איך נחלץ יורי גיא-רון מכתב אישום בפרשת מאוחדת?

בשלב מסוים, בתום שעות ארוכות של חקירה שניסתה לברר האם ידע ראש לשכת עורכי הדין לשעבר על המנגנון שהוציא בשיטתיות עשרות מיליוני שקלים מקופת חולים מאוחדת — לחוקרת נמאס. היא הטיחה בפני עו”ד יורי גיא־רון, שנחקר באזהרה על ביצוע עבירות מרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד, את כל העובדות שנפרסו בפניה וקבעה: “טענתך שלא ידעת היא לא סבירה ומהווה עצימת עיניים. תגובתך?” גיא־רון השיב בין היתר: “אין לי ידיעה, לא היתה לי ידיעה ואין תמיהה בכך שאני לא יודע”.

 תמלילי החקירה של גיא־רון הנחשפים כאן לראשונה, הם חלק מתיק החקירה שהגיע לידי “כלכליסט”. החקירה שניהלו היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח”ה) ורשות המסים החלה בעקבות דו”ח חריף של מבקר המדינה הקודם, מיכאל לינדנשטראוס, שפורסם בנובמבר 2010. היא הובילה לפני פחות משנה להגשת כתב אישום חמור נגד 21 נאשמים, בהם גם אשתו של גיא־רון, כנרת פרי גיא־רון, והחברה שבבעלותם המשותפת, ג.פ אפיקי שיווק.

עם הגשת כתב האישום, הודו כנרת פרי גיא־רון וחברת ג.פ אפיקי שיווק, במסגרת הסדר טיעון, ברישום כוזב במסמכי תאגיד בהיקף של 4 מיליון שקלים, לא כולל מע”מ, “וזאת בכוונה לרמות את מנגנוני הביקורת של הקופה ושל משרד הבריאות”, לשון כתב האישום שבו הודו. על כנרת הוטל עונש של 4.5 חודשי עבודות שירות וקנס של 40 אלף שקל.

מי שנפקד מכתבי האישום היה בעלה של כנרת, עו”ד יורי גיא־רון, שהחזיק איתה בחברה ונחקר כחשוד בפרשה. פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה על סגירת התיק נגדו ביולי 2015, כשהיא תולה זאת בחוסר ראיות מספיקות שיעידו על מודעות מצדו למתחולל בחברה שלו.

כנרת גיא-רון. 4.5 חודשי עבודות שירות וקנס של 40 אלף שקל צילום: עמית שעל

תיק החקירה מספק הצצה לראיות שהונחו בפני הפרקליטות בעת שהחליטה להבחין בין בני הזוג גיא־רון. עיון בו עשוי להעלות תהיות לגבי סבירות ההחלטה הזאת ועמה את השאלה האם הפרקליטות היתה נוהגת באותו אופן גם כלפי אזרח מהשורה, שלנוכח חשדות דומים היה גם הוא שב וטוען שאינו יודע דבר.

בשל תחושות אלו, חלק מהנאשמים בפרשה הגישו לאחרונה לבית המשפט בקשה לבטל את כתב האישום נגדם, בטענה לאכיפה בררנית. בין השאר משום שנגד עו”ד גיא־רון לא הוגש כתב אישום כלל, ונגד אשתו הוגש אישום קל יחסית.

“על המדינה לבחון את עמדתה, בשל חזות פני הדברים והחשש מפני התייחסות שמפלה לרעה נאשמים שאינם בעלי מעמד בכיר, יוקרה והשפעה בקרב הקהילה המשפטית כעו”ד יורי גיא־רון, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר”, כתב עו”ד גיל עשת המייצג את אחד הנאשמים, אבי סיבוני.

פרקליטות מחוז ת”א (מיסוי וכלכלה) מסרה ל”כלכליסט” כי “תגובתנו לטענות הנאשמים תושמע ותוכרע בבית המשפט. נזכיר כי מדובר בפרשה מורכבת ורחבת היקף, שבה הוגש כתב אישום נגד 21 נאשמים וחברות”.

עסקה סיבובית

הקשר בין מאוחדת לחברת ג.פ (ראשי התיבות של גיא־רון פרי) נמשך שנים רבות. עד תחילת 2005 שיווקה החברה את הקופה למבוטחים חדשים באמצעות מאות סוכנים שהעסיקה כמעט בכל הארץ. על כל לקוח חדש קיבלה החברה תשלום נאה, מה שהניב לה רווחים גדולים.

