בשורה לבעלי מוגבלויות: העליון האריך את זכותם לתבוע על "חיים בעוולה" עד סוף 2017
מאות עד אלפי בעלי מוגבלויות שנפגעו בלידתם כתוצאה מרשלנות רפואית יוכלו לתבוע בנזיקין את הגוף האחראי, גם אם זכות התביעה של הוריהם כבר התיישנה. לפני 4 שנים בוטלה האפשרות שהיתה לבעל המום עצמו לתבוע עד גיל 25 ואילו עתה הוארכה אפשרות זו
בית המשפט העליון האריך את זכותם של נכים ובעלי מוגבלויות שנפגעו בלידתם כתוצאה מרשלנות רפואית, לתבוע בנזיקין גוף רפואי בעילה של "חיים בעוולה", עד סוף השנה הבאה (31.12.2017). וזאת, למרות שעילה זו בוטלה כבר ב-2012 בפסק דין "המר". ההערכה היא שישנם מאות עד אלפי בעלי מוגבלויות העונים על הקריטריונים הללו שיכולים עתה לתבוע.
בפסק דין "המר" הוחלט פה אחד על ידי שבעה שופטים כי לא יהיה ניתן להכיר עוד בתביעה של הילד שנולד עם מום שנגרם מרשלנות רפואית ("חיים בעוולה"). זאת משום שקביעה שחייו של ילד כזה הוא "נזק" היא בעייתית מבחינה פילוסופית ומשפטית, ובנימוקים ערכיים ששוללים את התפיסה ש"מוטב היה לו לאדם מסוים שלא היה נולד כלל". פסק דין זה היה האחרון שנתן השופט אליעזר ריבלין ביום פרישתו.
עם זאת, בית המשפט הותיר והרחיב את זכות התביעה בידי ההורים לילד בעל המוגבלות, בעילת "הולדת בעוולה". נקבע כי יינתן במסגרתה פיצוי להורים על הוצאות הגידול הנוספות של הילד בעל המוגבלות, משום שההורים הם קרבנות ההתרשלות הרפואית שלא איתרה את הפגם במועד.
בעל מוגבלות (ארכיון) צילום: shutterstock
הבעיה היא שהפערים בזמני ההתיישנות, הותירו מרחבים גדולים של אי בהירות ובעיקר הותירו תובעים פוטנציאליים רבים שלא הצליחו למצות ולממש את זכויותיהם.
תקופת ההתיישנות של "חיים בעוולה" הייתה 25 שנה. זו תביעה של האדם שנפגע, שיכול היה להגישה שבע שנים לאחר שהגיע לגיל 18. אולם, ההתיישנות לתביעת ההורים היא שבע שנים בלבד מלידת ילדם. הפער הזה בין 25 ל-7 יצר את הבעיה. נניח שביום פסק דין "המר" ב-2012 שביטל את עילת "החיים בעוולה", חלפו עשר שנים מיום הלידה של בעל המוגבלות. לקטין הייתה עומדת תקופה נוספת של 15 שנה להגיש את תביעתו, אלא שפסק הדין ביטל את עילתו וחסם את תביעתו. לעומת זאת, הוריו כבר איחרו בשלוש שנים את המועד להגשת תביעתם.
המשמעות כעת היא שילדים שנולדו עם מום עדיין יכולים לתבוע את הגוף הרפואי עד סוף 2017, אם לא עברה ההתיישנות של 25 שנה, לפי חיים בעוולה.
פסק דין "המר" האריך בתחילה בשנה אחת בלבד את המועד להגשת תביעה, עד 8.6.2013 ובית המשפט העליון האריך כבר את המועד להתיישנות תביעת ההורים ל-28.8.2015. אולם, הוא המשיך להידרש לתביעות נוספות שנדחו וסולקו על הסף בבתי המשפט המחוזיים. היום, ברוב דעות של השופטים ניל הנדל ויורם דנציגר כנגד דעתו של אליקים רובינשטיין, התקבלו מספר ערעורים לתביעת שירותי בריאות כללית, שהוגשו באמצעות עורכי הדין יראון פסטינגר, דוד וינטר, עידו שטובר, דן אבידן ואחרים, ונקבע: "אם תביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015, כי אז יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה".
