אפילו החרדים לא ידעו מה הם רוצים להשיג

סיבה מרכזית לכך היא היעדר הנהגה רוחנית חרדית. עד רגע זה טרם שמענו את יעקב ליצמן מיהדות התורה או את אריה דרעי מש"ס מרימים כתפיים ומסבירים ש"הרב אמר", אין נפנוף בפסקי הלכה. למעשה נראה כי המשבר כולו מתנהל בלא אסטרטגיה ברורה, בלא להבין מה החרדים מבקשים להשיג. משיחות עם גורמים המעורים בנושא עולה כי המשבר החל להתגלגל ודחק את הפוליטיקאים החרדים כמעט בכוח לנושא: "הבעיה היא פרהסיה. מהרגע שפורסם בכל מקום דבר העבודות לא היתה ברירה אלא להגיב. מה שאנחנו לא יודעים עליו אנחנו שותקים. הבעיה היא עם מה שיוצא בהודעה רשמית, כמו עבודות הרכבת", אמר בגילוי לב גורם בכיר באחת המפלגות החרדיות.

ומי אחראי לפרהסיה? התקשורת החרדית. זו זעקה בשבועות האחרונים נגד אותו חילול שבת. כשאין דמות רבנית בכירה שמביעה את דעתה בנושא, התקשורת החרדית חופשיה לתקוף את פוליטיקאיה על כל נושא שהיא מוצאת לנכון, ודרעי, ליצמן ומשה גפני לא יכלו עוד לשבת בחיבוק ידיים.

"איפה הימים של הרב אלישיב או הרב עובדיה יוסף, שעמדו מאחורי משברים כאלה, שהורו לפוליטיקאים שלהם כיצד לפעול. בימים שלהם מי היה נותן למנכ"ל הרכבת להיות זה שקובע מהו פיקוח נפש?" הביע פליאה גורם חרדי. כשאין הנהגה חרדית, ויש תקשורת זועמת, הפוליטיקאים החרדיים נדחקים אל הקצה, ולא מגיעים לפשרות.

הרב עובדיה. סמכותו חסרה צילום: עמית שאבי