בנט מקים לעצמו "חטיבה להתיישבות": החברה למתנ"סים תהפוך ליחידת הביצוע של משרד החינוך

מתחת לרדאר, משרד החינוך חתם מול החברה למתנ”סים על “הסכם זרוע ביצוע” במסגרתו הורחבו התחומים בהם יכול המשרד להתקשר בפטור ממכרז עם החברה הממשלתית. על פי ההסכם עליו חתם המשרד עם החברה בשנת 2015, הסכם אשר נכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית, החברה למתנ"סים תשמש כזרוע ביצועית של המשרד במגוון תחומים בחמש השנים הקרובות, עם אופציה להאריך את החוזה בחמש שנים נוספות. משרד החינוך יוכל להפסיק את ההסכם בכל עת שירצה.

השינוי בחברה למתנ"סים המגזר השלישי צפוי להיפגע הסכמי הרחבת הזרוע הביצועית וההבראה שנחתמו בין משרד החינוך לחברה למתנ"סים יכרסמו בכוחן של עמותות וגופים שונים במגזר השלישי ספי קרופסקי לכתבה המלאה 

החברה למתנ”סים, אשר נוהלה עד כה כזרוע ביצועית של משרד החינוך אך ורק בתחומים של ניהול סל התרבות הארצי והפעלת מרכזים קהילתיים, תוכל מעתה להתקשר ללא מכרז בתחומים רבים ומגוונים: הפעלת מתנדבים, זהויות בחברה הישראלית, מרכזים קהילתיים להורות ומשפחה, מרכזי פעילות לצעירים, מרכזי יזמות וחדשנות, מרכזי ערכים בספורט, מרכזי למידה משמעותית, שילוב והשתלבות ילדים, נוער ומבוגרים עם מוגבלויות, מרכזי נוער לפעילות אתגרים וסביבה, פעילויות קיץ וצהרונים.

מודל העבודה החדש של החברה למתנ”סים מזכיר את האופן בו פועלת החטיבה להתיישבות וגופים חצי ממשלתיים אחרים, כזרוע ביצוע של משרדי הממשלה. היתרון הגלום במודל זה נובע מהעובדה שבמקרים רבים מדובר בגופים יעילים, אך יחד עם זאת, המודל פותח באופן פוטנציאלי פתח להעברת כספים על פי העדפתו הסקטוריאלית של השר הממונה. מכיוון שהחברה למתנ”סים החלה לפעול רק השנה במודל הזה, מוקדם מלהעריך מה משקל הסיכון ביחס לתועלת.

מימין: אביעד פרידמן יו"ר החברה למתנ"סים, נפתלי בנט שר החינוך ורז פרויליך מנכ"ל החברה למתנ"סים. "חברה של עשייה מהירה" צילום: אוהד הרכס למכון ויצמן

מעבר לכך, הפטור ממכרזים נותן למעשה יתרון לחברה למתנ”סים על פני עמותות חינוך שונות במגזר השלישי, שכן האחרונות נדרשות לזכות במכרזים כדי להפעיל פרויקטים שונים של משרד החינוך. כעת החברה למתנ”סים תוכל לקבל יותר פרויקטים ללא מכרז (אם כי במקרים מסוימים עדיין תחויב), באמצעות הודעות פטור. בכירים בחלק מעמותות המגזר השלישי חוששים כי הדבר יביא לפגיעה בנתח הפעילות שלהם.

למעשה, בכך עוזר משרד החינוך לצמצמם את התחרות של החברה למתנ”סים. “עד השנה תפיסת משרד החינוך את החברה השתנתה”, נכתב בדו”ח הכספי של החברה ל־2015. “משרד החינוך לא ראה את החברה כזרוע הביצוע הבלעדי שלו. מצב זה מכניס את החברה, יותר ויותר, לתחרות אגרסיבית על מקטעי פעילות שמוכרזו, יחד עם דילמה בין היכולת לשמור על איכות השירות וייחודו לבין עמידה בתקציבים מצומצמים שמותירים לחברה רווחים שוליים לפעילותה השוטפת”.

