קצבת הנכות: מאבק של יותר ממיליון וחצי ישראלים

תשומת לב חריגה הוקדשה בשבועיים האחרונים לציבור הנכים בישראל, בעקבות ההחלטה להקציב 300 מיליון שקל לטובת כ-230 אלף מקבלי קצבאות נכות בביטוח הלאומי בתקציב הקרוב. המאבק על גובה הקצבאות גרר התגייסות נרחבת מצד עמודי תוכן בולטים ברשתות החברתיות, והמומנטום שנוצר אף הוביל לחסימת מחלף השלום בתל אביב למשך כשעה לפני מספר ימים. אך מעבר לסולידריות, מה מצדיק את הכותרות שקיבל המאבק להגדלת גובה הקצבאות? האם לקריאה לעזרה של ציבור הנכים בישראל יש קשר לשאר הציבור?

הצוות בראשות מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור יוסף, שהוקם במטרה להמליץ לשר האוצר משה כחלון ולשר הרווחה חיים כץ כיצד לחלק את 300 מיליון השקלים שהוקצו, נמנע מלחלק את הסכום לכלל ציבור הנכים באופן שווה, מה שהיה מביא להגדלת הקצבה בכ-100 שקל בחודש בלבד. במקום, הוחלט לייעד את הסכום לקבוצה מצומצמת יותר, כך שגובה הקצבה המקסימלי יהיה 2,792 שקל. לשם השוואה, לפי דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי, קו העוני עומד על 3,077 שקל לאדם יחיד.

מימין: ח"כ נורית קורן, יו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם" אלכס פרידמן וח"כ קארין אלהרר בהפגנת הנכים בקניון עזריאלי ביום ראשון. קורין טענה כי דיברה על הנושא עם נתניהו, בעוד שח"כ בוקר שיזמה את החוק נעדרה צילום: שני ברזילי

השאלה המתבקשת היא מאין יגיע הכסף. הביטוח לאומי לא יכול להגדיל את הקצבאות - כי אין לו בכלל כסף. לפי נתוני המוסד, בעוד 8 שנים הביטוח הלאומי יתחיל "לאכול את חסכונותיו", זאת אחרי שכבר התחיל לנגוס ברווחיו כבר לפני 6 שנים, עד שבשנת 2038 ייגמר לו הכסף לשלם את כל הקצבאות, כשקצבת הנכות היא רק כ-20% מהתחייבויותיו: רוב ההתחייבויות הן קצבאות זקנה, חלק ארי מקצבת הפנסיה של כלל הציבור.

למרות האיום המוחשי על עתידו, משרד האוצר לא מסייע לביטוח הלאומי להתמודד עם הגירעונות, מה שמחליש את היכולתו לעמוד בהתחייבויותיו לציבור. כך, המילה ביטוח בשם המוסד מאבדת לחלוטין ממשמעותה, אך בנקודה הזאת הדיון הופך לרלוונטי לכלל הציבור בישראל.

הנכים טוענים שהמאבק שלהם לא מתמצה בהעלאת הקצבה עבורם: זה מאבק של כולם, כי בקלות רבה, לא עלינו, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במקומם - כנזקקים לקצבה או כבני משפחה שאחרים תלויים בהם.

הטענה הזאת מאפשרת זוית הסתכלות אחרת על הסיפור: למעשה אפשר לטעון כי מטרתם היא לגרום שהביטוח מהמוסד לביטוח לאומי יהיה ביטוח אמיתי - כזה שמסוגל לספק רשת אבטחה, בזמן שמשך הביטוחים הסיעודיים הפרטיים, שבבעלותם של 4.5 מיליון ישראלים, מוגבל ל- 5-3 שנים - ובנוסף להזכיר לנו לעצור בזמן את התכלות הביטוח הלאומי.

הפגנת הנכים השבוע צילום: צביקה טישלר

הביטוח והביטחון שמעניקה הקצבה קריטיים במיוחד דווקא בהיבטים של השתלבות של בשוק העבודה, שאמורים לכאורה לחסוך במתן הקצבאות. אחת הסיבות המרכזיות לכישלון חוק לרון, שנועד לעודד את הנכים לצאת לשוק העבודה במקביל לקיצוץ בקצבאות, כך שהכנסה מהשכר והקצבה יהיו תמיד גבוהים יותר מהקצבה לבדה, הייתה החשש לאבד את הקצבה, ואיתה את ההגדרה כנכה (ולעבור מחדש את הבירוקרטיה מול הביטוח הלאומי). כעת החוק שופר יחד עם הגדלת הקצבאות, אך בתחילת השבוע העידו הנכים כי עדיין נותרו חסמים שלא מאפשרים להם לצאת לעבודה מבלי להסתמך על הקצבה.

אם מוסיפים למקבלי קצבאות הנכות כ-50 אלף ילדים מתחת לגיל 18 מגיעים למספרים של כ-300 אלף איש. כשמוסיפים לזה את בני המשפחה הקרובה מגיעים ליותר ממיליון וחצי אנשים התלויים בקצבת נכות זו או אחרת. איך שלא נסתכל על זה לא מדובר פה במאבק של קבוצה קטנה בחברה הישראלית - אלא בנושא הנוגע באחד מכל 4 ישראלים.