במקביל לקשרים העסקיים עם קופת חולים מאוחדת, רקמו בני הזוג קשר אישי עם מנהל השיווק של הקופה, יהודה עליאש ובת זוגו רוזית כהן־סניור. על הקשרים החבריים העיד גיא־רון בחקירתו: “לכל אירוע חברתי גדול שערכנו, הזמנו את יהודה ורוזית. התברר לנו בהתחלה שיש לנו אהבה משותפת. הלכנו כולנו למשחקים של מכבי בגביע אירופה בכדורסל, בישראל. בדרך כלל אחרי המשחק היינו אוכלים ביחד”. ב־2005 חיסל חוק ביטוח בריאות ממלכתי את פעילות השיווק של מאוחדת וג.פ אפיקי שיווק, כשאסר על הקופות לפנות למבוטחים של קופות אחרות. המגבלה נועדה להבטיח שתקציבי הקופות יושקעו בשירותים רפואיים ולא בשיווק.

אלא שעל פי כתבי האישום, עליאש וחברת השיווק מצאו דרך לעקוף את האיסור. עליאש פנה לגייס לקוחות מקופות אחרות, בעיקר חרדים וערבים המבוטחים בגופים מאורגנים, וזאת באמצעות תשלום שהעביר לאותם גופים — פעולה שלכאורה מנוגדת לחוק. את התשלום העביר דרך חברות השיווק של גיא־רון ושל אברהם סיבוני. החברות גזרו עמלה של 35% מהסכום. כתב האישום מסביר שאת התקציב לפעילות, 50 מיליון שקל, השיג עליאש מהנהלת הקופה לאחר שהציג לה מצג כוזב כאילו הוא מיועד לפעולות שיווק אחרות, לגיטימיות, שאותן הוא רוכש מאותן חברות.

כנרת גיא־רון הודתה שבהנחיית עליאש סיפקה חשבוניות כוזבות, שלא תיארו את המטרה שלשמה הוצא הכסף. בגזר הדין ציינה השופטת לימור מרגולין־יחידי מבית השלום תל אביב, שהרשעה ברישום כוזב במסמכי תאגיד מבלי שנלווית אליה עבירת מרמה — היא נדירה ויוצאת דופן.

אלא שבחקירה המקבילה, התנער יורי גיא־רון מכל קשר לנעשה בחברה שהוא בעליה. הוא הסביר שבעלותו בחברה היא בסך הכל תוצאה של “תפיסת עולם עקרונית שאני מקיים בביתי לפיה בני זוג שמנהלים משפחה וחיים משותפים... שותפים יחדיו בכל נכסי המשפחה”. כשנשאל כיצד הוא בכל זאת קשור לחברה, השיב “אני בא לשם פעמיים בחגים להרמת כוסית”. לשאלה “מה בדיוק היה תפקידך בחברה לאורך השנים?” השיב בנחרצות: “שום תפקיד”.

אולם ככל שהחקירה התקדמה, נראה שטענתו של גיא־רון שאין לו כל קשר לחברה, הלכה ונסדקה. תחילה אישר שנהג לעבור על הדו”חות השנתיים של החברה. לאחר מכן הוסיף: “אם היה צורך, אז משרדי עבר על החוזים שהחברה חתמה... הייתי יועץ משפטי קבוע של החברה”.

בהמשך נשאל האם נהג להגיע למשרדי קופת חולים מאוחדת, והשיב בכן ולא: כן הגיע, אבל לא במיוחד. לדבריו, משרדי הקופה היו סמוכים למשרדו של ראש לשכת עורכי הדין שקדם לו, עו”ד שלמה כהן: “היו מקרים שבאתי לשלמה ואז עצרתי לומר שלום”. את מי ביקר בקופה? “בדרך כלל את יהודה עליאש”, השיב.

עבודה לבת הזוג

הקשר בין גיא־רון לעליאש התגלה בחקירה כמסועף יותר מכפי שנראה במבט ראשון. מלבד הוצאת הכספים במרמה מהקופה, מואשם עליאש בקבלת טובות הנאה מגיא־רון שהעמידה אותו בניגוד עניינים, וזאת בזמן שניצח לכאורה על העברת מיליוני שקלים לחברה של עורך הדין. נגד גיא רון לעומת זאת, לא הוגש אישום על ביצוע בצוותא או סיוע לעבירת המרמה והפרת אמונים שבה הואשם עליאש.

