פרשת השחיתות בנתניה: עודף המשילות של השלטון המקומי
בניגוד לשלטון המרכזי בישראל, הרשויות המקומיות לא רק שאינן סובלות מחוסר משילות, הן סובלות ממשילות יתר. השחיתות ברשויות המקומיות היא אחת התוצאות של העוצמה הגדולה הזאת, שתוכל להצטמצם אם תוגבל כהונת ראשי ערים ל-2 קדנציות
בניגוד לשלטון המרכזי בישראל, הרשויות המקומיות לא רק שאינן סובלות מחוסר משילות, הן סובלות ממשילות יתר. השחיתות ברשויות המקומיות היא אחת התוצאות של העוצמה הגדולה הזאת. שר הפנים לשעבר אופיר פינס־פז, היום ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל־אביב, אמר שמבחינת החוק, ראש הרשות המקומית הוא הרשות. לכן יש לו בעירו הרבה יותר כוח מאשר לראש הממשלה בממשלתו.
החוק, שנכנס לתוקף ב־1978, מעניק לראשי רשויות קדנציה מובטחת של חמש שנים וסמכויות כמעט בלתי מוגבלות. כל הניסיונות להגביל מעט את כוחם של ראשי הערים נכשלו. לא פלא שאפילו כשראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נכנס לכלא, זה היה על עבירה שעשה כשהיה ראש עיר.
הצד השני של הבעיה הוא הקרבה הגדולה כל כך של בכירי העירייה לכסף. שר בממשלה מוקף בהמוני פקידים המחליטים למי לתת משאבים ולמי לא לתת. בעיריות הפוליטיקאים, ובעיקר ראש העיר, מחלקים סכומי עתק ישירות ועל בסיס קבוע. זה קורה בוועדת התכנון והבנייה, שיכולה באמצעות תוספת אחוזי בנייה להפוך יזמים לעשירים; זה קורה בוועדת ההקצאות המחלקת מבנים ומגרשים; וזה קורה בוועדת המכרזים.
מרים פיירברג. ראשת העיר נתניה מ־1998 צילום: עמית שעל
למועצת הרשות אין כמעט סמכויות — היא חלשה אפילו יותר מהכנסת. שר בממשלה צריך להתחשב ביועץ משפטי וחשב עצמאיים ורבי־עוצמה. ברשויות המקומיות כולם עובדים אצל ראש העיר, אפילו מבקר העירייה.
לפני חצי שנה אימץ היועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין דו"ח של ועדה למאבק בשחיתות ברשויות. ההמלצה המרכזית היתה שבוועדות המכרזים של העיריות יישבו פקידים, לא פוליטיקאים.
מהפכה גדולה אין פה, אבל אפילו זה לא קרה. פינס אומר שצריך לחזק ברשויות המקומיות את המועצה והפקידים. ועד אז? חדרי החקירות ובתי הכלא ימשיכו לארח לא מעט ראשי רשויות.
