תוכנית החומש למגזר הערבי: עם וידויים לא הולכים למכולת

לעיתים רחוקות יוצא למדינה לפרסם וידוי כזה. ביום שני חשף "כלכליסט" מסמך מרתק של מדינת ישראל בוא היא מספרת בפירוט איך היא מקפחת כבר עשרות שנים את המגזר הערבי. הווידוי הוא הרקע לתוכנית החומש לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, שהתחילה השנה, ואמורה לכאורה לפתור את הקיפוח הזה. בפועל הסיכויים שזה יקרה שואפים לאפס. אם היא תקטין במקצת את הקיפוח זה יהיה טוב. לא בטוח שגם זה יקרה.

השאלה היא כמה כסף באמת משקיעה מדינת ישראל בתוכנית החומש. בהתחלה דובר על 15.5 מיליארד שקל. אבל אז הוצא מהתוכנית הסעיף שנחשב בעיני רבים לחשוב ביותר - ההעדפה המתקנת בחינוך, בסך 5.8 מיליארד שקל. נשארנו עם 9.7 מילארד שקל. במרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל טוענים: "התוכנית הוקפאה על ידי שר החינוך נפתלי בנט ולכן לא תוקצבה". מלשכת שר החינוך נפתלי בנט לא ניתן היה לקבל תגובה לשאלה מדוע לא יושם פרק החינוך בתוכנית. קשה שלא להגיע למסקנה שהרעיון להעביר כספים מיהודים אמידים לערבים עשירים לא נראה לשר בנט סביר.

אחד היתרונות של תוכניות חומש מבחינת הממסד הוא שהן מנפחות מספרים פי חמישה. 9.7 מיליארד זה פחות משני מיליארד שקל לשנה. כמה מהכסף הזה יצא בפועל? במוסאוא מספרים שבין 2001 ל-2005 היתה תוכנית דומה של 5 מיליארד שקל, כלומר מיליארד שקל לשנה. לטענתם, כשבדקו את הביצוע עם סיום התוכנית התברר שהושקעו חצי מילארד שקל לשנה, בדיוק כמו לפני התוכנית.

בין הסיבות לקושי להשתמש בכסף: במגזר הערבי יש מעט מאוד קרקעות זמינות ותוכניות זמינות לבניית מגורים רוויה או מוסדות ציבור או שטחי תעסוקה. לרשויות המקומיות אין אמצעים לקדם תוכניות כאלו ואין די קרקעות ציבוריות. לכן, לעובדה שאתה מחליט שכסף יוקצה למטרה מסויימת יש משמעות מוגבלת בלבד. יש להשקיע לא פחות מאמץ בקידום פרוייקטים.

טירה. מעט קרקעות זמינות ותוכניות בנייה מאושרות צילום: נמרוד גליקמן

השנה למשל אמורה המדינה להקצות 2.1 מיליארד שקל ליישום התוכנית. כמה מתוך הסכום הזה יצא בפועל? מאגף התקציבים באוצר שיזם את התוכנית לא ניתן היה לקבל תגובה. ראש תחום אסטרטגית תכנון ופיתוח ברשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, איריס פרנקל כהן, העבירה רשימה של תקציבים שמסתכמת ב-1.5 מיליארד שקל, כלומר בערך 70%. גם זה קרה בייחוד בזכות ההחלטה להעביר כבר השנה 800 מיליון שקל ממשרד הפנים לרשויות המקומיות הערביות, מתוכם 600 מיליון שקלים על חשבון הכספים של השנים הבאות. מהכספים של השנה נראה שהועברו למשרדים קצת יותר ממילארד שקל.

במוסאוא טוענים שיותר מרבע מיליון מהסכומים האלה (כמו גם סכומים אחרים בתוכנית החומש) מגיעים בכלל מהחלטות קודמות לפיתוח המגזר הערבי שלא יושמו. מדובר בין היתר ב-220 מיליון לפיתוח כבישים עירוניים וב-50 מיליון לפיתוח אזורי תעשיה. כלומר, הממשלה מוכרת שוב ושוב את אותם סכומים כסיוע לקידום המגזר הערבי. בעיה נוספת: הסיכוי הנמוך שבשלושת החודשים שנותרו יצליחו משרדי הממשלה לפרסם מכרזים או קריאות ולחתום על התקשרויות, כלומר לנצל את הכסף. התוצאה: בשנה הבאה יהיה צריך להתחיל תהליכים מחדש.

גם אם כל הכסף יגיע ליעדו בתחומים רבים הוא לכל היותר ייצור חלוקה שווה פחות או יותר בעתיד ולא יצמצם פערים. למשל תקציב הסובסידיות לתחבורה הציבורית. המסמך עצמו מסביר שכמעט כל התקציב מיועד לשימור הקיים בסך 6 מיליארד שקלים. השינוי שהוא מציע הוא ליעד 40% מהתוספת השנתית למגזר הערבי כלומר 100 מיליון שקל. בקצב הזה השוויון יגיע אולי בעוד כמה עשורים. בינתיים אפשר יהיה לחנוך לא מעט תוכניות חומש. לפחות נשאר הווידוי.