100 המשפיעים 2016: דמוקרטיה מתגוננת

אבו בכר אל־בגדדי, מנהיג דאעש  

צילום: Al-FURQAAN MEDIA

לאחר מתקפות מוצלחות על אדמת אירופה וארצות הברית, דאעש ממשיך להיות השם המפחיד בשכונה. אל־בגדדי אמנם ירד למחתרת, אך נערי שכונות מוסלמים מכל רחבי העולם חולמים על הח’ליפות הערבית, ומוכנים לרצוח כדי לראות אותה קמה.

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה  

צילום: איי פי

פוטין עבר שנה מאתגרת מאוד, לאחר שמשבר הנפט העולמי הביא את רוסיה לסף קריסה כלכלית. מעורבות אינטנסיבית בסוריה שומרת על מעמדה של המדינה כשחקנית בינלאומית, אפקטיבית בסכסוך זה אף יותר מאשר ארצות הברית.

דונלד טראמפ, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב

צילום: Eric Cheng_vimeo

מועמדותו של טראמפ בבחירות למנהיגות הדמוקרטיה הגדולה בעולם מעלה תהיות מדאיגות לגבי הרלבנטיות של שיטת הממשל הזו. במהלך המירוץ נחשפנו לארצות הברית לאומנית יותר, וולגרית יותר, שונאת מיעוטים ועמוסת המון רועם.

למעשה, מסעו של טראמפ להתמודדות בבחירות מגלה שגם אחרי שהדמוקרטיה התפתחה עם השנים, בין היתר בזכות טכנולוגיות כמו השיח ברשתות חברתיות - עדיין מדובר בשיטת ממשל שבירה שיכולה אפילו להרוס את עצמה.

הקיטוב המואץ, עליית הפריפריות כמרכזי השפעה, התפרקות הקונצנזוס והחלפתו בפיד, השיח המהיר והרדוד, ובעיקר הגברת המעורבות של בוחרים לא־מתוחכמים בהליך הדמוקרטי - כל אלה נותנים משמעות חדשה למונח "קול אחד לכל אחד". זוהי תופעה עולמית, שטראמפ הוא רק אחד מנציגיה: אותה תופעה התגלתה גם במשאל העם בבריטניה, שבו הוחלט על יציאת הממלכה מהאיחוד האירופי כנגד עמדתם של מצביעי האליטות הלונדוניות. הדמוקרטיה גילתה הרבה יותר דרכים להגיע אל הבוחרים, ואלו, כך מתברר, הורסים את הדמוקרטיה. לכאורה, הדרך להתגבר על כך היא הגברה כוללת של הידע והמעורבות של האוכלוסייה, אבל נוכח הפרעת הקשב הגלובלית שנלווית לקצב החיים הנוכחי מרובה המסכים, זוהי משימה בלתי אפשרית.

וטראמפ? ובכן, טעויות ליוו אותו גם כאיש עסקים וגם במסע הבחירות שלו. באופן פרדוקסלי, היציאה הבוטה של התקשורת נגדו עשויה להעניק לו דווקא יתרון. כי כיום, יותר ממה שהפרשן המכובד מציע, חשובה התמונה ששברה את האינסטגרם. אנשי וול סטריט מעדיפים לראות אותו מפסיד, כי סביר להניח שהמועמדת שמולו תשמור על האינטרסים שלהם ביתר יעילות, אבל מנגד, טראמפ המיליארדר־מלידה איננו מודל שעימו מזדהה גם הבוחר הפשוט.

אז איך בכל זאת מגיעים אל האדם הפשוט? פונים למכנה המשותף הנמוך: שנאה, פילוג, התססה, ובעיקר סימון אויב משותף. הזרים, מהמוסלמים עד המקסיקנים, הם אלו שביום הבחירות ינועו בהמוניהם אל הקלפיות. נשמע מוכר? זה לא במקרה: אם בדמוקרטיה הגדולה בעולם נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי המזרח התיכון?

אתי אפללו

הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב 

צילום: אם סי טי

קלינטון, האשה הראשונה שמועמדת לנשיאות בארצות הברית, נהנית מקשרים במוקדי הכוח העסקיים ובוול סטריט - ומתמיכתם הנדיבה של גורמים במחוזות אלו. למרות זאת, היא הצליחה להלחיץ את מגזר הפארמה אחרי שצייצה נגד העלאת המחירים בו. המירוץ שלה מול טראמפ מסתמן כקרב מלוכלך, בעיקר באשמתו, אבל לא רק.

פרנסואה הולנד, נשיא צרפת

צילום: איי אף פי

הולנד שוקל לרוץ לקדנציה שנייה ב־2017, אבל נוכח הסקרים המנבאים לו תבוסה מוחצת מול כל מועמד אחר, עם פחות מ־15% מהקולות, כדאי שישקול שוב. לחוסר הפופולריות שלו, שתודלק בידי המצב הכלכלי הסבוך בצרפת, נוספו מתקפות טרור רצחניות ומה שנראה כהסתגלות אטית מדי של הממשלה למציאות החדשה.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה  

צילום: רויטרס

קנצלרית גרמניה נהפכה ממי שחרצה גורלות באירופה למנהיגה שנאבקת על גורלה שלה. מדיניות הדלת הפתוחה שנקטה כלפי מהגרים ופליטים מהמזרח התיכון עלולה לפעול כבומרנג, עם הופעתן של מתקפות הטרור בגרמניה. כעת גם אהדת האזרחים ל"מוטי" (אמא, הכינוי של הגרמנים למרקל) תעמוד למבחן אמיתי.

צילומים: אי.פי.אי, אי.אף.פי, Getty Images

תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה

צילום: גטי אימג'ס

ראש ממשלת בריטניה הטרייה לקחה על עצמה את התפקיד שאף אחד לא רצה: להוביל את יציאת הממלכה מהאיחוד האירופי. עם כניסתה לתפקיד ביולי היא הודיעה שהתהליך לא יתחיל רשמית עד סוף השנה, אבל כבר כעת היא משקיעה את מרב מאמציה בהכשרת השטח למה שקיבל את הכינוי "הגירושים הסבוכים והיקרים בהיסטוריה".

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה

צילום: אם סי טי

את ניסיון ההפיכה הכושל נגדו (האם היה זה ניסיון הפיכה אמיתי?) מינף ארדואן לטובת מסע טיהורים אכזרי, כשהוא מפגין שיכרון כוח לא רק כלפי הטורקים, אלא גם החוצה. המבחן הגדול שלו יהיה באולטימטום היהיר שהציב בפני ארצות הברית להסגרת פטהוללה גולן, מי שארדואן מאשים באירועי ההפיכה שלא היתה.

קים ג'ונג און, נשיא צפון קוריאה

צילום: איי אף פי

הרודן הצפון־קוריאני ממשיך להראות רלבנטיות באמצעים מסורתיים, כמו איומים על דרום קוריאה וניסויים בטילים בליסטיים - וגם באמצעים מסורתיים פחות, כמו מתקפות סייבר שונות ומשונות, בהן אחת שעלתה לכותרות על אולפני סוני.