חקר ביצועים: השבוע של שכר המורים, אורן חזן וטאטא

למדינה אין פנסיה

האוצר תחסוך בעצמך

בסעיף אחד של דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע מתגלה המחדל החמור ביותר בהסדרים הפנסיוניים בישראל: משרד האוצר עושה שימוש בעודפי התקציב של המוסד לביטוח לאומי למימון הוצאות המדינה בהווה במקום לשמור אותם למימון קצבאות שיבטיחו ביטחון סוציאלי בעתיד. וזו לא הדוגמה היחידה לאופן שבו האוצר מבזבז את העתיד על ההווה (הוא קיצץ את הטבות המס על הפנסיה, למשל, כדי לסגור חור בתקציב). לנו הציבור מטיפים שוב ושוב "תחסכו, זה חשוב". אפילו כופים עלינו לחסוך, לעצמנו, לילדים. אבל המדינה עצמה לא עושה את זה. אם המדינה מתייחסת אלינו כמו ילדים, לטובתנו, כדאי שתלמד את אחד הכללים הראשונים בהורות: דוגמה אישית היא האמצעי החינוכי הטוב ביותר.

אתי אפללו

שר האוצר משה כחלון צילום: אוהד צויגנברג

הסערה בבורסה נמשכת

האוזר הנעלם הגדול

מלחמות הבורסה התת־קרקעיות צפו בחודש האחרון אל פני השטח, משהתברר כי היא עומדת לרשום הפסד ראשון זה 30 שנה. תיבות הפנדורה נפתחו, החרבות נשלפו והמאבקים הפנימיים החלו להיראות כמו "משחקי הכס". על המוקד הועלה היו"ר אמנון נויבך, אבל האש לא הגיעה אל האיש שמינה את נויבך, יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, הרגולטור האחראי לבורסה. גם בחודש האחרון הוא שתק. זה אותו האוזר שהגביר את מעורבות הרשות בבורסה, הדיח את היו"ר והמנכ"לית הקודמים כדי לאושש את המוסד הגוסס, והגה עוד ועוד רפורמות כדי לעשות זאת, בינתיים ללא הצלחה. האוזר אחראי למצבה הקשה של הבורסה לא פחות ממנהליה, והשתיקה שלו עד כה נראית כעמדה נוחה — קל יותר לצפות מהצד בהתקוטטות שמסיטה את האש ממנו.

סופי שולמן

טעויות במשרד החינוך

שכר המורים נזק לשנים

שערוריית משכורות המורים הנוכחית פוגעת במומנטום המסוים שמתגלגל בשנים האחרונות לחיזוק המקצוע. קרוב לוודאי שהנזק שלה יימשך שנים, וירחיק מורים פוטנציאליים טובים. הרי לא פשוט לשכנע את עצמך שלהיות מורה זה חשוב וערכי אם המשמעות היא התמסרות למערכת שלא מסוגלת לחשב משכורת. אבל זו הזדמנות טובה להזכיר עוד היבט שמרחיק אנשים מהוראה: השכר ההתחלתי. בשנים האחרונות השקיעה המדינה לא מעט ברפורמות והשכר הממוצע למורה עלה ריאלית ב־30% בתוך עשור. וגם אחרי כל זה השכר של מורה מתחיל, כ־6,000 שקל ברוטו, עדיין מביך. למה? כי בצד האחר של הסקאלה המורים הוותיקים משתכרים פי 2.5, והפער הזה הוא אחד הגבוהים במדינות ה־OECD. לא שמצבם של הוותיקים מזהיר: גם 15 אלף ברוטו זה לא שכר כל כך מרשים. אבל אם רוצים למשוך אנשים, צריך להתמקד בשיפור שכרם של מורים מתחילים. כלומר, אחרי שימצאו דרך לשלם לאלה שכבר עובדים.

שחר אילן

הפגנת המורים בשבוע שעבר צילום: טל שחר

תביעת הדיבה נדחתה

חזן נ' סגל בית המשפט שומר

כשאדם תובע תביעת דיבה, הוא מסתכן בכך שבית המשפט יקבע שהדברים הם אמת לאמיתה. אורן חזן עשה את הטעות הזאת, תבע את ערוץ 2, וספג השבוע פסק דין של בית משפט השלום שקבע שהוא השתמש בסמים קשים. לגבי הטענה כי חזן סרסר בנשים, השופט עזריה אלקלעי קבע שלא עלה בידי העיתונאי עמית סגל להוכיח עובדה זו במסגרת הגנת "אמת בפרסום", למרות עדויות הנהג והמאדאם שהביאו את הנשים. אבל לעזרתו של סגל נחלצה הגנת "העיתונות האחראית" שפיתח בית המשפט העליון בפרשת אילנה דיין וסרן ר'. סגל נהנה מהגנה רחבה זו לאחר שהסביר כי הדברים פורסמו רק לאחר שבדק היטב ושוכנע בתום לב בטענת הסרסרות. בעידן שבו התקשורת מותקפת שוב ושוב, בידי השלטון וחלק מהציבור, טוב לגלות שבתי המשפט ממשיכים להגן עליה ואף מרחיבים את ההגנה.

