"סל התרופות צריך להיקבע לפי קריטריונים ולא במקח וממכר"
כך אמרה עידית צ'רנוביץ, מנכ"לית פארמה ישראל, בפאנל בנושא סל התרופות בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט"; מנכ"ל רמב"ם: "קיצרנו תורים לחולים שלנו משבעה לשלושה חודשים וקופות החולים מאיימות עלי שלא ישלמו לי כי חרגנו במסגרת התקציב"
"האוכלוסייה מזדקנת בקצב דרמטי וקשה יותר ויותר לתת מענה לאוכלוסייה", אמר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי היום (ד') בתל אביב. "הבשורה של התקציב היא שמעבר לתוספות לסל התרופות, יש 900 מיליון על קיצור תורים. פרט לכסף שפרנו את מדד יוקר הבריאות ונגענו בתקציב הבסיס של הזדקנות האוכלוסייה. ככל שיהיה יותר קשב ציבורי לדיון בנושא, נביא את התקציבים".
בפאנל השתתפו מלבד סימן טוב גם פרופ' רפי ביאר מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם, פרופ' רוני גמזו מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב, ד"ר חגי קדם מנהל האגף לתכנון מדיניות, מינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות ועידית צ'רנוביץ מנכ"לית פארמה ישראל.
לדברי בר סימן טוב, יש היום 3 כוחות מרכזיים שמעצבים את מערכת הבריאות: ההתפתחות הטכנולוגי, עומס תחלואה והזדקנות האוכלוסייה. "בטווח הקצר והבינוני אנחנו יודעים לעמוד באתגרים - הוספת מיטות בבתי החולים ותרופות לסל, אך מה שיהיה זה לא מה שהיה - האוכלוסייה מזדקנת בקצב דרמטי והיא הולכת יותר לבתי חולים, צורכת יותר תרופות ואתגר המערכת הופך להיות קשה יותר".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, אמר כי כל המהלך של ליצמן והמאמצים לקיצור תורים והעלאת אמון הציבור יצליחו רק אם יהיה גידול בתקציב. "אם בעבר הייתה מגמה של העברה לרפואה הפרטית אנחנו רוצים לעשות היום משהו אחר. אם באמת רוצים ליצר אמון עם קיצור תורים, חייבים להגדיל משאבים במערכת. המהלך של ליצמן להגבלת השירותים במסגרת הפרטים יצליח ויעורר אמון רק אם יהיו יותר משאבים. כדי לתת מענה רכב וקוהורנטי צריך להעלות את מס הבריאות. חייבים לטפל בבעיית המשאבים כי האתגר הופך להרבה יותר קשה".
פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם, שהיה יו"ר סל התרופות האחרון סיפר כי רק הבוקר קופת חולים פנתה אליו להגביל את מספר החולים שביה"ח מקבל. "יש לך יותר מידי עלויות לחולים שלך, אמרו לי. קיצרנו תורים לחולים שלנו משבעה לשלושה חודשים וקופות החולים מאיימות עלי שלא ישלמו לי כי חרגנו במסגרת התקציב. עד סוף השנה אצטרך לעצור ולעשות פחות פעילויות, פחות ניתוחים רובוטיים שעולות יותר למערכת ולרדת בשירותים שאני נותן. אני לא יכול לתת בזמן סביר טיפולים לסרטן לתושבי הצפון - חודש וחצי זה לא זמן סביר".
פרופ' ביאר התייחס לתוספת 500 מיליון השקלים לתקציב סל התרופות ואמר: "זו תוספת נחמדה, אבל לא מספיקה. סרטן מהווה תמיד נתח התרופות הגדול ביותר בסל, מושקע המון כסף בתחום הסרטן אך זה עדיין לא מספיק. יש תרופות שלא נמצאות בסל אך מצילות חיים".
ד"ר חגי קדם, מנהל האגף לתכנון מדיניות, מינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות, ומתמודד עם מלנומה בעצמו, טען כי עדכון הסל לא מנותק ממה שקורה במערכת הבריאות, בייחוד בכל הנוגע לעליה בתוחלת החיים והמחלות הכרוניות"
עידית צ'רנוביץ, מנכ"לית פארמה ישראל, המייצגת את חברות תרופות מקור בירכה על העלייה בתקציב הסל ל- 500 מיליון שקל בשנה, "אחרי שש שנים שהסל עמד על 300 מליון שקל, השנה הצליחו להביא הישג משמעותי לציבור". "יחד עם זאת" הוסיפה, סל התרופות צריך להיקבע על פי קריטריונים קשיחים ולא בדרך של מקח וממכר. אם נסתכל על ועדת הסל מהשנה החולפת 122 טכנולוגיות דורגו כחיוניות ביותר בעלות של 1.1 מיליארד שקל כלומר תרופות חיוניות ביותר רבות נותרו מחוץ לסל . לצערי הרב גם השנה נראה מציאות דומה והרבה מאוד חולים לא יקבלו את המענה".