל יושלם רק כשתאושר סופית ועדת ההיגוי".

מתי אתה צופה שיהיה לרשות מנכ"ל?

"זו שאלה טובה. אני מהסס לומר, כי האדם שייבחר לא בהכרח יהיה זמין מיד לעבודה, אבל בחירת המנכ"ל אמורה להסתיים עד סוף 2016".

איזה מנכ"ל אתם רוצים? מישהו שניהל חברת הייטק, או אולי אחד שמגיע מהאקדמיה?

"קודם כל, הוא צריך לדעת לנהל. הוא הולך להיות Founding CEO (מנכ"ל שהוא גם מייסד — נ"ר ומ"א). הוא לא מגיע לארגון יציב שעובד כבר 20 שנה. בתקופה הראשונה הוא צריך לגייס כמות גדולה של כוח אדם, לבצע אינטגרציה ארגונית וליצור תרבות ארגונית חדשה. בראייה מפוכחת, בניית הדנ"א הארגוני והעיצוב החדש שלו תיקח בין שנה לשנתיים, ואחר כך הוא יצטרך לנהל 150 איש.

"מעבר ליכולות ניהול, חשובה לתפקיד גם היכרות מעמיקה עם התעשייה, ומעבר לזה התפקיד כולל התמודדות עם מערכת ממשלתית - מה שדורש יכולת להתמודד עם סביבות חדשות ומאתגרות.

"זה התפקיד הכי טוב בממשלה: דרג בכיר, תקציב גדול וגמיש שהמנכ"ל יכול להשפיע עליו, בתחום שכולם מסכימים שהוא מחולל צמיחה. אם אתה מגיע מאזורי התוכן שהגעתי מהם, ורוב המועמדים באים מהם, זה מקום שיוצר אימפקט מאקרו משמעותי מאוד, ולא רק מפני שאנחנו שמים פה כהשקעה 2 מיליארד שקל. זו השפעה אדירה על תעשייה קריטית לישראל".

לחזק את הקרונות

ביוני הגיש חסון לראש הממשלה דו"ח על מצב ההייטק הישראלי, המצביע על סימני משבר קשים שנראים באופק: בין היתר דובר על מחסור צפוי של יותר מ־10,000 מהנדסים ומתכנתים בעשור הקרוב, על ירידה בהשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח, ועל התחזקות מדינות שונות בתחרות על הובלת החדשנות בהייטק. עם פרסום הדו"ח אמר חסון כי "אם עד עכשיו ראינו את תעשיית ההייטק הישראלית כקטר שסוחב את הרכבת, התחושה כיום היא שיש קטר שסוחב קרונות ריקים מנוסעים הנהנים מהנסיעה, או קטר שכבר בכלל לא מצליח לסחוב את הרכבת".

כעת, בראיון עמו, חסון מתון יותר ומנסה לרכך במעט את התמונה הפסימית שהציג בקיץ. "אנחנו נמצאים בצומת שבו אנו עומדים ליהנות מצמיחה מואצת מאוד — לא רק בגדילה של אינדיקטורים כלליים, אלא גם מבחינת המעמד והמוניטין שלנו. הדו"ח אומר שכדי לקפוץ למדרגה הבאה אנחנו צריכים לעשות כמה צעדים. הצד השני, הפסימי, של הדו"ח אמר שאם לא נעשה את זה, אנו בסכנת הידרדרות.

"ההיחלשות הזו של התעשייה עלולה לקרות. זה עוד לא קרה, אבל אם תסתכלו לרגע על האוניות שלידכם, תראו שעוקפים אתכם. בעולם הזה התחרות היא אדירה. אין מדינה בעולם שלא משקיעה מאמצים ותקציבים בתחום החדשנות הטכנולוגית.

"יש קטר, ויש רכבת. בסופו של דבר, שני דברים יקבעו אם הקטר יסחב: כמות הדלק והמהירות שבה הוא ייסע, וגם אורך הרכבת ומה שקורה בקרונות. מה שאנחנו אומרים - כשומרים של תעשיית ההייטק - שאם נניח לרגע בצד את הפערים הכלכליים והאי־שוויון, הרי שברמה הכלכלית יש לנו אינטרס עמוק לשלב נשים, חרדים וערבים, וגם תעשיות מסורתיות.

"אנחנו חייבים לחזק את הקרונות, אחרת הקטר לא יסחב. בהייטק עובדים פחות מ־9% מהמועסקים במשק וכ־12% מהמועסקים במגזר העסקי. צריך להרחיב את הבסיס, להביא עוד אנשים לתוך ההייטק, וגם לגעת בענפים אחרים. איך נעשה את זה? ניקח את המתודולוגיות שלמדנו על חדשנות, שיתופי פעולה ועבודה בשווקים גלובליים, ונרחיב אותם למעגלים נוספים".

אז אתה אופטימי?