“עו”ד גיא־רון הביא לכך שבת זוגו של עליאש, רוזית כהן־סניור, תועסק בחברת אס.בי.סי. פרסום שיווק וקידום מכירות שהוא היה אחד מבעליה”, נטען בכתב האישום נגד עליאש. “חברה זו התקשרה בהסכם לאספקת שירותי פרסום למאוחדת, עליו חתום עליאש בשם מאוחדת, כשהחברה העסיקה את בת זוגו מ־1998 ועד 2008”.

בהמשך אישר גיא־רון קשר אישי נוסף עם עליאש ואשתו: הוא ייצג אותם ב”עניין אישי מאוד” — ולא גבה שכר טרחה. “ראיתי בזה עזרה לחבר”, אמר גיא־רון והוסיף שהיה מדובר בעבודה מזערית של 3־4 שעות בלבד. אלא שאז הציגה לו החוקרת מסמכים מבית המשפט שלפיהם ייצג את בני הזוג ב־2006 ואף הוגשו בקשות ותצהירים, והכל ללא תשלום. על קבלת הייעוץ המשפטי חינם מגיא־רון, יש לציין, הואשם עליאש במרמה והפרת אמונים, אך גיא-רון לא הואשם בביצוע בצוותא או בסיוע לעבירה.

בחקירה התברר תפקיד נוסף של גיא־רון המשיק לפרשה. לבקשת עליאש, הוא כתב למאוחדת, בתשלום, חוות דעת משפטית לפיה מותר לקופות החולים להשתמש בשירותי חברות חיצוניות כדי לשווק את הביטוחים שלהן. החוקרת הדגישה שלאור חוות הדעת המשפטית שהכין, גיא־רון היה מודע לאיסור לגייס מבוטחים חדשים באמצעות חברות שיווק. הוא נשאל כיצד הקפיד על יישום הוראות החוק כבעלים וכיועץ משפטי של ג.פ, והשיב שהחברה לא עסקה בשיווק ביטוחים.

החוקרת עימתה את הטענה עם דבריה של אשתו שאמרה בחקירתה: “כולם עושים זאת (מגייסים מבוטחים — ע”ר ות”ג). נכון שזה אסור על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי”. “אני תמה”, השיב גיא־רון. “אני לא יודע על שום פעילות לגיוס מבוטחים חדשים”.

החוקרת לחצה על ההיכרות של גיא־רון עם המתרחש בחברה שהוא בעליה: “לדברי כנרת, עליאש הורה לה כיצד לכתוב חשבוניות כוזבות ודו”חות שקריים והיא מילאה את הנחיותיו. תגובתך?” גיא־רון השיב: “אין לי שום מידע ומושג על כך... כיועץ משפטי של החברה יש לי עמדה משפטית ואני לא מעורב במה החברה עושה בפרטים”.

החוקרת שלפה מכתב שכתב רואה החשבון של החברה, יוסי שם טוב, המופנה לגיא־רון, ומנחה אותו: “יש לשאוף להביא את הכנסתה של כנרת וכו’”. החוקרת ציינה כי “עולה בוודאות שאתה דמות מרכזית בחברה”. גיא־רון עונה: “לא.. אני לא יודע למה יוסי שם טוב מדגיש את שמי”.

בלי לקרוא את החוזה

לפי אישום נוסף בפרשה, 700 אלף שקל הוזרמו ב־2006 לג.פ אפיקי שיווק במסגרת “עסקת אל־חיאת” — מרכז רפואי ערבי ממזרח ירושלים שארגן 38 אלף איש שהיו מבוטחים בקופת חולים לאומית. מנהל אל־חיאת פנה למאוחדת במטרה לעבור קופה ובין הצדדים נכרת הסכם. בעל פה סוכם שעבור כל מטופל שיעבור למאוחדת, יקבל אל־חיאת תשלום, אך לא באופן ישיר אלא באמצעות ג.פ וחברות של אברהם סיבוני. זאת, לכאורה, בכדי לעקוף את החוק שאוסר לשלם עבור מבוטחים חדשים.

