"עבודות הרכבת באו בדיוק בזמן כדי לעורר את הדיון על השבת"

נניח רגע בצד את יריבות בנימין נתניהו-ישראל כץ הפנים-ליכודית, זו שמזרימה בסיפור הזה הרבה דם רע בדמות הודעות לעיתונות שתוקפות אחד את השני - ונתמקד במפלגות החרדיות; שם נמצא לפחות שתי סיבות מרכזיות למשבר.

הראשונה היא ועדת מנכ"לים שבראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר שהוקמה לאחר ששורה של שרים פחדו לגעת בתפוח האדמה הלוהט של "פתיחת עסקים בשבת". אחרי שהתחבטה והתלבטה, הוועדה הצליחה להסכים, ממש בשבועות האחרונים, על שלוש הצעות שונות המציעות בדרכים שונות פתיחה מצומצמת ומסוימת של בתי עסק בתל אביב בשבת. זו למעשה הפעם הראשונה שוועדה ממשלתית צריכה להכריז בקול רם כי היא ממליצה על פתיחת עסקים בשבת.

במפלגות החרדיות התפלצו, הם לא מתפלצים שנים ממה שקורה בתל אביב בשבת, אבל כשמדובר בהחלטה של ועדה ממשלתית? לא יקום ולא יהיה. לפיכך דורשים שם בימים אלה להחזיר את נושא פתיחת העסקים בשבת לידי משרד הפנים. לדעתם, זה המקום הטבעי לבחון את הנושא - שלפני שנה, בתקופתו של השר סילבן שלום, גולגל כאמור אל אותה ועדת מנכ"לים. כעת, שר הפנים אריה דרעי דורש את ביטול מסקנות ועדת המנכ״לים והחזרת הנושא לידיו במשרד הפנים. הוא רוצה להחליט, והוא יחליט שהעסקים ייסגרו. גורמים חרדיים אמרו בימים האחרונים שבקרב החרדים היתה תחושה שוועדת המנכ"לים עומדת להמליץ על אסון, אבל שבלשכת נתניהו לא הבינו את הדרמה. "עבודות הרכבת באו בדיוק בזמן, כדי לעורר את הדיון על השבת, להשיג קשב בנושא אצל נתניהו שיבין שדברים לא יעברו פה חלק, ובעיקר כדי לדחוק להחזרת הנושא לדרעי", אמר גורם חרדי.

אבל הסיבה השניה נעוצה בהנהגה החרדית. או יותר נכון, בחוסר הבולט של הנהגה רוחנית חרדית. עד הרגע הזה לא שמענו את יעקב ליצמן מיהדות התורה או את דרעי מש"ס מרימים כתפיים ומסבירים ש"הרב אמר". אין ניפנוף בפסקי הלכה. למעשה, נראה כי המשבר כולו מתנהל בלא אסטרטגיה ברורה.

נתניהו ודרעי צילום: אלכס קולומויסקי

משיחות עם גורמים המעורים בנושא עולה כי המשבר החל להתגלגל ודחק את הפוליטיקאים החרדים כמעט בכוח לנושא: "הבעיה היא פרהסיה. מהרגע שפורסם בכל מקום דבר העבודות לא היתה ברירה אלא להגיב. מה שאנחנו לא יודעים עליו אנחנו שותקים, הבעיה היא עם מה שיוצא בהודעה רשמית, כמו עבודות הרכבת", אמר בגילוי לב גורם בכיר באחת המפלגות החרדיות.

ומי אחראי לאותה פרהסיה? התקשורת החרדית. זו זעקה בשבועות האחרונים נגד אותו חילול שבת. כשאין דמות רבנית בכירה שמביעה את דעתה בנושא, התקשורת החרדית חופשיה לתקוף את פוליטיקאיה על כל נושא שהיא מוצאת לנכון. דרעי, ליצמן ומשה גפני לא יכלו לשבת בחיבוק ידיים כשבכל מקום מתפרסם אותו חילול שבת ופגיעה בקודש הקודשים וכשהציבור שלהם דורש תשובה. "איפה הימים של הרב אליישיב או הרב עובדיה יוסף, שעמדו מאחורי משברים כאלה, שהורו לפוליטיקאים שלהם כיצד לפעול. בימים שלהם מי היה נותן למנכ"ל הרכבת להיות זה שקובע מהו פיקוח נפש ומה לא?" הביע גורם חרדי פליאה.

וכשאין הנהגה חרדית, ויש תקשורת זועמת, הפוליטיקאים החרדיים נדחקים אל הקצה, לא מגיעים לפשרות, ועל הדרך מנהלים מאבקים פנימיים בינם לבין עצמם כיצד להוביל את המאבק ובעיקר - לאן.

בינתיים, על הספסל יושבים פוליטיקאים שהם "המרוויחים לרגע" מהסיפור הזה: יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, אמנם נזהר שלא להסתבך שוב עם החרדים אבל כל מאבק שבבסיסו השבת, או כמו שהוא הגדיר אותו - הסעת חיילים במוצ"ש - מעלה אותו בסקרים. וגם שר התחבורה ישראל כץ, שהקרבות הפנימיים שהוא מנהל עם נתניהו בליכוד לא שככו - בוודאי שמח לקרוא את הכותרות שהצביעו על נתניהו כמי ששוב נכנע לחרדים ויפגע ביחד איתם, בכלל הציבור.