פורשים של התעשייה האווירית תובעים חצי מיליארד שקל
בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו חמישה מפורשי התעשייה נטען כי כספים שניכתה ממשכורתם עורבבו בכספי החברה ולא הושבו לחלק מהעובדים
כספים שניכתה התעשיה האווירית מעובדיה לא הועברו לקרן חיצונית כנדרש, עורבבו בכספי החברה בניגוד לחוק ולא הושבו לבסוף לחלק מהעובדים, כך עולה מבקשה לאישור תביעה ייצוגית על סכום של כחצי מיליארד שקל שהגישו לבית הדין לעבודה, שהגישו חמישה מפורשי התעשייה באמצעות עו"ד צבי כהנא ועו"ד דב קיבלביץ.
- תע"א קיבלה תשלום ביטוח של 196 מיליון ד' על עמוס 6 - שיועבר לחלל תקשורת
- יוגב מפעיל סעיף שיתקע את מינוי יאיר שמיר ליו"ר תע"א
- מבקר המדינה לוועד תע"א: אפעיל את המשטרה כדי לזמנכם לחקירה באזהרה
הסיפור החל ב-1986. אז, לפי הנטען בבקשה, הוסכם בין ארגון העובדים לבין ההנהלה להרחיב את בסיס החיסכון הפנסיוני לכל עובדי תע"א, כך שהשכר הקובע לצורך הפנסיה יכלול גם את רכיב ההבראה. על פי ההסכם, תע"א הייתה אמורה לנכות 5% מסכום דמי ההבראה ברוטו שמקבל כל עובד תע"א, להפריש בעצמה 5% נוספים, ולהעביר מידי שנה סכום כולל השווה ל-10% מדמי ההבראה של כל עובד לחשבון העובד בקרן מבטחים.
כנראה שההסכם עם מבטחים לא הבשיל והכספים לא הועברו לקרן. "הכספים שנוכו לא הועברו לתעודתם - קרן מבטחים - ואף לא לכל קרן פנסיה או קופת תגמולים אחרת", נטען, "ככל הידוע לתובעים, כספי הניכויים עורבבו עם כספי תע"א והיא השתמשה בהם לצרכיה".
העניין התברר למבקש אמיר חרמוני, שהתפרסם כאופוזיציונר ליו"ר הוועד חיים כץ לימים מתנדב בעמותת אומ"ץ למען מינהל תקין. חרמוני החל לבדוק את נושא הניכויים לאחר פרישתו מתע"א ב-1995. תע"א לא השיבה לפניותיו ולא השיבה את הכספים שנוכו משכרו. בתחילת 1997 הגישו חרמוני ופורש נוסף תביעה יצוגית שנדחתה בגלל ענייני סמכות שלא הייתה קיימת אז לבית הדין לעבודה. בנוסף, טענה תע"א שדרך המלך לפתרון הבעיה היא הליך קיבוצי. לגופו של עניין, הודתה בעקיפין בעצם הניכוי, כשהשיבה לחרמוני 1,305 שקל, ללא כל פירוט ותחשיב. חרמוני השיב סכום זה לתע"א במלואו.
הודאה מעודכנת יותר מצוייה במכתב שנשלח מ"מרכז תשלומי שכר" של תע"א למבקש שלמה שקולניק שגם לו הושבו כספים. "הסכום בגין מ. הבראה שולם לך במסגרת גמר החשבון ...כפי שכבר הוסבר לך, במהלך השנים 1986 עד 1997 בוצעה הפרשה של 5 אחוז מדמי ההבראה לקרן מיוחדת. הכספים שנצברו בקרן הוצמדו למדד ומשולמים במועד הפרישה לכלל העובדים שלטובתם צבורים כספים, וכך נעשה גם במקרה שלך". במכתב מדובר על "קרן מיוחדת" מבלי לנקוב בשמה.
"בעיית הניכויים", נכתב בבקשה, "לא הוסדרה עד הגשת בקשה זו...אף על פי כן המשיכה תע"א לבצע את הניכויים באותה מתכונת עד 2009 - שאז חדלה מביצוע הניכויים באופן חד-צדדי וללא כל הודעה והסבר. הנה כי כן, התקופה בה בוצעו הניכויים על ידי תע"א נמשכה עשרים ושלוש שנים רצופות - מ-1986 ועד 2009!".
בתקופה זו לא הפרישה תע"א את חלקה, הכספים לא הועברו לקרן מבטחים ולא לקרן אחרת ולטענת המבקשים הם עורבבו בכספי החברה ושמשו לצרכיה. לחלק הם הוחזרו. "ככל הנראה, ב-2010 שינתה תע"א את מדיניותה בעניין הניכויים באופן סלקטיבי ומקומם", נטען בבקשה, " היא החלה להשיב את כספי הניכויים - ככל הנראה בצירוף הפרשי הצמדה בלבד - לעובדים אשר פרשו במהלך אותה שנה ואילך, מבלי שהשיבה את כספי הניכויים לעובדיה שפרשו לפני 2010 ואף לא לעובדיה אשר טרם פרשו. השבת הניכויים מתבצעת בשיטת "מתן בסתר": העובד הפורש מקבל דף "פירוט תשלומים וניכויים" סטנדרטי, הכולל, מטבע הדברים, סכומים רבים המשולמים ומנוכים בעת פרישה, ובין סכומים אלה מובלע "החזר מ. הבראה" (כמו במכתב לשקולניק – מ.ג.) . מעבר לכך העובד לא מקבל כל הסבר על מהות תשלום זה, כך שהעובד הפורש - אשר אינו מודע כלל לתופעת הניכויים - אינו שם לב לסכום הקטן המכונה "החזר מ. הבראה".
כאשר פנה המבקש שמואל וייס לתע"א וביקש את כספי הניכויים. תע"א הסכימה לכך בתנאי שיחתום על כתב ויתור, לפיו לא יהיו כל טענות ותביעות כנגד תע"א. הוא לא הסכים לכך ובשל כך תע"א לא השיבה לו את הניכויים עד הגשת בקשה זו. על כך נכתב בבקשה: "המבקשים יטענו כי מדובר בגזלן המתנה את נכונותו להשיב חלק מהרכוש שגזל בכך שקורבנו יוותר על תביעותיו כלפיו ויקנה לו חסינות".
הכספים הנתבעים בבקשה נאמדים לפני חוות דעת מומחה בכ-582 מיליון שקל המתחלקים לשתי קטגוריות. הראשונה, הניכויים מהעובדים בצרוף הפרשי הצמדה והתשואה שהייתה מתקבלת בקופת גמל מובילה כגדיש בתקופה הרלוונטית אילו הופקדו בה ולאחר הפחתת ההחזרים שתע"א השיבה לפורשים החל משנת 2010 ועד 1.8.16 -157,436,891 שקל.
ובנוסף, הסכום הנומינלי שתע"א הייתה חייבת להפריש על פי ההסכם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ותשואת גדיש 424,999,907, כך שהסכום הכולל הנתבע בבקשת האישור הוא 582,436,798 שקל.
מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "מדובר בבקשה ל'אישור תובענה ייצוגית' שהוגשה על ידי מספר עובדים לשעבר של התעשייה האווירית. הטענות המפורטות בבקשה זו, מתבססות על עובדות שאינן נכונות וחסרות כל יסוד משפטי. יצוין, כי בקשה דומה הוגשה כבר בעבר, התבררה בערכאות המשפטיות ונדחתה באופן מוחלט. התעשייה האווירית תגיב באופן מפורט, במסגרת ההליכים המשפטיים שיתנהלו בעניין זה".