עד מתי דו"חות הפנסיה ימשיכו להיות בלתי מובנים לעובדים

בשבועות האחרונים השיק בנק ישראל את הקמפיין של "הר הכסף 2" והעלה אתר המציג מידע על חשבונות ופיקדונות רדומים. על פי בנק ישראל, קיימים במערכת הבנקאית נכון להיום 480 אלף חשבונות בנק ופיקדונות רדומים, שסך הכספים בהם עומד על 9 מיליארד שקל, כלומר כ-140 אלף שקל בממוצע בכל חשבון. המספרים האסטרונומים מראים כל פעם מחדש את חוסר הידע הבסיסי של האזרח הממוצע לגבי הכספים השייכים לו, ואת הכסף שנשכח באפיקים השונים.

הנתונים שפרסם בנק ישראל מתחברים ישירות לסקר שנערך לאחרונה ב-"כלכליסט" שהראה כי 77% מהציבור אינו יודע מהי התשואה השנתית של קרן הפנסיה שלו, ורק 6% מהנשאלים ידעו מהי התשואה השנתית הממוצעת. וחסרה ידע של העובדים הישראלים בנוגע לכספי הפנסיה והקרנות השונות מסמן את הכישלון להנחיל לציבור הרחב את הידע הפיננסי שכל כך חשוב. ציבור עובדים שחוסך לפנסיה, חייב לקבל לידיו את הכלים הנכונים על מנת להבין איפה הכסף שלו נמצא ומה הוא עושה. במקום שהמדינה תשלח אותו כל כמה שנים לחפש את הכסף בהר כלשהו, למה לא לתת לעובדים את הידע הבסיסי לניהול הכספים שלהם?

הידע הפיננסי כבר שנים רבות אינו נוכח במקומות העבודה ברמה מספקת, או נלמד באופן מקצועי בבתי הספר. בימים בהם שר החינוך מקדם 5 יחידות מתמטיקה ללא כל אזכור לחשיבותו של הידע הפיננסי, ושר האוצר שולח את החוסכים ל "הר הכסף", נראה כי הציבור ימשיך לשחות בתוך הגרפים הלא מובנים ובהררי הניירת שאינם מביאים לידי ביטוי והבנה את הידע לחסכונותיו של העובד. תלוש המשכורת המסובך, הפרשות שונות לביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות ותלוש רבעוני מקרן הפנסיה ימשיכו להיות שפה מתמטית/משפטית בה העובדים מנהלים את כספם ללא כל הבנה.

בתקופה בה אנשים מחליפים מקומות עבודה כל כמה שנים, ובעקבות זאת גם קרנות פנסיה, הכסף מועבר בצינורות שלפעמים נעלמים מעיניו של העובד. כפי שהראה הסקר, רוב הישראלים אינם בקיאים בנתונים הכלכליים הנלווים לתלושי הקרנות ובטח שחלקם הגדול אינו יודע להבחין בין המושגים השונים שנגלים אליהם ע"י חברות הפנסיה השונות.

אז מה ניתן לעשות? קודם כל, טוב יעשו מקומות העבודה בישראל אם ישלחו את העובדים או יזמינו מרצים למקומות העבודה על מנת שיהיו שותפים בסדנאות קצרות בנושא ההתנהלות הכלכלית. את מיליוני השקלים שמשקיעה המדינה בפרויקטים כגון "הר הכסף" או חמש יחידות מתמטיקה ראוי היה להשקיע בחינוך פיננסי ונכון לעובד הישראלי,חינוך לחשיבה

נכונה של ניהול כספים תקין ויכולת לנתב אותם לצרכים האפקטיביים ביותר.

חינוך פיננסי אולי לא יפתור את הבעיה כולה, אך בהחלט יגדיל את מספר האנשים שידעו מה זה קופת גמל, תכנית חיסכון או קרן פנסיה. הרצאות, סדנאות וסמינרים שיקודמו על ידי המדינה ינחילו אג'נדה חברתית– כלכלית שתוביל את המשתתפים בסבך המספרים והאחוזים השונים. שפה פשוטה, נוחה ונגישה תעורר בהם מודעות לחסכונות ותאיץ בהם לעקוב מקרוב אחרי הכסף שישרת אותם בעתיד.

הכסף הרדום והמיותם שנגלה בהררי הכספים הוא סימפטום לחוסר זהירות כלכלית ולחוסר ידע משווע. נוסף לפן הכלכלי, במדינה מערבית מתוקנת חשוב שהעובד הפשוט יבין את הבסיס של מונחי הכלכלה. את זה עושים לא בעזרת שליחת האזרחים לחפש את כספם בהר של 9 מיליארד שקל – פשוט מלמדים אותם מה הכסף שלהם עושה, מה הוא יכול לעשות ואיך הוא יכול לשרת אותם הכי טוב. ידע זה לא רק כוח, זה גם כסף. המון כסף.

הכותב הוא עו"ד, מנכ"ל העמותות לקידום מקצועי חברתי מבית הסתדרות המעו"ף