בהתאם לתוכנית, העבירה ג.פ חשבוניות כוזבות כאילו נתנה שירותי שיווק לגיטימיים, שתמורתם קיבלה מאות אלפי שקלים. עליאש וכנרת גיא־רון הואשמו ברישום כוזב, יורי גיא־רון נותר מחוץ לסבך.

אלא שעיון בתיק החקירה מגלה שגיא־רון היה מעורב בעסקה, אמנם מכיוון אחר. בחקירתו סיפר כי “יהודה (עליאש) פנה אלי ואמר שהקופה מנסה לעשות משהו עם המרכז הרפואי (אל־חיאת), שאותו מייצג עו”ד יוסי ארנון, ושהוא יודע שזה חבר שלי. יהודה ביקש שאייצג את הקופה מול ארנון שהוא חבר שלי וכך זה יעבור יותר בקלות. העבודה היתה בעיקר שתיים־שלוש פגישות אצלי במשרד”. תמורת שירות זה קיבל גיא־רון 10,000 דולר, ובתיק החקירה מופיעה בקשת התשלום והאישור של עליאש.

לדברי גיא־רון הוא היה מעורב בחתימת ההסכם בין הקופה לאל־חיאת במשך עשרה חודשים וכל זאת, לטענתו, מבלי שקרא את ההסכם. “עו”ד שלא קורא הסכם?”, השתאתה החוקרת. גיא־רון הסביר שתפקידו העיקרי “היה להוות אדם שיתרום מאישיותו ומהיכרות הצדדים איתו”.

ארנון, לעומת זאת, פחות הסכים בחקירתו לתאר את גיא־רון כמתווך. “אנחנו יושבים בחדר ישיבות של משרדו, אנחנו חברים נורא טובים. מטעמנו הוא לא נשכר לעשות שום דבר. הוא הכיר את שני הצדדים, לא יצא כלום והוא הלך”. גיא־רון הגיב לכך: “הדברים של יוסי לא מדויקים... יכול להיות שהוא רוצה להגן עלי ממשהו”. “ממה?”, שאלה החוקרת, “אם פעלת לפי החוק, הוא לא צריך להגן”, וגיא־רון השיב: “אולי ממידת המעורבות שלי. אני לא יודע, הוא זוכר לא נכון”.

“מה שכנרת אומרת”

גיא־רון, אם כך, היה מודע לעסקת אל־חיאת שלפי הנטען בכתב האישום הכניסה לחברה שבבעלותו יותר מ־700 אלף שקל — סכום נכבד ביותר, בפרט לחברה שהיתה במצוקה כלכלית. אלא שלפי גיא־רון, על כניסת הכסף לחברה הוא לא ידע.

“מה הסכום שנכנס לג.פ מהקופה בקשר לאל־חיאת?” שאלה החוקרת. “אני לא יודע ולא ביררתי”, השיב גיא־רון. “למה לא ביררת, הרי אתה מיודע במצב הכספי ובתנודות הכספים, זה רק בסיסי שתברר”. “זה לא בסיסי”, השיב לה. “זה דומה לפעילות החברה כל השנים”.

בכל השאלות על עסקת אל־חיאת הקפיד גיא־רון לנתק את עצמו מהפעולות שנעשו, לכאורה, לשיווק מאוחדת. החוקרת דרשה מגיא־רון להשיב כיצד יכלה החברה שלו לבצע עבודת שיווק עם מבוטחים שכלל אינם שייכים למאוחדת. גיא־רון השיב “אני לא יודע, תשאלי את אשתי” ובהמשך הוסיף: “אני לא יודע. אני מניח שכל מה שנעשה, נעשה כדרך שגרת העבודה של החברה. אני לא יודע מעבר לזה”.

“אבל אתה לא יכול להניח הנחות”, אמרה החוקרת. “אתה הבעלים של החברה, עורך דינה, בן זוגה של כנרת, אתה יודע שאל־חיאת מעבירים נתח — וכל זה ביחד מוביל לכך שהתשובה שלך לא סבירה”.

גיא־רון: “אני לא יודע... האופן שבו אפיקי שיווק עובדת הוא מגוון ובעיסוקיי הרבים אני לא עסוק ולא מתעסק, לא שיווקתי ולא עסקתי בזה. כל יתר הקשר שלי לחברה כבר עניתי בתשובות קודמות”.

