תחום ההשכלה הגבוהה עובר להתמקד במקצועות הנדרשים למשק
במסגרת התוכנית הרב-שנתית יוקצו 7 מיליארד שקל להגדלת מספר הסטודנטים וחברי סגל במקצועות ההנדסה, בהגדלת מספר הסטודנטים מקרב האוכלוסייה החרדית, ובשילוב בני מיעוטים באקדמיה
בנוסף, הוכרזו תוכניות חדשות, בניהן פרויקט ה"BIG DATA", שפרטיו ואופן התפעול שלו עדיין לא סוכמו סופית. לפי קווי המתאר הכלליים של התוכנית, יוקם מאגר תוכן אקדמי שאפשר לחוקרים להצליב ולהשיג מידע נוסף ממחקרים של עמיתים שונים ברחבי הארץ, באופן שיביא לחסכון משמעותי בעלויות ובזמן המושקע במחקרים.
צרכים לאומיים
במסגרת התכנית השש שנתית יושקעו 2 מיליארד שקל בתמיכה בצרכים לאומיים ובשוק התעסוקה: גידול של לפחות 40% במספר הסטודנטים בליבת מקצועות הלימוד הנדרשים בשוק התעסוקה – מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת מידע והנדסת אלקטרוניקה, ובנוסף הנגשת האקדמיה לחרדים, ערבים, בני העדה האתיופית וטיפוח ייצוג נשים.
כך, התכנית מכוונת לכך ששיעור הסטודנטים מקרב אוכלוסיית המיעוטים יגדל מ-14% מכלל התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היום, עד ל-17% בשנת 2022 . סך התקציב למשך כל התכנית יעמוד על כמיליארד שקל.
במסגרת לשילוב האוכלוסיה החרדית באקדמיה, שהחלה בחומש הקודם, הוחלט להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה מ-12 אלף היום ל- 19 אלף סטודנטים ב-2022. סך התקציב שיוקצה לנושא בשש השנים הקרובות יעמוד על כ-1.2 מיליארד שקל.
ומה עם המקצועות ההומניים? לפי התוכנית, ההשקעה בתחום מדעי הרוח תוכפל מכ- 40 מיליון שקלים בתכנית הקודמת לכ- 100 מיליון שקלים בתכנית הנוכחית, שתכלול שיפור התמיכה במחקר, הגדלת מספר הסטודנטים כמו גם הכוון תעסוקתי.
צילום: דנה קופל
חדשנות בהוראה? יש חיה כזאת
התוכנית מייעדת משאבים להכנסת כלים חדשניים במטרה להביא לשיפור איכות ההוראה. כך, יושקעו 120 מיליון שקל שיכלול במענקים להפקת קורסים מקוונים, במטרה להנגיש את הידע הצבור במערכת ההשכלה. בנוסף לכך יושקעו עשרות מיליוני שקלים בהקמת מעבדות חדשנות ליזמות לסטודנטים שישפרו את חווית הלימוד בקמפוס ויאפשרו לסטודנטים לפתח רעיונות תוך קבלת סיוע מהמוסדות להשכלה גבוהה ומגורמים מחוצה לה. התכנית לשיפור איכות ההוראה שהחלה בתכנית הקודמת, תמשיך גם בשנים הקרובות ויוקצו לה כ- 80 מיליון שקל.
מימין ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי, שר החינוך נפתלי בנט וויו"ר הוועדה לתקצוב ותכנון במל"ג, פרופ' יפה זילברשץ צילום: מיכאל פתאל
בנוסף, במל"ג מתכננים הוא להגדיל את מספר הסטודנטים תושבי חוץ שיבואו ללמוד בישראל מכ-12 אלף כיום ל-25 אלף תוך חמש שנים, תוך התמקדות בהבאת סטודנטים לתארים שניים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לתקופות קצרות. כפי שדווח ב"כלכליסט", קהלי היעד העיקריים בהקשר של תכניות לתואר שני הינם סטודנטים מצטיינים –יהודים שאינם יהודים מצפון אמריקה והמזרח הרחוק – בפרט סין והודו. סך התקציב הכולל יעמוד על כ-450 מיליון שקל.
שר החינוך נפתלי בנט, המשתמש גם כיו"ר המל"ג, מסר כי "אנו מביאים למערכת שחוותה רק לא מזמן עשור אבוד, תקופה חדשה של חדשנות וקידמה. אנו מציבים רף גבוה יותר: לא על המחקר לבדו ניבחן, אלא גם על תרומתה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל."
