"הישענות על צריכה פרטית כמנוע צמיחה - מסוכנת לעתיד המשק"

"אני לא בטוח שהמארגנים התכוונו לקיים את הכנס היום בידיעה שמחר ה-15 בספטמבר נציין 8 שנים למשבר הפיננסי הגלובלי שהחל עם נפילת ליהמן ברדרס ב- 15 בספטמבר 2008.  אני לא יודע בדיוק האם זה, יום הולדת או יום זיכרון", כך פתח את דבריו יו"ר בנק לאומי דוד ברודט בוועידה הכלכלית לאומית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי.

ברודט המשיך, "אלו היו ימים דרמטיים והיום זה מועד מתאים לנסות להעריך ולהבין את המדיניות הכלכלית בעולם, ובעיקר את הכלי המרכזי, המדיניות המוניטארית.

המנוע העיקרי בכלכלה הגלובלית בשנים אלו היו הבנקים המרכזיים, שנקטו בהרחבה מוניטארית. הורידו את הריבית עד לקרוב לאפס, ונקטו צעדים לא קונבנציונליים: רכישה מסיבית של אג"ח בארה"ב, בריטניה, גוש היורו ויפן כדי להוריד את הריבית על אג"ח לטווח הארוך ולאפשר תנאים לצמיחה.

"בוא נראה מה קרה בשמונה השנים האחרונות:

1. הריבית הנמוכה הפחיתה את הוצאות המימון של החברות והוזילה את עלות המשכנתאות שסייעה לייצוב ואף עלייה במחירי הדירות.

2. המניות נסחרות במחירים גבוהים.

3. עלו ציפיות המשקיעים לאינפלציה עתידית.

4. לא פרצה אבטלה איומה.

5. התוצר צמח במקצת. ועדיין צמיחה נמוכה.

6. יש חשש שהריבית הנמוכה על האג"ח הממשלתי תפגע בתשואות הריאליות של קרנות הפנסיה במקרה של אינפלציה.

7. יש טוענים שתוכנית ההקלה הכמותית הגדילה את אי השוויון.

"הפעילות האגרסיבית של הבנקים המרכזיים מנעו משבר נוסח המשבר של שנות העשרים. רכישת האג"ח אפשרה לממשלות לגייס במחירים נמוכים, במטרה ליפות את הבעיות השורשיות ולהוריד מסדר היום את תחושת החרם לביצוע רפורמות מבניות. לאחר 4 תוכניות של הקלות כמותיות הפסיק הפד באוקטובר 2014 את התוכנית לאחר שרכש נכסים ב- ארבע וחצי טריליון דולר.

"בינואר 2015 יצא הבנק המרכזי של אירופה בתוכנית לרכישת נכסים בסכום של 1.7 טריליון יורו. מאז עד היום נרכשו כבר טריליון יורו. אתם בוודאי לא ערים לכך שהבנקים המרכזיים של יפן, גוש היורו ובריטניה רוכשים כיום נכסים בשווי של 200 מיליארד דולר בשבוע, גבוה אפילו בהשוואה לשיא המשבר ב 2009. השוק מוצף בכסף. ולמרות הצעדים היוצאים דופן של ההקלה הכמותית, הכלכלה העולמית אינה מתאוששת.  

דוד ברודט יו"ר דירקטוריון בנק לאומי צילום: עמית שעל

"שוב אתם לא ערים לכך שהריבית הנמוכה הביאה לידי כך שכיום שלוש עשרה טריליון דולר אג"חים של מדינות, נסחרים בתשואה שלילית. יש מבוכה גדולה לפעילות הבנקים המרכזיים ולא ברור כיצד ומתי יחזרו השווקים לפעילותם הנורמלית ומה יהיה הנורמלי החדש  המדיניות מוניטארית מיצתה את עצמה והגיעה למגבלתה האפקטיבית והדאגה העיקרית כיצד תנוהל היציאה. רק ביצוע של שינויים מבניים, רפורמות וצעדים פיסקאליים יוציאו את העולם מהקלה כמותית בזהירות ובאמינות, לקראת צמיחה יציבה.

"בוא נראה מה קורה אצלנו: ישראל היא שחקן קטן ומסתגל למדיניות המוניטארית העולמית בעיקר של ארה"ב. אצלנו יש הרחבה כמותית הנעשית בעיקר על יד קניית מט"ח כדי למנוע החרפה בהאטה בגלל משקלו הגבוה של היצוא. ואנחנו היום אחרי 8 שנים, לוטים בערפל כבד ובמבוכה רבה.

"בוא נעבור מההתפתחויות הגדולות אל הבנקאות בישראל. ברוב העולם למשבר הגלובלי התלווה משבר גדול בבנקאות. הבנקאות הישראלית הייתה מהבודדות (יחד עם קנדה ואוסטרליה) שלא נזקקה לסיוע ממשלתי או של בנק ישראל והוכיחה את יציבותה. המשבר הגלובלי הביא להחמרה ברגולציה הבנקאית בעולם והוראות האלו יושמו בישראל לפני מדינות רבות ונוספו החמרות נוספות.

"אחרי שמונה שנים סוערות יש מסקנה ברורה לכל, יש חשיבות למערכת בנקאית בריאה וחסונה כאבן יסוד לכלכלה יציבה וצומחת. לשמחתנו יש לישראל מערכת בנקאית איתנה, ומשיחותי הרבות עם בנקאים בעולם יש הרבה מדינות שהיו רוצות להתחלף איתנו. יש בעולם קנאה צרופה במערכת הבנקאות הישראלית.

"בשנים האחרונות מתרחשים בבנקאות תהליכים משמעותיים. בישראל, זה מספר שנים מתרחש שינוי בביקושים ותמהיל האשראי הבנקאי. עלייה בביקוש לאשראי הצרכני לעומת קיפאון באשראי העסקי. האשראי הצרכני גדל, ויש תחרות עזה ומתגברת בין הבנקים, לגופים חוץ בנקאיים, חברות לניכיון שטרות וגופים עסקיים חדשים. תחרות זו מתקיימת לא בתנאים שווים. הבנקים עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של הון ונזילות שלא כל השחקנים כפופים להם.

"באשראי העסקי הבנקים מהווים כיום, לעומת לפני עשר שנים, פחות מחצי מספקי האשראי לטובת המוסדיים ובנקים זרים. התפתחות המעניינת והמואצת קורת בתחום הטכנולוגיה המשנה את פני הבנקאות. דברים שרק לפני שנים בודדות נראו כבדיה, מתרחשים במציאות. הטכנולוגיה כיום מאפשרת לבצע פעולות החל מהפקדת צ'קים, בירור יתרה, העברות בין חשבונות, קבלת אשראי. זה נוח יותר, מהיר יותר וזול יותר.

זה התהליך המשמעותי ביותר בבנקאות בעשרות השנים האחרונות, שלא ברור תוצאותיו, כולל איך הוא יפוקח רגולטורי הן מבחינת היציבות של הגופים האלו והן בשאלות של הגנת הצרכן.

"זה גורם לפריון נמוך כי כשלא משקיעים, מעסיקים עובדים לא מיומנים בשכר נמוך בעיקר לשוק המקומי. לכן אין אבטלה בישראל. לכאורה זה נראה טוב. אך לא. תראו מה קרה בענף הבנייה. ענף כמעט ללא השקעות הון, בעל פריון נמוך וזה אחד הגורמים לבעיות מתמשכות בענף זה. אין לנו מה לחפש בענפים עתירי עבודה זולה. פריון נמוך גורם לכושר תחרות נמוך של המשק בשוקי העולם ובארץ.