החוקרת ביררה כיצד 7,000 טפסי הצטרפות של מבוטחי אל־חיאת עברו דרך חברת ג.פ, בעוד לפי דברי כנרת בחקירתה, “לא נעשתה שום עבודה שיווקית מול מטופלים של אל־חיאת”. גם כאן גיא־רון משיב “אני לא יודע על כך כלום. מה שכנרת אומרת זה מה שהיה. אני לא יודע”. והאם הכיר את הסכום שנכנס לחברה? “אני לא מכיר.... אני לא מכיר את דרך ההתחשבנות של כנרת והיקף עבודתה עם קופת החולים”.

בסיום החקירה החליטה החוקרת לסכם את העובדות שהצטיירו בפניה ואמרה לגיא־רון: “אתה שותף בג.פ, אתה יועץ משפטי של החברה, אתה בן זוגה של המנהלת שכל נכסיכם משותפים, אתה ביחסי חברות עם עליאש שמייצג את קופ”ח מאוחדת מול החברה שלך, אתה משתתף בפגישות עם רואה החשבון לגבי מצבה הפיננסי של החברה. אתה כותב חוות דעת משפטית מטעם (מאוחדת) בעניין חברות שיווק ופעילותן עם קופות חולים, אתה מקבל שכר טרחה ממאוחדת על פעילותה עם אל־חיאת, אתה שומע מיוסי ארנון שהוא ביקש מעליאש לתת עבודה לג.פ בהקשר של אל־חיאת ואתה גם בודק את זה סביב אותה תקופה עם כנרת שאומרת לך שהועברה עבודה. אתה יודע שמבוטחי אל־חיאת הם ערבים ומבחינת ההיגיון אין אפשרות שג.פ תשווק מולם. על רקע זה טענתך שלא ידעת שג.פ קיבלה כסף בלי עבודה שיווקית על רקע מעבר מבוטחים של אל־חיאת, אינה סבירה ומהווה עצימת עיניים”.

ועל כך השיב גיא־רון: “אין לי ידיעה, לא היתה לי ידיעה ואין תמיהה בכך”.

“אין כל בסיס ראייתי”

מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר כי “חומרי החקירה בעניינו של יורי גיא־רון נשקלו לעומקם. לאחר בחינת טענותיו בשימוע שנערך לו בפני המשנה לפרקליט המדינה, הוחלט שעל אף החשדות הכבדים העולים מחומר החקירה, קיימים קשיים ראייתיים היוצרים ספק ביחס לקיומו של סיכוי סביר להרשעה. ככל שמדובר באחריותו הפלילית של עו”ד גיא־רון למעשי רעייתו והתאגיד, נמצאו ראיות נסיבתיות בלבד שלא עמדו ברף הדרוש להוכחה במשפט הפלילי.

“באשר לנאשמת כנרת פרי גיא־רון, בהתחשב בטענות שהעלתה בשימוע, מידת מעורבותה, שיתוף הפעולה מצדה לאורך ההליך ונסיבותיה האישיות המיוחדות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון”.

עורכי דינם של יורי וכנרת גיא־רון, עו”ד איל רוזובסקי, עו”ד גלית רוטנברג ועו”ד דרור ארד־אילון, מסרו: “בני הזוג גיא־רון היו נתונים במשך שנים לחקירה מקיפה ומתוקשרת. משנסתיימה, התקיים בפרקליטות הליך שימוע שקוים על ידי שניים מבכיריה — המשנה לפרקליט המדינה באותו זמן, עו”ד אלי אברבנאל, ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו”ד ליאת בן ארי. הם הגיעו למסקנה המתבקשת מאליה שאין כל בסיס ראייתי לחשדות כנגד יורי גיא־רון, והחליטו על סגירת התיק נגדו. מדובר בהחלטה עניינית, וכל טענה אחרת מהווה לשון הרע חמור נגד בכירי הפרקליטות ונגד מר גיא־רון.

“באשר לכנרת גיא־רון, הפרקליטות השתכנעה ובית המשפט אישר, שחלקה בפרשה היה מינורי ביותר. היא פעלה בהתאם להנחיות ומבלי להבין את התכלית המיוחסת להן על ידי התביעה. לא היה לה כל חלק בתוכנית המרמה המיוחסת כיום לנאשמים בפרשה”. לגבי טענות נתבעים אחרים על אכיפה בררנית, מסרו עורכי הדין כי הן “משוללות יסוד”.