משה גורלי

המירוץ נכנס לישורת האחרונה

קלינטון כסף ומהפכה

בני הזוג קלינטון מחבבים מאוד כסף, זה ידוע, ומאז עזבו את הבית הלבן הם נהפכו לעשירים מופלגים. תוסיפו לזה את ההודעה הטרייה של לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן זאקס, על תמיכתו בקלינטון, ולכאורה קיבלתם אישור רשמי לכך שמדובר במועמדת הון־שלטון ששוכנת בכיס החמים של וול סטריט. אבל הסיפור מורכב הרבה יותר. להילרי קלינטון, למשל, יש תוכנית להכבדה משמעותית של המיסוי על העשירים, והיא מצהירה שזה לא יפגע בצמיחה, להפך. ראש צוות המעבר הכלכלי שלה, ד"ר התר בושיי, היא מומחית למדיניות ציבורית שמתמקדת במשפחות עובדות. הסנטורית אליזבת וורן, שנואמת בעצרות שלה, מדברת בלהט על מלחמה במונופולים. נטל ההוכחה עוד על הילרי, אם אכן תיבחר, אבל ייתכן שעידן קלינטון השני יחזיר את הנשיאה (והמפלגה) לא לשנות התשעים אלא לשורשים הפרוגרסיביים שמהם צמחה.

אורי פסובסקי

הילרי קלינטון צילום: איי פי

טלטלה בתאגיד הענק

טאטא רעש אדמה

סיירוס מיסטרי היה היו"ר הראשון של תאגיד טאטא סאנס שלא הגיע מתוך המשפחה ב־80 השנים האחרונות, והיו"ר החיצוני השני בלבד ב־148 שנות החברה. הוא נבחר בידי ראש המשפחה רטאן טאטא (78), והשבוע, אחרי ארבע שנים, היה ליו"ר הראשון שמודח. התקשורת סערה, ומנתה שלל סיבות אפשריות: התאגיד הסתייג מנטייתו של מיסטרי להיפטר מעסקים לא רווחיים, מיסטרי לא כיבד את האתוס של זקני השבט וכו'. רטאן טאטא יחזור בינתיים לכס היו"ר, ויצטרך להתמודד עם גלי ההדף של מהלך שמנוגד לדנ"א המכובד של החברה, עם העובדה שמיסטרי הוא בנו של בעל המניות הפרטי הגדול בה ועם הסיכוי שהוא יגיש תביעה. וזה אחרי שנה קשה לתזרים של החברה. כשמדברים על טלטלה עסקית בסדר גודל אדיר, ככה זה נראה, ועוד בקנה מידה הודי.

תמר טוניק

הצנזורה ברשת מתגמשת

צוקרברג תתבגר כבר

לפייסבוק יש כללים שמגדירים תוכן שאינו ראוי, אך בפועל קשה להבין למה תוכן מסוים נפסל ואחר לא. חלק מהתכנים של דונלד טראמפ, למשל, הם "דברי שנאה" והשבוע התברר למה הם לא הוסרו: מארק צוקרברג עצמו הורה לא לצנזר מועמדים לנשיאות. אחרי שאפילו עובדים בפייסבוק אמרו שיש גבול גם למה שמותר לטראמפ, פייסבוק החליטה לעשות מעשה הפוך: במקום לפסול אותו, היא מתירה דברים שנפסלו קודם, כמו התמונה המפורסמת מהפצצת הנפלאם על וייטנאם. ההסבר אומר ש"אם יש עניין ציבורי" ראוי להשאיר פוסטים קשים. עם מה זה משאיר אותנו? עם אותה אי־ודאות לגבי המותר והאסור, מה פוגעני ובמה יש עניין לציבור, ועם שיטה שבה מנצח זה שצועק חזק יותר. לפייסבוק יש כבר 1.65 מיליארד משתמשים; היא לא יכולה יותר להתנהל כמו חברה צעירה שמגדירה את עצמה תוך כדי תנועה. היא צריכה לקחת אחריות, להיות מחויבת למשתמשים ולבנות כללים אתיים ברורים ואחידים.

הגר רבט

מארק צוקרברג צילום: צילום מסך

אפילו בהופעות ילדים מתוח

גברים־נשים גם אני חשוד

בסוכות הלכתי עם הבת שלי להופעה. שישי, צהריים, אירוע להורים וילדים — סביבה שאמורה להיות מוגנת ובטוחה. הגענו מוקדם כדי לתפוס מקום ובכניסה הסבירו שמשום שאנחנו רק שניים, נצטרך לחלוק שולחן עם אחרים. התיישבנו וחיכינו למצטרפים. הם לא הגיעו. רובו המוחלט של הקהל היה מורכב מאמהות, וכשהציעו להן את המקומות שלידנו הן הביטו בנו מרחוק בחשש מסוים והעדיפו לחפש מקום אחר. אני לא קורא מחשבות, אבל נראה שהן לא התלהבו לחלוק שולחן עם גבר זר, גם בסביבה מוגנת ובטוחה. בהתחלה זה הצחיק אותי: ממני חוששים? וגם הרווחתי שולחן לבד עם הילדה. אבל אז הבנתי איזה שיעור אני מקבל, והצחוק התחלף בעצב: זה מצב העניינים ואלה יחסי הכוחות. אי אפשר לבטוח באף אחד, והנשים כיום חיות בעולם שבו כל גבר הוא חשוד.

איתי שמושקוביץ