 

 

המדינה סוגרת את הגירעון ומעלה את שכר העובדים

עוד על פי הדו”ח הכספי, שהוכן על ידי משרד רואי החשבון רווה-רביד ושות’, החברה אף חתמה על הסכם הבראה לכיסוי הגירעון שלה, במסגרתו יוזרמו לה 58.9 מיליון שקל בפריסה ל־12 שנים. החברה חוותה בשנים האחרונות משבר פיננסי, בעיקר בשל עלויות פנסיה גבוהות, ועל פי הדיווחים היא אף הגיעה ב־2011 לגירעון כולל של 44 מיליון שקל. מקור הגירעון באי עמידה של המדינה בהסכמי השכר של עובדי החברה הממשלתית והמשמעויות שלהם. לטענת אנשי החברה, מכיוון שעובדיה החלו להגיע לגיל פנסיה — ללא תכנית ההבראה החדשה הגירעון היה ככל הנראה מתפוצץ בעתיד הלא רחוק.

בנוסף, במסגרת הסכם ההבראה הוחלט על הסכם שכר חדש, במסגרתו עובדים חדשים שהחלו את עבודתם אחרי פברואר 2016 וכן חלק מהעובדים הוותיקים יזכו בגידול של 50% בשכר התחילי שלהם ביחס למה שנהוג כיום. בחברה למתנ”סים הסבירו כי מקורות המימון הם כולם מההטבות העתידיות של אותם עובדים (דוגמת פדיון ימי חופש), כך שעלות השכר למעשה לא השתנתה. שכרו של מנהל מרכז קהילתי, התפקיד הכי שכיח בחברה, עלתה בכך לכ־18 אלף שקל ברוטו. עוד על פי הדו”ח, מחזור הפעילות של החברה עמד ב־2015 על 434 מיליון שקל — עלייה של 71 מיליון שקל מהשנה שלפני. הפסד השוטף באותה שנה עמד על 2.3 מיליון שקל, עם גרעון מצטבר של 11.2 מיליון שקל.

התמיכה הבלתי מסוייגת של שר החינוך בנט

החברה למתנ”סים הוקמה והחלה לפעול בשנת 1969 כחברה ממשלתית ללא מטרות רווח, כשבין מטרותיה ליזום ולהפעיל פרויקטים שונים בקהילה. היא פועלת מאז כארגון גג המפעיל מאות מרכזים שונים בשיתוף כ־150 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, ועובדים בה כ־400 עובדים. להבדיל מגופים רבים, החברה פעילה רבות בפריפריה חברתית.

מנתונים שנאספו על ידי הסדנא לידע ציבורי עבור “כלכליסט”, עולה כי בשנים האחרונות הגבירה המדינה את ההתקשרויות והתמיכות עם החברה למתנ”סים, אם כי לא באופן עקבי. כך, למשל, ב־2010 העבירה המדינה לחברה בכספי פטור ובתמיכות 87 מיליון שקל, ב־2011 125 מיליון שקל, ב-2012 188 מיליון שקל, ב־2013 220 מיליון שקל וב־2014 423 מיליון שקל. ב־2015 נרשמה ירידה מסוימת בכספי הפטורים, המכרז והתמיכות לכ-352 מיליון שקל, אך ב-2016 שוב קפצו הסכומים ל־439 מיליון שקל (נכון לסוף מאי).

הכנסותיה של החברה ממשרדי הממשלה השונים היוו בשנת 2015 כ־85.2% ממחזור הפעילות שלה; כש־261 מיליון שקל הגיעו ממשרד החינוך, והיתר ממשרדי הקליטה, הכלכלה, העבודה והרווחה ובאופן מופחת מכמה משרדים אחרים.

