לאחר עיכובים: פורסם המכרז לתפקידי מנהלי וולפסון ואסף הרופא
המכרז מתפרסם כחודש לפני ששני המנהלים הנוכחים מסיימים את תפקידם. העיכוב - בשל מאבקה המשפטי של מנהלת קרן המחקרים בוולפסון, איריס לוונשטיין-לוי, שמועמדותה לתפקיד מנהלת בית החולים בחולון נפסלה מכיוון שאינה רופאה
18:5120.09.16
לאחר עיכובים רבים התפרסם היום (ג') המכרז הכפול לתפקיד מנהלי בתי החולים הממשלתיים וולפסון ואסף הרופא, כחודש לפני ששני המנהלים הנוכחיים צפויים לסיים את תפקידם. העיכוב המהותי בפרסום המכרז נגרם כתוצאה ממאבקה המשפטי של מנהלת קרן המחקרים בוולפסון, איריס לוונשטיין-לוי, שעתרה לבג"ץ לאחר שמועמדותה לתפקיד מנהלת בית החולים בחולון נפסלה מכיוון שאינה רופאה.
איריס לוונשטיין לוי צילום: איציק בינייונסקי
קראו עוד בכלכליסט:
- הבכירה שאינה רופאה לא תוכל להתמודד על ניהול וולפסון
- בית הדין להסתדרות הרפואית: אל תתערבו במינויי מנהלים
- הסתדרות הרופאים פועלת לטרפוד מינוי מנהלת שאינה רופאה לוולפסון
משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה עכבו את תשובתם ללוונשטיין-לוי בשל הרצון להתכונן משפטית לתיק שידון בקרוב בבג"ץ. לוונשטיין-לוי נשענת בבקשתה להתמודד לתפקיד על סעיף בחוק פקודת בריאות העם שאינו אוסר על מינוי מנהל בית חולים שאינו רופא, כל עוד ימונה לצדו "מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון, שייעץ בנושאים הרפואיים".
איריס לוונשטיין לוי צילום: איציק בינייונסקי אולם בפועל, למעט במקרים מיוחדים (בבתי חולים המזוהים עם החברה החרדית דוגמת לניאדו בנתניה ומעייני הישועה בבני ברק, ס"ק), רק רופאים מתמודדים במכרזים לתפקידי מנהלי בתי חולים ממשלתיים. בהסתדרות הרפואית (הר"י) מתנגדים באופן עקרוני למינוי מנהלים שאינם רופאים לתפקידים בכירים במערכת הבריאות הציבורית, בטענה כי רק רופא יכול להתמודד עם האתגרים הניהוליים והמקצועיים הכרוכים בכך. הר"י אף הגישו עתירה נגד מינויו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הראשון בתפקיד שאינו רופא – אך נדחו. במשרד הבריאות ובנציבות העדיפו לא ללכת ראש בראש בנושא זה נגד הר"י שהבהירה מצדה כי תתנגד למינויה של לוונשטיין־לוי, אף במחיר של השבתת המערכת.
במכתב התשובה שנמסר ללוונשטיין לוי בחודש שעבר נכתב: "נבקש להפנותכם לכך שאין חובה על פי חוק או מקור משפטי אחר, לרבות סעיף 26 לפקודת הבריאות המצוין בפנייתכם, אשר מחייב מעסיק לאפשר הגשת המועמדות של מי שאיננו רופא לתפקיד מנהל בית חולים. יתרה מכך: סעיף 26 הנזכר לעיל כלל אינו מתייחס לתנאי הכשירות של מנהל בית חולים, אלא נקבע בו כי אם ימונה לתפקיד מי שאיננו רופא, או אז יש למנות לצדו מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון. מכאן ניתן ללמוד, שאף המחוקק הכיר בחשיבותם של ההשכלה והניסיון הרפואי לביצוע המטלות של ניהול בית חולים". לכן, לפי הנציבות, "ההחלטה האם לאפשר התמודדות של מי שאינו רופא מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק".
בכתב העתירה שהגישו עורכי הדין של מנהלת קרן המחקרים לבג"ץ בסוף אוגוסט, ובו בקשה להוציא צו על תנאי לעיכוב פרסום המכרז לתפקיד, נכתב כי "מתשובתה של המדינה עולה כי בכוונת המדינה לכלול במכרז לניהול המרכז הרפואי וולפסון תנאי סף, אשר לטענת העותרת הינו בלתי חוקי ואשר לדעתם של בכירי הרפואה הציבורית בישראל ועל פי המקובל בארצות המערב, הינו חסר כל הצדקה עניינית ואף נוגד את טובת הציבור – התנאי שלפיו מנהל בית חולים ממשלתי חייב להיות בעל רישיון רופא".
מכיוון שמדובר במכרז משותף שמוציאה נציבות שירות המדינה לשתי משרות ניהוליות בשני בתי החולים, ההתמודדות באסף הרופא היתה תלויה בהתפתחויות המשפטיות בוולפסון ורק לאחר שהתשובה הוגשה – התפרסם המכרז לשתי המשרות. לרוב, מכרז לתפקיד שכזה מתפרסם כשלושה חודשים לפני איוש התפקיד. לא מן הנמנע כי לאור חלון הזמנים הקצר שנגרם כתוצאה מהעיכוב יתבקשו מנהלי בתי החולים כיום, ד"ר יצחק ברלוביץ' מוולפסון וד"ר בני דוידזון מאסף הרופא להאריך את כהונתם לזמן קצר. אפשרות נוספת היא שימונה במקומם ממלא מקום עד שימונה מנהל קבוע.
בנוסף ללוונשטיין-לוי הוזכרו שמם של סגן מנהל וולפסון ד"ר יובל לוי ושל פרופ' יהודה אדלר משיבא כמועמדים לרשת את ד"ר ברלוביץ' שמסיים קדנציה של יותר מעשור בסוף אוקטובר. משרה ניהולית נוספת שעדיין לא אוישה היא של המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, שנכנס רשמית לתפקיד בחודש שעבר. מועמד נוסף לאחת המשרות הניהוליות המתפנות הוא פרופ' ארנון אפק, שסיים את תפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות.
לוונשטיין-לוי מסרה בתגובה: "מהלך לפרסום המכרז, בעוד שהנושא תלוי בבג"ץ הוא ניסיון לייצר מחטף תוך התעלמות בוטה מלשון החוק, לפיו גם אדם שאינו בעל רישיון לרפואה יכול למלא תפקיד מנהל בית חולים. חבל שהנציבות נכנעת להסתדרות הרפואית, אשר לא טובת בית החולים לנגד עיניה, והיא אינה מייצגת אפילו את עמדת רופאי בית החולים, כשהנציבות אינה מקשיבה לרופאי בית החולים אשר פעם אחר פעם פונים אליהם בדרישה לאפשר התמודדות הוגנת לטובת מערכת הבריאות. בית המשפט חייב את המדינה לנמק את החלטתה, ועוד בטרם החליט הבג"ץ החליטה המדינה לפעול בניגוד לחוק, ובניגוד לכוונת בית המשפט.
נפעל כבר בקרוב לקבלת צו מניעה מבג"ץ".
