תקדים מסוכן: ביטול מזונות לאם כי "הילד מורד"
פס"ד שפורסם לאחורנה בעניין תשלום מזונות עסק ב"ילדים מורדים" שמסרבים לפגוש באביהם משום שתקף בילדותם את אמם. השופט קבע כי האב חייב במזונות עד גיל 18
גירושי הורים, טומנים בחובם מגוון בעיות, הקשורות ביחסי הורים-ילדים. לעיתים הבעיה טמונה בהסתה של אחד ההורים או של שניהם את הילדים נגד ההורה השני, יש מצבים בהם אחד מן ההורים מנתק קשר עם ילדיו, או מפחית את הקשר בשל הקמת משפחה חדשה, או מסיבות אחרות ויש מקרים, שהילדים עוברים חוויות טראומטיות בבית בטרם הגירושים וכתוצאה מכך, הם מנתקים מגע עם אחד מן ההורים. כזה הוא המקרה שלפנינו.
הפסיקה מכירה באפשרות להקטין ואף לבטל תשלום דמי מזונות ילדים לידי האם, במקרים בהם מדובר ב"ילד מורד" - ילד אשר מסרב להיות בקשר עם האב. ביטול מלא של דמי המזונות, יעשה במקרי קיצון חריגים.
במקרה שנדון בפסק דין מהשבוע שעבר, סירבו הילדים לכל מגע וקשר עם האב. האב עשה הכל כדי לחדש את הקשר עם ילדיו. העובדת הסוציאלית דיווחה לבית המשפט כי האב נמצא בטיפול למעלה משנה, הגיע למפגשים שבועיים, שיתף פעולה באופן מלא בטיפול וגילה מוטיבציה אמיתית לפגוש את ילדיו ולדאוג לכל צרכיהם. גם האם טופלה ושיתפה פעולה עם התהליך. שני הילדים, בת 16 ובן 18, סירבו בכל תוקף לקחת חלק בתהליך הטיפולי ולפגוש את אביהם.
השפעתם של זיכרונות טראומטיים
האב טען להסתה מצד האם, אך בפועל התברר כי לילדים זיכרונות טראומטיים מילדותם, כשהאב תקף באלימות את אמם.
נקבע, כי על בית המשפט לשקול מספר שיקולים, כשהוא דן על ביטול מזונות "ילד מרדן". אחד מהשיקולים הוא, האם מדובר ברצון האמיתי והעצמאי של הילד, או שההורה אשם במידה כזו או אחרת בניתוק הקשר.
פסיקתו של השופט אלון גביזון מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע במקרה זה, היתה ראויה ביותר, שכן נראה כי האשם האמיתי בניתוק הקשר הוא האב, אשר גרם לילדיו טראומה קשה ביותר, בהתנהגותו האלימה כלפי האם. האב אף ישב במאסר, בשל הפגיעה באם והילדים חוו התנהגות זו בעצמם.
לאור זאת, פסק הדין שקבע כי אין לבטל את תשלום דמי המזונות, הוא פסק דין צודק וראוי. יחד עם זאת, קבע השופט, כי אמנם זכותו של ילד לא להיות בקשר עם אביו, אבל לאחר ההליך הטיפולי המשמעותי והממושך שעבר האב, ונוכח סירובם של הילדים לקחת חלק בהליך טיפולי, לא יהא זה נכון לחייב את האב במזונותיהם גם לאחר הגיעם לגיל 18.
האב טען להסתה מצד האם, אך רשויות הרווחה טענו כי לא זו הסיבה לניתוק הקשר.
קיימים מקרים רבים מידי של הסתה, שלא זוכה להכרה מצד רשויות הרווחה, שכן, לא תמיד יש להם באמת מושג מה מתרחש בין ההורה המסית לבין הילדים. הסתה היא רעה חולה, והיא מובילה לפגיעות נפשיות חמורות אצל הילדים המוסתים נגד אחד מהוריהם. הסתה מובילה לניתוקי קשר בין הורים לבין ילדיהם ולנזקים שלא ישוערו בקרב הילדים. הורה מסית, לא מעמיד לעולם את ילדיו לנגד עיניו כשהוא מבצע את ההסתה, הוא מבקש לשחרר את שנאתו ואת כעסיו כלפי ההורה השני, דרך פגיעה לעיתים בלתי הפיכה בילדים.
אך נראה כי לא זה הוא המקרה שלפנינו. במקרה זה, האב הביא את זה על עצמו. יש לציין, כי בישראל, דווקא בתחום האלימות במשפחה, הענישה היא בלתי מרתיעה. ילד, אם ואב מוכים, עוברים סבל קשה, ללא מענה הולם. דווקא עכשיו במהלך חגי תשרי, ניתן לשאול האם האב שעשה כל מאמץ על מנת לשקם את עצמו, לא ראוי בחלוף השנים לסליחה. בעיני זו נותרת שאלה פתוחה, שכן, אלימות נגד כל אדם ובפרט בתוך המשפחה, היא עניין שיש להוקיע מעל כל במה ולהעניש במלוא החומרה. סליחה, היא מרפא לנפש הסולחת, אבל טראומה קשה, אשר מעיבה על המשך החיים בכזה אופן, לא תמיד ניתן לרפא.
הכותבת היא עורכת דין, מומחית בדיני משפחה וגירושים