בוטלה החלטה להקים שכונה חדשה בצור הדסה: "כשל תחבורתי"

לפני כ-5 שנים הגישו תושבי היישוב צור הדסה שליד ירושלים עתירה נגד החלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר הקמה של 1,444 יחידות דיור חדשות בתחומי היישוב.

העותרים טענו כי ההחלטה סותרת את קביעת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מ-2004 שלפיה אין לאשר את התוכנית אלא לאחר שהוועדה המחוזית תשתכנע "שקיים פתרון תחבורתי ישים ובר ביצוע" באזור.

הם הוסיפו כי ההחלטה מנוגדת להסכמה קודמת בין הצדדים מ-2009 שלפיה הוועדה הייתה אמורה לבחון סוגיה אחת בלבד והיא: האם הפתרון התחבורתי שמוצע על ידי יזמי התוכנית נותן מענה לעומסי התנועה בצירים הרלוונטיים.

לדבריהם, יועץ התחבורה של הוועדה ונציג משרד התחבורה הזהירו מפני הכשל התחבורתי הצפוי ממימוש התוכנית אך למרות זאת הוועדה החליטה להסתפק "בהסדרה בטיחותית של מספר צמתים ובהקמת מסוף תחבורה ציבורית".

העותרים טענו עוד כי באישור התוכנית הוועדה התבססה על שיקולים זרים החורגים מהשיקולים התחבורתיים, ובהם הרצון לסייע לפתרון מצוקת הדיור במחוז ירושלים.

המשיבים, הוועדה המחוזית, המועצה הארצית, רשות מקרקעי ישראל ויזם התוכנית, טענו מנגד כי הוועדה התחשבה בצדק במספר אינטרסים מתנגשים ובהם הצורך הדוחק בהוספת דיור בר השגה באזור ירושלים, יצירת תשתית תחבורתית תקינה שתבטיח כי הנסיעה לירושלים תיעשה במהירות סבירה ובבטיחות ראויה והשמירה על ערכי הטבע והנוף הייחודיים לאזור.

עוד נטען כי מאז החלטת המועצה הארצית מ-2004 השתנו הנסיבות וכביש המנהרות המוביל לירושלים פתוח מזה שנים ללא אירועים ביטחוניים משמעותיים והוא מהווה פתרון תחבורתי מספק. 

בנייה בצור הדסה (ארכיון) צילום: עמית שאבי

לדבריהם, בבסיס העתירה עומדת התנגדותם העקרונית של העותרים להוספת מתחם חדש בסמוך ליישובם, בפרט מכיוון שהוא צפוי להיות מאוכלס בעיקר באוכלוסייה חרדית.

"המצב התחבורתי חמור וקשה"

השופט משה סובל מבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי לנוכח החלטת המועצה הארצית מ-2004, הוועדה המחוזית הייתה חייבת לשקול אך ורק את השיקול התחבורתי ולא להביא בחשבון שיקולים אחרים. לדבריו, מפרוטוקול הוועדה עולה כי חבריה הביאו בחשבון אינטרסים נוספים כמו הקלה על מצוקת הדיור במחוז ירושלים, ודי בכך כדי לבטל את החלטתה.

מעבר לכך, בפני הוועדה עמדו שתי חוות דעת מקצועיות שלפיהן מימוש התוכנית יביא את כבישי האזור וביניהם כביש המנהרות לכשל תחבורתי. עורכי חוות הדעת ציינו כי בשעות השיא בבוקר צפויה המהירות הממוצעת בכביש המנהרות לעמוד על 19 קמ"ש כשהמצב יחמיר משנה לשנה עד לאי תפקוד מוחלט וקריסה.

השופט הוסיף כי שני יועצי התחבורה שישבו בוועדה הבהירו לחבריה כי מדובר בבעיה וגם אם יתממשו רק 20% מתוכניות הבנייה המאושרות לאזור יהיה בכך די כדי "לקרב את הקיבולת לקצה היכולת של הכבישים". השופט כתב כי תשתית עובדתית זו מוליכה למסקנה כי המצב התחבורתי "חמור וקשה" ולכן לא היה מקום לאשר את התוכנית.

לדבריו, השיפורים המתוכננים בכבישי הגישה לאזור ממערב לירושלים (כביש 1 וכביש 38), אותם אזכרה הוועדה בהחלטתה כנתון הצפוי להקל על עומסי התנועה, נעדרים תשתית עובדתית-מקצועית.

בנסיבות אלה השופט קיבל את העתירה וביטל את החלטת הוועדה המחוזית. המדינה חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.

לפסק הדין

• ב"כ העותרים: עו"ד אמיר זהר, עו"ד רוני דובר

• ב"כ המשיבים: פרקליטות מחוז ירושלים, עו"ד יהודה מרציאנו, עו"ד אורי ימין

* עורך דין יצחק קורלנסקי עוסק בתחום הנדל"ן

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"