אבא תמיד אמר: "מועדון זה משהו שלא נפרדים ממנו, לטוב ולרע"

נולדתי ב־1939 לעליזה ומשה מזרחי, שהיו מה שנקרא 'ספרדים טהורים'. שני הסבים שלי ניהלו בנקים וגם אבי ניהל את ברקליס, בעוד אמי עסקה בעיקר בפעילות התנדבותית.

"בכיתות ח'־י' גרנו בירושלים בשל עבודתו של אבי, ולמדתי בגימנסיה העברית בכיתה עם רובי ריבלין, רמי כספי ועמוס עוז. אבל הילדות המכוננת שלי היתה בתל אביב, בשנים מוקדמות יותר. רצתי עם חבריי ברחובות העיר וקראנו 'עלייה חופשית! מדינה עברית!', וכתבנו את המשפטים בגרפיטי על הקירות בלילות. בכ"ט בנובמבר כל המשפחה, כולל הסבים והדודים, התכנסה אצלנו בסלון כדי להקשיב להצבעה באו"ם. ספרנו את ה־yes וה־no, ואבא אמר: 'צריך לקוות לטוב ולהתכונן לרע, אצל הערבים זה לא יעבור בשקט'. אחרי ההצבעה יצאנו לחגיגות בכיכר מוגרבי. כשהמלחמה פרצה גויסו אבי וקרובים אחרים, ואני חששתי מאוד ועקבתי בדריכות אחר כל הקרבות.

"אמי נפטרה לפני שנה, בגיל מאה. היא אמרה כל הזמן שאין דבר חשוב יותר מהמשפחה, ובימיה האחרונים אמרה לי לדאוג תמיד לאחותי הצעירה ממני. אמא אירחה את כל המשפחה בכל שבת, הכינה בורקס ירושלמי ואינגליש קייק. אבא אהב מאוד ספורט, שיחק טניס וכדורסל במכבי ולקח אותי למשחקי כדורגל וכדורסל של המועדון. עד היום אני זוכר איך אבא תמיד אמר: 'מועדון זה דבר שלא נפרדים ממנו, לטוב ולרע. גם בימים טובים וגם בימים רעים אתה נשאר'.

1941. שמעון מזרחי חוגג יום הולדת שנתיים עם הוריו עליזה ומשה, בבית המשפחה בשדרות רוטשילד בתל אביב רפרודוקציה: אלעד גרשגורן

"כשכבר הייתי במכבי נהגו הוריי להגיע למשחקים של הקבוצה. ב־2001, כשזכינו בגביע אירופה, אמא היתה איתנו בפריז ואמרה: 'זה אחד הימים המאושרים בחיי'. במשך כל השנים היא אספה את החוברות שמחלקים לקהל במשחקים כי היה בהן טקסט שכתבתי. גם כשהיתה מבוגרת ולא יכלה לבוא למשחקים היא דיברה איתי לפני כל משחק, ותמיד אמרה: 'הלוואי שתנצחו, אבל מה שלא יהיה רק אל תיקח ללב'. גם הטלפון הראשון אחרי המשחק היה ממנה.

"לצד העניין שלו בספורט, אבא, שנפטר ב־1992, סלד מפוליטיקה. כשהתחלתי את הפעילות במכבי הוא אמר לי: 'אין לי שום בעיה שתהיה מעורב בספורט, אבל תבטיח לי שלעולם לא תהיה מעורב בעניינים פוליטיים, כי טוב זה לא עושה'. כשפנו אליי להיות חבר מועצת העיר תל אביב ולקבל את תיק הספורט סירבתי, ואבא שמח ואמר שזה תפקיד כפוי טובה. גם אם לא הייתי במכבי לא הייתי הולך לפוליטיקה, אבל הייתי מנסה למצוא תחום אחר שבו אני יכול לתרום לקהילה".