"צריך להבדיל בין אופטימי לזחוח. ביומיים האחרונים לבדם, היומן שלי היה מלא בפגישות עם שרים ממדינות מובילות שבאו ללמוד מאיתנו איך עושים הייטק. גיוסי ההון של חברות סטארט־אפ הם גבוהים במספרים, וגם מבחינת המיזוגים והרכישות מצבנו נפלא. אני לא אומר את זה בציניות: בנינו אקו־סיסטם בשל שמדינות מתקנאות בו. זה הצד הטוב.

"התפקיד שלי הוא לומר: 'כמי שיושב למעלה ורואה מה קורה בעולם, אני מתריע שאם נמשיך בעסקים כרגיל, פשוט נידרדר. אפשר להגיד, ‘נו, אז נרד מהמקום הראשון לחמישי’. אבל זה דרמטי, כי הכלכלה שלנו היא מבוססת ידע. אין לנו משהו אחר".

אז אולי בעצם זה שלב טבעי של תעשייה צומחת שחייבים לעבור אותו בדרך לשלב הבא?

"בדיוק. עברנו צמיחה מהירה, הגענו למבוי סתום ועכשיו צריך לעשות את קפיצת המדרגה הבאה. זה דומה לחברה שהצליחה מאוד, ופתאום נתקלת בתחרות קשה וצריכה להשתכלל. השקעה במחקר ופיתוח היא ההשקעה הטובה ביותר שמדינה יכולה לעשות".

אבל לפי הדו"ח שלך, יש ירידה בהשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח.

"צריך להבחין בין שני דברים: ההשקעה הלאומית במו"פ גדלה והולכת, אבל חלקה של הממשלה בהשקעה הזו יורד. ההוצאות הממשלתיות יורדות כמעט בכל ענף - כשיעור מהתמ"ג וכשיעור מההשקעה הכוללת. בנינו מגזר פרטי משגשג, אבל אנחנו במקום נמוך מדי, כי השקל הממשלתי מתנהג אחרת מהשקל הפרטי. יש לו טווח זמן אחר ומטרות אחרות, הוא לא מונע מרצון להשיג תשואה ואין לו תחליף. לדעתי אנחנו צריכים להגדיל את השקעות המדינה במחקר ופיתוח".

מה יכול להביא להיפוך המגמה בתחום?

"כששואלים אותי איך עושים סטארט־אפ ניישן, אני עונה: Human Capital ו־Venture Capital (הון אנושי והון של השקעות). אלה שני מכלי הדלק לכל אקו־סיסטם. הדבר המרכזי שעשוי להביא לשינוי הוא ההון האנושי. אם הייתם נותנים לי פתרון קסם אחד, הייתי 'מבזבז' אותו על יצירת מאגר גדול ואיכותי של הון אנושי שישתלב בתעשיות האלה. אני שומע את זה בכל ביקור שלי אצל חברות ואצל מנהלים.

"הגורם הנוסף הוא שיתוף פעולה בין כל הגורמים: בין תעשייה לאקדמיה, בין חברות ישראליות לזרות, בין המגזר הפרטי לממשלתי, בין חברות קטנות לגדולות, בין התעשייה המסורתית לתעשיית ההייטק. זה קשור ליצירת הסביבה העסקית הטובה בעולם לשחקנים בשוק ההייטק: חברות, משקיעים, יזמים וחוקרים. יצירת הקישוריות בין השחקנים זה משהו שמייחד את ישראל ואנחנו טובים בו מאוד. זו אחת הסיבות לכך שאני אופטימי — כי הנכסים שיש לנו הם רלבנטיים.

"כדי להגדיל את ההון האנושי אנחנו פונים לציבורים שפחות משתתפים במשחק, כמו נשים, חרדים וערבים. לגבי הציבור הערבי, החדשות הטובות הן שבשנה א' בטכניון יותר מ־20% מהתלמידים הם ערבים, אבל הם עדיין פחות מ־5% מהמועסקים בענף.

"כך גם לגבי שילוב נשים: יש צינור דולף, אנחנו מאבדים אותן בכל החזיתות — במעבר לחטיבת הביניים, במעבר לתיכון, בכניסה לצבא, באוניברסיטאות וגם בכניסה שלהן לשוק העבודה. בכל דבר כזה צריך לטפל, עם מנטוריות מהתעשייה, עם תוכניות תמיכה, עם שינוי תמריצים. זה קשה ומסובך יותר מכל דבר אחר, אבל זה מה שיביא את השינוי הגדול ביותר.

"אנחנו מנסים ליצור תוכניות ייעודיות לכל אחד מהקהלים, אבל הן ידרשו עבודה גם מצד המעסיקים. הם אומרים שחסרים להם אנשים, אבל בפועל, הרבה יותר קל להעסיק בוגר 8200 שהגיע מאינטל מאשר אשה חרדית שאתה לא יודע איך לקרוא את קורות החיים שלה. לכן, יש עבודה ומעורבות פעילה של המעסיקים בהתאמת סביבת עבודה, בהשפעה על קוריקולום של תוכניות ועוד. המחסור בהון אנושי כואב להם עד כדי כך שהם מוכנים להתגייס. זה מהלך של עשר שנים, ואת הזרעים שלו אנחנו זורעים עכשיו".