ביה"ד לעבודה דחה את בקשת אילן בן דב לבטל את הרשעתו בהעסקת עובדת זרה

איש העסקים אילן בן דב וגרושתו קרן מיכאלי ישלמו כל אחד קנס של 13 אלף שקל על הרשעה בהעסקת עובדת זרה בביתם, כך פסק בית הדין האזורי לעבודה. השופטת חנה טרכטינגוט דחתה את בקשתו של בן דב לבטל את הרשעתו.

כתב האישום נגד בן דב ומיכאלי הוגש בספטמבר 2012 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, ולפיו הם העסיקו שלא כדין עובדת זרה מהפיליפינים במשך שלושה חודשים בביתם בתל אביב. השניים הורשעו בנובמבר 2015.

אילן בן דב צילום: אוראל כהן

לבקשת השניים, הוציא בית הדין צו איסור פרסום כדי לשמור על פרטיותם. עם זאת, אישר בית המשפט לפרסם את הכרעת הדין ואת גזר הדין. בעניין גובה הקנס, נראה שבני הזוג לשעבר קיבלו עונש גבוה יחסית. נילי פריאל, רעייתו של אהוד ברק, נקנסה ב־22 אלף שקל על העסקת עובדת זרה במשך 7 חודשים, ואביבה ויינשטיין, אשתו של יהודה וינשטיין, לשעבר היועמ"ש, נקנסה ב־20 אלף שקל על העסקת עובדת זרה במשך 7 חודשים. העונש המקסימלי על העסקת עובד זר לא כדין על ידי אדם פרטי מגיע לכ־60 אלף שקל. בכל מקרה, המדינה דרשה להשית על כל אחד מבני הזוג קנס של 18 אלף שקל על העסקה שלא כדין וקנס נוסף של 8,000 שקל על העסקה ללא ביטוח רפואי. בני הזוג התחייבו לא לעבור עבירה דומה במשך שלוש שנים, ולא — יוטל עליהם קנס של 58,400 שקל כל אחד.

בן דב, באמצעות עו"ד נטלי צרף רביב, ומיכאלי, באמצעות עו"ד ברק כהן, ביקשו לבטל את הרשעתם בתיק. בן דב טען כי הרשעה פלילית "תפגע באופן ממשי בעסקיו", שכן הוא נדרש לחתום על חוזים מסחריים שונים בעלי אופי ציבורי, שבהם תנאי האוסר על מורשע בפלילים לחתום עליהם. התביעה התנגדה לבקשתו של בן דב, ובתגובה לבית המשפט ציינה שעניינו אינו חורג באופן מהותי מעניינם של נאשמים אחרים ושהחוק קובע כי מי שביצע את העבירה יורשע בדין.

האינטרס הציבורי גובר

בינואר 2016 השופטת טרכטינגוט הסכימה לשלוח את בן דב לתסקיר שיבחן את ביטול הרשעתו והטלה של שירות לתועלת הציבור (של"צ) כחלופה להרשעה, ושירות המבחן המליץ לבטל את הרשעת בן דב ולהטיל עליו 80 שעות של"צ. המדינה התנגדה להמלצה ודרשה להותיר את ההרשעה על כנה.

"דרך המלך במשפט פלילי היא כי משנמצא כי נאשם ביצע את העבירה שיוחסו לו הוא יורשע וייגזר עליו עונש", כתבה השופטת טרכטינגר בגזר הדין שניתן. "עם כל ההבנה למצבו של הנאשם, החלטתי לא לאמץ במקרה זה את המלצת שירות המבחן, וזאת מהטעם שלא הוכחו העילות לביטול ההרשעה". השופטת הוסיפה: "עבירות על חוק עובדים זרים נעברות לרוב על ידי אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, ובמקרים רבים על ידי אישי ציבור ואנשי עסקים אשר הרשעה פלילית עלולה מטבעה להסב להם נזק תדמיתי או כלכלי. ביטול הרשעה מטעם זה בלבד יפלה נאשמים אלה על פני אחרים ויפגע בעקרון האכיפה השוויונית ובשיקולים של הרתעה והוקעה חברתית".

לפי גזר הדין, כדי להימנע מהרשעה יש להוכיח בין היתר שמדובר בנסיבות יוצאות דופן, בנזק קונקרטי ובפער בלתי נסבל לעומת אחרים בין עוצמת הפגיעה של ההרשעה הפלילים בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

האישום בשכרות ימתין

לבקשת בן דב, היום נדחה בפעם השנייה הדיון בכתב האישום שהוגש נגדו לאחר שסירב לבקשת שוטרים לעבור בדיקת שכרות. הדיון הבא יתקיים בנובמבר. לפני כשלושה חודשים הגישה המשטרה כתב אישום נגד איש העסקים, שלפיו הוא נהג בשכרות, סירב לבדיקת שכרות ואף אמר לשוטרים: "אתם לא יודעים עם מי יש לכם עסק". המקרה אירע ימים ספורים קודם להגשת כתב האישום. שוטרי אגף התנועה ביקשו מבן דב לעצור בצד את רכב המרצדס שבו נהג ולעבור בדיקת שכרות. בעקבות התנגדותו של בן דב הוחרמה מכוניתו ונשלל רישיון הנהיגה שלו ל־30 יום.

מנגד, הכחיש בן דב כי סירב לבדיקה ודרש בחזרה את מכוניתו. לפי באי כוחו, עורכי הדין עופר חורש ואילון אורון, בן דב סובל ממחלת ריאות ולכן לא הצליח לבצע את הבדיקה כראוי, וכשביקש הזדמנות נוספת השוטרים סירבו לבקשותיו.