ביקורת על ההחלטה להוציא למיקור חוץ את מאגר נתוני האשראי
ח"כ דב חנין: "זו הפרטה מלאה של הפרויקט עם הנתונים הפיננסיים של אזרחי ישראל אשר עתידים להיאסף ולהיות מוכנים לשימוש מסחרי". בנק ישראל: "בנק ישראל יקים את המאגר, ינהל אותו, יהיה הבעלים של המאגר והמידע שבו"
במכתב שנשלח לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג מתח ח"כ דב חנין ביקורת על ההחלטה של בנק ישראל להוציא למיקור חוץ את מאגר נתוני האשראי שמוקם בימים אלו, כפי שעולה ממכרז שפרסם הבנק בחודש שעבר.
"לפי הבנתי מתוך פרטי המסמכים אשר הוצאו לפירסום" כתב חנין "ההפרטה המתוכננת באמצעות מיקור חוץ איננה רק העברה החוצה של היכולות הטכנולוגיות ואמצעי השליטה הפיננסית שהיו יכולות להיות בידי הבנק, אלא גם של יכולת הניהול באמצעות הוצאת התפקידים הבאים: מנהל הפרויקט, מנהל הקמת המאגר, מנהל אבטחת מידע ומנהל תשתיות ואירוח לשכות. במילים אחרות, ייתכן שזוהי הפרטה מלאה של כל הפרויקט יחד עם הנתונים הפיננסיים של אזרחי ישראל אשר עתידים להיאסף, להיות מעובדים ומוכנים לשימוש מסחרי..".
חזי כאלו מנכ"ל בנק ישראל צילום: גיא אסיאג
עם זאת חנין מציין כי מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, הגיב לפנייה של מרכז חזן במכון ון ליר בנושא כי בנק ישראל איננו מתכוון "ללכת עד הסוף" בהפרטת המאגר.
הנושא עלה בדיונים על אישור הקמת המאגר בוועדת הכלכלה, בה חבר ח"כ חנין, אז ביקשו חברי הוועדה הבהרות, זאת מתוך אזהרות כי "שום מנגנון אבטחה מורכב ושום רגולציה מתוחכמת לא יוכלו לעצור דליפה של נתונים ממאגר שהופקד בידי חברה מסחרית." חנין מדגיש כי "מדובר בנתונים רגישים ונחשקים אף יותר מנתוני המאגר הביומטרי ושמיקור חוץ הוא מקור חולשה מבני בשליטה ואבטחה של המאגר".
מנכ"ל בנק ישראל, כאלו, התייחס לנושא במהלך הדיונים ואמר "אני רוצה להדגיש שהמאגר מוקם בבנק ישראל, פיזית, והאחריות על הקמתו, אבטחתו ותפעולו - היא על בנק ישראל. בנק ישראל עדיין לא החליט, יכול להיות שהוא ייעזר בחצרו. זה לא שאני מוציא את זה החוצה, זה לא אאוטסורסינג החוצה, אלא לצורך העניין, אני אפעיל אנשים או מומחים שאני אצטרך אותם". עוד אמר כי "מרגע שהמאגר יוקם בחצרות בנק ישראל, לא במקום אחר, לא כמו במודלים אחרים, האחריות המלאה תהיה שלנו. יכול להיות שבקטעים כאלה ואחרים ניעזר בספקים"
חנין מדגיש במכתבו כי נוסח החוק עצמו אינו מותיר ספק באשר לשאלה העקרונית מי יקים, יתפעל ויתחזק את המאגר. כך למשל מפרט החוק כי "בנק ישראל יאסוף נתוני אשראי ממקורות המידע, יחזיק את נתוני האשראי במאגר וימסור אותם ללשכות אשראי וללקוחות, והכול למטרות חוק זה, לשימושים הקבועים בו ובהתאם להוראותיו" עוד מצוין כי "מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק." וכן כי "המאגר ינוהל בידי עובד בנק ישראל שימנה הנגיד".
חנין ביקש לדעת מהו תהליך הלימוד שנעשה בבנק ישראל לפני היציאה למכרז, מיהם האנשים בבנק ישראל האחראים על אבטחת המידע, ניהול המאגר והפרטיות שלו? האם יתכן כי יצא מכרז לפני שנבחרו האנשים המתאימים ושאלו נתנו את דעתם הן בעיצוב המכרז והן לאחר מכן לתהליך הבחירה? האם מודע בנק ישראל לתקלות, לעיכובים ולמחשבות השניות בנושא נחיצות הדירוג בבנק המרכזי באירלנד ששמשה כמודל חלקי? האם מודע בנק ישראל והאם הפיק לקחים מהתקלות במכרז המאגר הביומטרי, תקלות שגרמו לבזבוז ניכר של כספי ציבור? מהו התקציב הצפוי להקמת המאגר ולתחזוקתו ?
מבנק ישראל נמסר כי "מכתבו של ח"כ חנין התקבל בבנק ישראל ויענה בצורה מסודרת. בנק ישראל פרסם מכרז לצורך איתור חברה אשר תסייע בידיו בהקמת המאגר והפעלתו. יודגש, כי בנק ישראל יקים את המאגר, ינהל אותו, יהיה הבעלים של המאגר והמידע שבו. המאגר ימצא בחצרי הבנק והבנק יעשה כל שלאיל ידו כדי לשמור על פרטיות המידע המצוי במאגר".
