"הצרכנים עדיין לא נוקטים בצעדים אקטיביים בכל הקשור לעתידם הפיננסי"
כך אמר עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס בית השקעות בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט", שהתייחס גם ליוזמות המשמעותיות בתחום בדמות השקה של שני מוצרי גמל להשקעה וחסכון טווח ארוך
"בתקופה האחרונה אנחנו עדים למגמה ההולכת ומתעצמת בכל הקשור לידיעה, הכרה ולמודעות פיננסית. לעומת זאת איננו רואים עדיין את הלקוח נוקט בצעדים אקטיביים בכל הקשור לעתידו הפיננסי - לגיל הפרישה", כך אמר עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס בית השקעות בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" ובנק לאומי.
"תמונת מצב זו התבהרה עוד יותר בסקר שביצענו בחודש האחרון יחד עם 'כלכליסט' בקרב בעלי משפחות ממעמד הביניים, כאשר 60% מהנשאלים העריכו שהחיסכון הפנסיוני לא יספיק להם לגיל פרישה, כאשר סביר להניח שהתמונה עגומה הרבה יותר בקרב המשפחות מהשכבות החלשות, אף שהדבר מעיד על מודעות פיננסית גבוהה. בנוסף, 68% מהנשאלים ציינו שהם חוסכים באופן שוטף, אך רק 33% מהם מייעדים זאת לגיל פרישה, דהיינו שיעור נמוך מאוד נוקטים צעדים לשיפור העתיד הפנסיוני", אמר, והוסיף "בשנים האחרונות דיברנו מעל כל במה אפשרית על "פצצת הפנסיה" שהולכת ומתעצמת ומרעה את שיעור התחלופה של אזרחי מדינת ישראל לגיל הפרישה , שגם כך נמצא נמוך מהממוצע המדינות המפותחות".
עם זאת, "בשנה באחרונה אנו עדים לצעדים משמעותיים מצד הרגולטור, לא עוד דיבורי סרק ודיונים, בדמות השקה של שני מוצרי גמל להשקעה וחסכון טווח ארוך לכל ילד במדינת ישראל". לדבריו, "האוצר התבסס על הפערים המשמעותיים בתשואות ללקוח בין ניהול הכסף במערכת הבנקאית לבין ניהול הכסף בחברות המנהלות קופות גמל , הפער המובנה קיים בגלל השוני העצום באפשרויות ההשקעה שעומדות בפני בתי ההשקעות לעומת הבנקים".
"אינני חושב שזה יהווה איום על הר המזומנים המופקד בבנקים", אמר דנינו, והוסיף "שכן מדובר על אפקטיביות גבוה יותר של הנכסים הפיננסים של הלקוח המיועדים לטווח הארוך, וחשוב לא פחות, מוצרים אלה עשויים להיות כלי ואמצעי בקרב השכבות החלשות לשיפור מצבם. אין לי ספק שלפנינו הזדמנות של WIN-WIN משמעותית , בין היצרנים,בתי השקעות, לערוץ ההפצה הבנקאי, שיתוף פעולה שיציב את צרכי הלקוח ואת טובת הלקוח במרכז, יכולים להיות מרכיב משמעותי בשיפור מצבו הפיננסי העתידי של הלקוח וזאת לצד המאמצים שלנו להמשיך ולפעול עצמאית בערוצי ההפצה המסורתיים והמתחדשים, הישירים והלא ישירים".
כך, "בהשוואה כפי שפורסמה ע"י משרד האוצר במסגרת חסכון ארוך טווח לכל ילד, היתרה שתעמוד בגיל 21 בבנק תסתכם ב-14,103 שקל, לעומת יתרה של 22,865 שקל בגמל. בנוסף, מסימולציה נוספת על בסיס נתוני האוצר עלה כי הפקדה ח"פ בגיל 45 של 70 אלף שקל במסגרת גמל להשקעה, תימשך בגיל 65, כשהיתרה שתעמוד לזכות הלקוח בבנק תעמוד על 100,012 שקל ברוטו חייב במס, ואילו היתרה שתעמוד לזכות הלקוח בגמל 153,378 ש"ח ברוטו עם אפשרות לקבלה כנטו במסגרת קצבה חודשית.
לדבריו, את המגמות בדבר הידיעה הפיננסית של צרכנים "נצטרך לראות בהם הזדמנות ולא איום. הלקוח מעוניין במוצר פשוט, שקוף עם אפשרות להתאמה אישית פשוטה תוך אבחנה ברורה בין מוצרים לטווח קצר וארוך. בנוסף, הלקוח המתחדש מוזן באופן שוטף מחברים ומהמדיה החברתית המתפתחת בקצב שלא הכרנו עד היום הוא סומך עליהם אך מעוניין לקבל על בסיסם החלטות עצמאיות".
לדבריו, מדובר ב"אתגר העצום הנלווה לתהליך של שיבוש מודלים עיסקיים להם היינו מורגלים עד היום", אך "גם הרגולטור נמצא באותן תובנות וימשיך לפעול על מנת שיהיה בידנו האפשרות לבצע את ההתאמות הנדרשות ובזמן".