המדינה נגד האוניברסיטה העברית: "גזלה טכנולוגיה רפואית שפותחה במחקר משותף"
המדינה טוענת כי "יישום", חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, גזלה ממנה טכנולוגיה רפואית חשובה שפותחה במחקר משותף עם האוניברסיטה לטיפול באפילפסיה
בתביעה אזרחית שהגישה היום (ב') המדינה נגד "יישום", חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, היא טוענת כי נגזלה ממנה טכנולוגיה רפואית חשובה שפותחה במחקר משותף שלה עם בית הספר לרוקחות של האוניברסיטה לצורך טיפול באפילפסיה.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עו"ד אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ומשרד עו"ד ליעד וטשטיין ושות', נטען כי המכון הווטרינרי שהוא אחת מזרועות המחקר של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיתף פעולה עם ביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה במחקר רפואי בקשר לתרכובת "ולנוקטמיד" לטיפול באפילפסיה.
במסגרת המחקר המשותף, פיתח ד"ר שמעון בראל, חוקר בכיר של המכון הווטרינרי, טכנולוגיה חשובה (שיטה להפרדה של איזומרים מרחביים של התרכובת) שקידמה מאוד את המחקר בתחום ואף פורסמה בספרות המדעית.
אולם, לטענת נציגי המדינה הם הופתעו לגלות כי "יישום" הגישה בקשה לרישום פטנט על פירות המחקר המשותף, מבלי לעדכן את המכון הווטרינרי ומבלי להעניק למדינה זכויות באמצאה. מעבר לכך, נטען בתביעה, ממציא הטכנולוגיה ד"ר בראל נדהם לגלות כי הוא לא נרשם כממציא, ובמקומו נרשמו רק שותפיו למחקר מבית הספר לרוקחות (פרופ' מאיר ביאלר ופרופ' בוריס יגן). בבדיקה נוספת אף התברר, כי "יישום" העניקה רישיון בלעדי לפיתוח וסיחור הטכנולוגיה בפטנט לחברה פרמצבטית בארה"ב.
לטענת המדינה, לפי חוק הפטנטים, הטכנולוגיה שפיתח ד"ר בראל היא "אמצאת שירות" וכל הזכויות בטכנולוגיה ובפטנטים שייכות למעבידתו של ד"ר בראל, היא מדינת ישראל. המדינה פנתה ל"יישום" על מנת להסדיר את זכויותיה ולקבל את חלקה בפירות הפיתוח. "מאחר שהמדינה נוהגת לנסות להסדיר סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט", נכתב בתביעה, "עשתה המדינה מאמצים רבים במשך זמן רב על מנת לפתור את העניין ללא צורך בהליכים משפטיים. אולם, הנתבעת ביקשה 'למסמס' את העניין, ככל הנראה משיקולים הנוגעים לפוליטיקה פנימית של מוסד אקדמי וחוסר רצון להסתכסך עם חוקרים בעלי מעמד בכיר בבית הספר לרוקחות. בנסיבות העניין לא נותר מנוס אלא להגיש תביעה זו".
המדינה טוענת כי "'יישום' גזלה את זכויות התובעת בטכנולוגיה, נהגה בחוסר תום לב, תרמית והטעיה או לכל הפחות ברשלנות, ועשתה ועודנה עושה עושר רב ולא במשפט על חשבונה של התובעת". עד למסירת נתונים מלאים ודוחות כספיים מהנתבעת, המדינה אינה מכמתת את סכום התביעה.
"מעבר לנזקים הכלכליים שנגרמו למדינה", כך נכתב עוד בתביעה, "יש לתביעה זו חשיבות קרונית. מחקרים רבים מתבצעים בשיתוף פעולה בין מוסדות מחקר ממשלתיים וגופים אקדמיים. שיתוף הפעולה מועיל, מבורך והכרחי ותורם למחקר אך זכויות המדינה אינן הפקר והיא לא תשלים עם מצב דברים בו נגזלות ממנה זכויות קניין רוחני שפותח במסגרת מחקרים המתבצעים בשיתוף פעולה עם גופים אקדמיים".
תגובת "יישום": "מדובר בפרשייה עתיקה ביותר ובפטנט שהוגש עוד בשנת 1998. במכתב מפורט שנשלח למכון הוטרינרי עוד ביוני 2015 נסתרו כל הטיעונים המופרכים הנזכרים בתביעה אחד לאחד. חלקו של ד"ר בראל היה טכני בלבד ואינו נחשב כממציא והדבר אושר גם על ידי מנהלו במכון הוטרינרי. תמוה ביותר מדוע מצאה המדינה עתה צורך להוציא כספים על תביעה שהתיישנה לפני שנים רבות ואשר אין לה בסיס עובדתי או מסחרי".