בוגרי מדעי המחשב מרוויחים פי חמישה מבוגרי הפקולטות של מדעי החברה

שתי תופעות משמעותיות מאוד בולטות בבחירה של סטודנטים את תחום הלימוד העיקרי שלהם. האחת היא הצניחה לאורך השנים בלימודים כלליים, בעיקר מדעי הרוח והחברה, והשנייה היא הטיפוס של שיעור הסטודנטים שלומדים מקצועות ספציפיים, בעיקר רפואה, הנדסה ואדריכלות.

שיעורי הלומדים לתואר ראשון במדעי הרוח והחברה ירדו ב־3% בשש השנים האחרונות ל־6% ו־22% בהתאמה. זאת בעוד השיעור בפקולטה לרפואה גדל בכ־2% ל־7.6%.

לכתבות נוספות בפרויקט:

• כך הפכה המדינה את אריאל לאוניברסיטה המתוגמלת בישראל
• פחות מוחות עוזבים, אבל לא מספיק חוזרים
• הביקוש ללימודי מדעי החברה יורד והפקולטות במשבר
• העברית לא מבטיחה שתפתח את שנת הלימודים האקדמית גם בעוד שבועיים
  

אחוזים אלו מספרים את הסיפור של שוק העבודה הישראלי, שמהווה את ההסבר העיקרי ביותר לשינויים. אם זה בגלל שהמתעניינים בלימודים אקדמיים רואים את חוסר הביטחון התעסוקתי שסובב את בוגרי התארים, ואם בשל ההבנה שיהיה קשה מאוד להשתכר שכר סביר אלא אם כן יש מקצוע ביד. הרחבת הדעת, מתברר, היא שיקול שעם הזמן מקבל חשיבות משנית.

אפשר לראות זאת בבירור גם בנתונים שאסף לפני שלוש שנים משרד הכלכלה על השכר שמעסיקים מוכנים להציע לבוגרי האוניברסיטאות. בראש הרשימה נמצאים בוגרי מדעי המחשב ומהנדסי התוכנה (עם שכר התחלתי של כ־24 אלף שקל בחודש ברוטו) ואחריהם מגיעים שאר מקצועות ההנדסה למיניהם (וגם רופאי השיניים עם שכר התחלתי של כ־15 אלף שקל בחודש).

אחיות, מורים ועובדים סוציאליים משתכרים בין 7,000 ל־8,000 שקל בחודש — אמנם לא שכר גבוה, אבל מקצועות שמבטיחים קביעות בעבודה עם הזמן כחלק מכלל השכר במגזר הציבורי, ואלו הם שני יתרונות שמעטים מאוד בשוק העבודה כיום יכולים ליהנות ממנו. אקדמאים במדעי החברה צפויים לשכר הנמוך ביותר של כ־5,000 שקל בחודש. עם זאת, הנתון אינו כולל כלכלנים, ששכרם ההתחלתי הוא 7,000 שקל, וכן הוא לא כולל את מקצועות הפסיכולוגיה, גם כן עם שכר התחלתי 7,000 שקל, וכן ראיית חשבון, עם 10.4 אלף שקל שכר התחלתי. בוגרי מדעי הרוח יכולים להתנחם בכ־7,000 שקל בחודש.

כשזה המצב, ברור מדוע מעדיפים לצאת מהאוניברסיטה עם עבודה בטוחה ולא לסמוך על מזל או כישרון.