בקיצור, כלכלה: לראשונה נקבעה תקרת שאיבה מים המלח - והיא נוחה מאוד לכיל
כיל תוכל לשאוב 400 מיליון מ"ק, ששווה לכל כמות המים הנכנסת לים המלח, ואף תוכל לחרוג ב-10% נוספים במקרה של תקלה מצידה, מבלי שתאלץ לשלם קנס
בנוסף, כיל שואבת כ-400 מיליון מטרים מעוקבים אך לאחר התהליך מחזירה לים כ-250 מיליון מטרים מעוקבים, ועל כן הנפח הכולל של שאיבה קטן באופן משמעותי. עוד נדגיש כי לולא העברת המים על ידי המפעלים לדרום ים המלח, כל האגן הדרומי היה יבש לחלוטין. תופעה זו הייתה פוגעת באופן אנוש בתיירות ובמפעלים, וכתוצאה מכך הייתה נגרמת פגיעה כלכלית קשה במקורות הפרנסה של אוכלוסייה רחבה באזור״.