הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים: נכסים ב-6 מיליארד שקל, הישיבות חצי ריקות
לפי דוח מבקר המדינה יוסף שפירא, ב-60% מישיבות המינהלה של 'קרנית' בשנים 2011-2015, לא נכחו כל חברי המינהלה שמונו
אחד הפרקים בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג') מוקדש ל'קרנית' - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית היא תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עוד בשנת 1975. הקרן מפצה בגין נזקי גוף בלבד (שמכסה ביטוח החובה), ולה מינהלה בת שבעה חברים, שאותה ממנה שר האוצר. יו"ר המינהלה בתקופת הביקורת הוא הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מר יואל נווה, ומנכ"ל הקרן הוא רו"ח איתן השחר, שניהם יחד עם שאר החברים מנהלים נכסים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל.
- המספרים שמאחורי תאונות הדרכים
- 357 נהרגו בכבישים ב-2015, מתוכם 15 רוכבי אופניים
- טסלה לא ממהרת לדווח על התאונות של המכוניות האוטונומיות שלה
הביקורת של מבקר המדינה יוסף שפירא נערכה בין יולי 2015 לפברואר 2016, אז נבדקה פעילות הקרן ופעילות משרד האוצר, כאשר שפירא מחדד ש"דוח זה אינו עוסק בהתנהלות קרנית בנושא החבות כלפי אוכלוסיית הנפגעים. הדוח מהווה אחד מצבר דוחות שמבצע משרד מבקר המדינה בתחום תאונות הדרכים"
לפי מבקר המדינה, קרנית, משרד האוצר ומשרד המשפטים טרם הגיעו "להסכם על מתווה פיקוח ראוי, וטרם הוסדר מערך הפיקוח". אבל אלו עוד הצרות הקטנות: לפי שפירא, בין 2011 לסוף 2015 מספר חברי מינהלת קרנית קטן ממה שקובע החוק, כאשר בין 2014-2012 אף לא מינה שר האוצר יו"ר למינהלת קרנית.
ומה לגבי מי שכן היה שם? חלקם לא גילו עניין רב במתרחש. לפי שפירא "בכ-60% מ-22 ישיבות המינהלה, שהתקיימו בשנים 2015-2011, לא נכחו כל חברי המינהלה שמונו, ובשני מקרים נכחו בהן שני חברים בלבד", מה גם ש"הליך מינוי חברי מינהלת קרנית על ידי שר האוצר אינו מעוגן בנוהל מסודר, אלא מבוצע על פי נוהג שקיים במשרד האוצר".
תאונת דרכים צילום: אלעד גרשגורן גם בנוגע להיקף הכספים שהקרן מגלגלת נמצאו ליקויים, כאשר מבקר המדינה מצא ש"על אף היקף הכספים הגדול שמנהלת הקרן, משנת 2011 לא נערכה ביקורת פנימית בתחום ההשקעות של קרנית", לפי שפירא "אין זה תקין שהפיקוח על קרנית יהיה תלוי ברצונה הטוב של המינהלה אשר עלול להשתנות, או במידת שיתוף הפעולה שבין אגף שוק ההון ובין קרנית".
למזלם של הנפגעים, לא כולם ביקשו לתבוע את הפיצוי שלהם בבת אחת, כיוון שלפי שפירא "שיעור העתודה לכשל חברות ביטוח שקבעה קרנית - העומד על 15% מסך התביעות התלויות בענף ביטוח רכב חובה - לא עודכן מאז 2006. זאת למרות החשיבות הקיימת בחישוב גובה העתודה הנדרש וההשפעה האפשרית על חלופות השימוש בכספים אלו, ובכלל זה בחינת השבתם לציבור". יצוין שלאחרונה ניסו חלק ממשרדי הממשלה למנוע ניסיון להוזיל את ביטוח החובה בשל עודפי גבייה.
ומה לגבי התאמת הנכסים בקרן לתביעות הצפויות? מבקר המדינה מצא ש"כבר בשנת 2011 הוצגה בדוחות הכספיים של קרנית עתודה לכשל חברות ביטוח שיתרתה גבוהה בכ-182 מיליון שקל מזו שעליה המליץ אקטואר הקרן, לא פעלה הקרן להקטנת העתודה ולהתאמתה להמלצתו, וממילא לא דנה בחלופות השימוש בכספים העודפים. רק בשנת 2014 הנחה המפקח על הביטוח, אשר מקבל לעיונו את דוחותיה הכספיים של קרנית, את הקרן בדבר דרכי הפעולה הנדרשות לייעוד הכספים הללו".
