למה דווקא אולמרט?

ולמה דווקא אולמרט?

הסיבה החשובה ביותר היא גם העניינית: אולמרט אוהב כסף, הוא זחוח, יהיר, בטוח בעצמו, וחצה את הקווים - תחילה לטריטוריה האפורה ובהמשך לפלילית. ועם זאת, אין ספק שהתנהלותו הקימה עליו מוטיבציה גבוהה במיוחד של רשויות האכיפה, מוטיבציה שנחסכה מאישים כמו בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן או אהוד ברק שחולקים כמה מהתכונות הבסיסיות של אולמרט, ובראשן תאוות בצע ויהירות. ובכל זאת, לא היה עוד כאולמרט איש ציבור שכך ניערו אותו מהמסד ועד לטפחות, כדי למצות איתו כל בדל וסעיף. אולי חוץ מאריה דרעי שגם הוא זכה לתשומת לב מוגברת בזמנו. כל עסקת נדל"ן שביצע, הלוואות שקיבל, שווי העטים שברשותו. לא הייתה תנועה חשבונאית, נכסית או נדל"נית של אולמרט שלא נבחנה בשבע עיניים.

חוץ מהחקירות המתחייבות, הצטברו אצל אולמרט שלל נסיבות ייחודיות שזיכוהו, ליתר דיוק, הרשיעוהו, במעמד העל הזה.

ראשית, מגיע הקרדיט לצירוף המשולש שהתלבש עליו: מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ופרקליט המדינה משה לדור (כולם לשעבר כמובן). בין אולמרט והמבקר זרמו נהרות של דם רע. וחוץ מהקטע האישי, מדובר היה במבקר תקשורתי במיוחד ששם את הלחימה בשחיתות על ראש סדר יומו. וכך החל לינדנשטראוס להפציץ את מזוז בדוחות ובדרישות לחקירה פלילית. מזוז, חשוב לזכור, פתח את הקדנציה בסגירה מאסיבית של תיקים (האי היווני נגד שרון, רובי ריבלין ואולמרט עצמו). לאחר שחטף ארטילריה תקשורתית וציבורית קשה, התעשת ושינה כיוון. ולא רק מול אולמרט. גם נשיא המדינה משה קצב, וחצי מהממשלה היו אז בחקירות ובבדיקות. וכמובן לדור, שהוביל כפרקליט המדינה את העדות המוקדמת של טלנסקי שבסופו של דבר השליכה את אולמרט מלשכת ראש הממשלה, הרבה לפני שכתב האישום הוגש.

שנית, דניאל פרידמן. לאחר שחיים רמון הורשע, בחר אולמרט בפרידמן כשר משפטים. נכון שהוא רצה בתחילה את אמנון רובינשטיין שסירב והמליץ על פרידמן. אבל השד יודע היכן נסתתרה בינתו של אולמרט כשמינה לתפקיד את מי שהיה אז הלוחם הגדול ביותר במערכת המשפט, ובמיוחד בנשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש והיועץ מני מזוז. אולמרט היה הטוראדור, אבל פרידמן היה הסדין האדום אל הפר הפרקליטותי שהוטען במוטיבציה כפולה - להיפטר משניהם.

אולמרט צילום: עמית שאבי

שלישית, הסיטואציה הפוליטית. אולמרט נקלע למעשה לשדה הקרב האמיתי בזירה הפוליטית בישראל - בין נתניהו לאהוד ברק. עוד כשר אוצר היה יעד למתקפותיו של החשב הכללי ירון זליכה שהיה אז איש של נתניהו. זליכה הזין את התקשורת ואת מבקר המדינה בסיפורי אולמרט והיה מחולל משמעותי של דימוי המושחת שהחל בהדרגה לדבוק בו. ובצד השני של המטוטלת הזו היה אהוד ברק, שותפו הקואליציוני של ראש הממשלה אולמרט, שלאחר העדות המוקדמת של טלנסקי, הסיר ממנו את תמיכתו הפוליטית וגרם להתפטרותו. אולמרט היה ראש הממשלה מטעמה של קדימה, מפלגה שרבים מבכיריה הסתבכו בפלילים. צחי הנגבי, חיים רמון, אברהם הירשזון, עמרי שרון ואביו ראש הממשלה אריאל שרון שנחקר בפרשות סיריל קרן והאי היווני. נתניהו וברק הריחו את הצחנה ואת ההזדמנות ושילבו ידיים במאמץ להיפטר מאולמרט ומ'קדימה'.

רביעית, אופיו של אולמרט. התנהלותו השחצנית מול גורמי החקירה והמשפט רק ליבתה את האמביציה שלהם להחמיר איתו ככל שניתן. להתנהלות זו רתם את יחצ"ניו וחלק מפרקליטיו, שהפגינו בתקשורת ביטחון בוטה בחפותו, וזלזלו בכלל באפשרות שיורשע. זכורים במיוחד הכרזתו של אולמרט שלא היו מעטפות כסף לאחר שזוכה מן הספק בסיבוב הראשון בפרשת טלנסקי, הראיון של סנגורו רועי בלכר בתוכנית 'עובדה' שבו התבטא בגנות שולה זקן, דברי מקורבו המנוח אמנון דנקנר שהציע ללדור לשקול התאבדות ועוד ועוד. אפשר להעריך אותו על דבקותו העזה בצדקתו, אבל תבונה טקטית יתרה לא הייתה כאן.

אין ספק שדמותו של אולמרט מכילה לא מעט סתירות. הוא נחשב לראש ממשלה טוב, אבל כשל בסדרת עבירות שנוגעות לסדרי שלטון. הוא אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, המצויד בטונות של קשב ואמפתיה אל מול חבריו, סביבתו הקרובה ואפילו נזקקים רחוקים, אבל התגלה כבעל אפס אינטליגנציה רגשית שהתבקשה מהסיטואציה ולסחרור שאליהם נקלע.

היום, נראה שהמסלול הפלילי של אולמרט שנמשך כעשר שנים הגיע לקצו. הוויה דולורוזה הסתיימה בעוד שמונה חודשים שהגביהו את הצלב שאליו מוסמר בסוף הדרך. את פסק הדין חתם השופט ניל הנדל בתיאור נפילת אולמרט "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא", ביטוי שהופיע בתלמוד ורש"י הסביר: "כמה גדולה נפילה זו. אין לך גבוה ובור עמוק כמשמיים לארץ". ומוסיף השופט הנדל, שלפי הגמרא, בוכה בורא עולם על שלושה דברים כל יום, ואחד מהם הוא "על פרנס המתגאה על הציבור".

"הטרגדיה", מסכם הנדל, "איננה שייכת רק למנהיג שסרח, אלא לציבור כולו".

סיכום עונשי אולמרט:

הולילנד - שוחד: 18 חודשי מאסר, 200 אלף שקל קנס

טלנסקי - הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות: 8 חודשי מאסר, 100 אלף שקל קנס.

שולה זקן - שיבוש מהלכי משפט: חודש מאסר, 50 אלף שקל קנס