ההפרשה של בנק הפועלים על החקירה בארה"ב עלולה לגדול

המהלך מלמד כי המנכ"ל החדש, אריק פינטו, רוצה לנקות את השטח. ההפרשה עצמה תשפיע מהותית על תוצאות הבנק ברבעון השלישי (רבעון שתוצאותיו יתפרסו בחודש הבא). ההפרשה צפויה לגרוע כ-3% מהתשואה על ההון שיציג הבנק אך עדיין לא תפגע בעמידה ביעדי הלימות ההון שלו.

התשואה על ההון

אם ברבעון הקודם התהדר הבנק בתשואה על ההון דו ספרתית גבוהה במיוחד של 13.9% הרי שהפעם הבנק יספוג פגיעה. אך העובדה שהבנק מצליח לשמור בשנים האחרונות על תשואה על ההון יציבה שנעה בין 9-10% תעמוד לזכותו. גם הלימות ההון, אותו יעד שדובר עליו רבות, תיפגע, אך עדיין צפוי הבנק להציג עמידה מעל יעד הלימות ההון שהוצב לו.

יחסי הכוחות כעת מוטים עוד יותר לטובת האמריקאים

האמריקאים הם הצד החזק בסיפור. בנק הפועלים לא ירשה לעצמו שלא לשתף פעולה או להתווכח עם האמריקאים. אלא שחוץ מיחסי הכוחות הבסיסיים שהיו ידועים לכולם מראש ומוטים, הפעם נכנס כאן למשחק נתון נוסף. המנכ"ל החדש פינטו רוצה להוכיח את עצמו ולהצליח לא פחות מקודמו. האמריקאים יודעים את זה, והם לא ייתעלמו מזה. שעון החול בבנק הפועלים דוחק. הבנק גם רוצה מאוד להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד שלו. על פי המדיניות המאושרת לו מבנק ישראל הוא יכול לחלק כדיבידנד 20% מהרווחים. הבנק שואף להגיע לשיעור חלוקה של 50%. רק אחרי שישאיר מאחוריו את הפרשה הזו יוכל להתקדם עם סוגיית הדיבידנד. הפועלים בתור בנק שגם רוצה להרחיב את פעילותו בארה"ב יהיה חייב כנראה להסכים עם כל דרישה שתבוא מארה"ב.

ומה הלאה - לאילו ממדים תגדל ההפרשה?

ההפרשה עומדת כעת על 450 מיליון שקל ובשילוב עם הוצאות משפטיות שוטפות שרשם הבנק לאורך הרבעונים בשנתיים האחרונות הסכום המוערך הוא 600 מיליון שקל בסה"כ. בבנק לאומי הפרישו בסה"כ 1.5 מיליארד שקל כולל הוצאות משפטיות.

בדיווח למשקיעים על ההפרשה ביום חמישי האחרון ציין הבנק כי מדובר ב"אומדן ראשוני גס". בהמשך ציין הבנק "הבנק ימשיך באיסוף נתונים ובעריכת חישובים ובהמשך שיחות עם הרשויות האמריקאיות". במילים אחרות: כנראה שצפויות עוד הפרשות.

אריק פינטו צילום: בנק הפועלים