בשנה האחרונה הקשר בין משרד החינוך לחברה למתנ”סים התחזק אף יותר, בהובלתו וביוזמתו של השר נפתלי בנט. במרץ האחרון הופיע השר בכנס של החברה בשפיים, והצטלם בחולצה של החברה לצד היו"ר אביעד פרידמן (איש עסקים שכיהן בעבר כיועץ ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון והיה חבר בוועדת פלסנר לבחינת השוויון בנטל) והמנכ"ל רז פרויליך שלבשו חולצה דומה.

בנאומו אמר בנט כי "הגעתי למסקנה, ולקח לי זמן, ששקל עודף בחינוך הלא פורמלי היום מחזיר החזר גבוה יותר משקל עודף בחינוך הפורמלי. אגיד בצורה פרקטית: פה בחברה אתם לא עוסקים ב’תכלולים’, אלא עשייה מהירה".

בהמשך דבריו ציין בנט כי הוא “מחויב בצורה מלאה לחברה למתנ”סים” ואף הצהיר כי החברה היא “הסיירת החברתית של משרד החינוך ומדינת ישראל”. בנט חזר על המנטרה הזו גם בדיונים שנערכו לאחר מכן בכנסת על החינוך הלא פורמלי, והדבר אף בא לידי ביטוי בהחלטה להשקיע סכום של 155 מיליון במסגרת התקציב בתכנית לצמצום פערים בחינוך, שחלק ניכר ממנו צפוי לעבור לחיזוק החינוך הלא פורמלי.

תוכן שיווקי בחדרי המוזיקה של המתנ”סים

עוד על פי הדו”ח הכספי של החברה, כ־50% מתקציב הפעילות בפועל שמשקיע משרד החינוך בחברה למתנ"סים הולך ל"תכנית קרב", יוזמה שנולדה בתחילת שנות ה־90 על ידי צ'ארלס ואנדריאנה ברונפמן המוגדרת כ"פרויקט ההתערבות החינוכית הגדול בישראל". מדובר במכרז שהחברה למתנ"סים זכתה בו בעבר וכעת היא מתפעלת את הפרויקט ביחד עם קרן רש"י. באתר של הפרויקט נכתב כי הוא נועד להעניק לילדים הזדמנות חינוכית וחברתית שוויונית דרך פעולות ותכני העשרה לאחר שעות הלימודים דוגמת אמנות פלסטית, טבע וסביבה, תיאטרון ועוד. לפי אתר התכנית, כ־260 אלף ילדים נחשפים לה ברחבי הארץ.

אך אם במקרה הזה מדובר בשיתוף פעולה פילנתרופי מהזן המוכר, בפרויקט נוסף שמצוין בדו"ח נמצאת מעורבות קצת פחות שגרתית. מתברר, כך על פי הדו”ח, כי במסגרת עבודתה של האגודה לעידוד וקידום מרכזים קהילתיים בישראל, מתקיימת התקשרות עם חברת "סלקום" שהעבירה בשנת 2015 תמיכות בהיקף של 865 אלף שקל בשנה במסגרת פרויקט שנקרא "ווליום". לפי האתר של מתנ"ס גוש עציון, מדובר ב"פרויקט חברתי-מוזיקלי לבני נוער, בדגש על חיבור ותרומה לקהילה בה אנו חיים". באופן מפתיע או לא, האזור שהוקצה לפרויקט במתנ"ס המקומי צבוע כולו בסגול, צבע המזוהה עם החברה הסלולרית. בחברה למתנ"סים הסבירו בהקשר זה כי הסכם ההתקשרות עם סלקום אמנם הסתיים, אך נערכו הסכמים עם חברות מסחריות אחרות דוגמת בנק לאומי ותנובה, שבמסגרתם עובדי החברה יתנדבו בפעילויות במרכזים הקהילתיים.

במשרד החינוך התייחסו בתגובתם רק להסכמי השכר ומסרו: "מדובר בחברה ממשלתית ולפיכך מי שמאשר את המשכורות במקרה זה הוא הממונה על השכר במשרד האוצר".