חיים בקוד QR: למה הסינים יכולים לצאת מהבית בלי ארנק?

אני משתמש בשני שירותי התשלומים הגדולים בסין: אפליקציית עלי פיי של עליבאבא והארנק של אפלקציית המסרים המיידיים Wechat, שמחזיקים ביחד ב-86% מהשוק הסיני הענק. שתי האפליקציות דומות אך אופן התשלום בהן משתנה מעט מעסק לעסק.

בעסקים הגדולים יותר מצמידים את קוד ה-QR האישי שמפיקה האפליקציה לקורא אלקטרוני שמחובר לקופה ומחייב אותך אוטומטית בסכום, אך במקומות קטנים יותר צריך לסרוק אקטיבית קוד שמודפס על ריבוע קרטון פשוט בחנות ואחר כך להזין ידנית את הסכום לתשלום. במקרה ששני האמצעים אינם זמינים, אפשר להעביר כמעט בלחיצת כפתור כסף מהטלפון שלך לזה של בעל הדוכן או נהג המונית ולסגור עניין.

סורקים ומשלמים עם Wechat צילום: jncrqy

בכל זאת אחרי עשרה חודשים כנראה עדיין לא התאקלמתי לגמרי בסין כי עבור קניות קטנות אני ממשיך לשלם במזומן ולהיתקע אחר כך עם יותר מידי מטבעות. לעומת זאת הסינים לא יהססו להשתמש באפליקציות גם כדי לקנות פחית קולה או מנת ג'יאנג בינג, סוג של מלאווח סיני של בוקר. כרטיס אשראי אני באמת לא זוכר מתי העברתי לאחרונה, איכשהו הסלולר תמיד יותר זמין ונוח.

משאל מהיר שערכתי בקרב חברי הזרים הגרים בבייג'ינג העלה כי אף אחד מהם לא נתקל במערכת כל כך מקיפה של תשלומים דרך הסמארטפון במדינת הבית שלו. חברה שעברה לאחרונה מסן פרנסיסקו לבייג'ינג מדווחת כי אפילו בבירת הטכנולוגיה של אמריקה אפשרויות התשלום במובייל מוגבלות מאוד ביחס לאלו בבירת סין.

אף שככל שמתרחקים מהערים הגדולות בסין, בייג'ינג ושנגחאי, התשלומים בסלולר הופכים לנפוצים פחות, סין היא עדיין המובילה העולמית בתחום הזה ובפער ניכר. לפי חברת מחקרי השוק eMarketer, ב-2015 זינקו הרכישות הקמעונאיות בסלולר בסין ב-85% והסתכמו ב-334 מיליארד דולר, פי ארבעה מהשוק האמריקאי. סקר מדהים אחר מצא ש-64.7% מבין 650 מיליון בעלי הסמארטפון בסין מבצעים תשלומים באמצעות המכשיר, נתון שאין לו מקביל בעולם.

חלק מההצלחה של סין בתחום נובעת דווקא מהפיגור היחסי שלה בהטמעת הדור הקודם של התשלומים. כרטיסי אשראי לא תפסו כאן כמו במערב וסין נותרה מדינת מזומן עד לאחרונה. כך שהצורך בפתרון הסלולרי היה גדול יותר והנכונות להטמעה שלו גבוהה יותר. באותו האופן החדירה של סמארטפונים לסין היתה מהירה כיוון שסינים רבים לא החזיקו מחשב אישי בבית והסלולר היה המכשיר הראשון בו יכלו לגלוש באינטרנט.

אבל ההצלחה הסינית באימוץ התשלומים הסלולריים נובעת גם מהעוצמה והביצוע של טנסנט, מפתחת אפליקציית Wechat, ועליבאבא. שתי החברות מינפו את בסיס המשתמשים האדיר שאספו – עליבאבא כפלטפורמת הקניות באינטרנט הגדולה בסין וטנסנט כבעלים של אפליקצית המסרים המיידים והרשת החברתית הגדולה במדינה (שילוב סיני בין Wechat ופייסבוק) – לכניסה לשוק התשלומים הסלולרים. עלי פיי וטנסנט מגישות למוכרים הסינים מודל חסכוני, פשוט וקל ליישום, ללא צורך להשקיע בהטמעת חומרה או תוכנה.

אין להם כרטיס אשראי. אפליקציית התשלומים של עלי פיי צילום: צ'יינה דיילי

גם עליי פיי וגם טנסנט ממש לא מסתפקות בהישגים הנוכחיים ומטמיעות כל הזמן פונקציות נוספות באפליקציה. ב-Wechat אפשר היום גם להזמין מוניות, כרטיסים לסרטים ולרכבת, לשלם חשבונות חשמל ומים וכל זה מבלי לצאת לאפיקציות חיצוניות, בעמלות נמוכות ותוך עקיפה מוחלטת של חברת כרטיסי אשראי היחידה בסין, המפסידה הגדולה ממהפכת התשלומים הסלולרים.

חברות האינטרנט הסיניות כמו טנסנט ועליבאבא ידועות בתרבות הארגונית האמביציוזית שלהן. כדי להספיק יותר ולהגיע מהר יותר בחברות אלו עובדים במודל שמכונה בסין 9-9-6, עבודה של שישה ימים בשבוע כולל שבת מ-9:00 עד 21:00. זאת אחת הסיבות שכמעט אף אחד כאן לא מאמין ששירות התשלומים של אפל, שהושק בסין בפברואר השנה, יצליח ולו לדגדג את שתיהן במגרש הבית.

במקביל להרחבת השירותים שלהן בסין, שתי החברות מנסות לייצא את מהפכת התשלומים הסלולריים. היום כבר אפשר לשלם בעלי פיי בשורה הולכת ומתרחבת של עסקים מחוץ לסין כמו בתי הכלבו של מייסיס ואתר Airbnb. בשלב הראשון הפריסה בחו"ל מיועדת לשרת את מליוני התיירים הסינים המטיילים בעולם, אך ברור שהיא מעניקה לחברה עמדת זינוק מצוינת להתרחבות לקהלים חדשים. מי יודע, אם אי שם בעתיד יתגשמו התחזיות לפיהן סין תהפוך למעצמה המובילה בעולם, טנסנט ועליבאבא עשויות בהחלט להירשם בהיסטוריה כחיל החלוץ של הפלישה.