דורות הסתיר את קרבתו לבירן? הבעיה היא בחוק - ולא בהתנהלות השופט
בסערה סביב הקשר העסקי והמשפחתי בין השופט לאיש העסקים, שהובילה להפחתה בנטל המס של בירן, נשכח נתון אחד - שיטת המשפט הישראלית מחייבת פסילת שופט רק במקרים כמו הופעת בן משפחה לפניו או גורם שלשופט יש אינטרס כספי ישיר מולו
- ערעור המס של שרגא בירן: השופט הסתיר גם קשר משפחתי של שותפו לשעבר לאיש העסקים
- 24 דירות ב-3 ערים: רשימת הנכסים של שרגא בירן נחשפת
- השופט שפסק לטובת שרגא בירן הסתיר את הקשר ביניהם
כשהתיק של בירן הגיע לדורות יש להניח שרשות המסים ידעה היטב שהוא ייצג בעבר כעורך דין פרטי את רבוע כחול. אך הרשות והפרקליטות לא הגישו בקשת פסלות נגדו. עכשיו, לאחר שהתוצאה לא הייתה לרוחם, הן מנסות להבאיש את השופט כמי שבא מהשוק הפרטי ולכן עושה חסד לטייקונים. מהלך זה מזכיר פרשות דומות בעבר, שבהן ניסתה הפרקליטות לטרפד מינויים מהשוק הפרטי, דוגמת מקרה השופט משה גלעד ושופט העליון יורם דנציגר, שלאחר מינויו נחקר בחשד לסיוע פלילי ללקוחו שלומי לחיאני.
שרגא בירן. כעו"ד פרטי ייצג דורות את רבוע כחול ודודתו של שותפו לשעבר היתה נשואה לבירן צילום: אוראל כהן
שיטת המשפט הישראלי מחייבת פסילת שופט רק בהינתן חשש ממשי להטיית דין או בהתקיים עילות מוגדרות, כמו הופעת בן משפחה לפניו או גורם שלשופט יש אינטרס כספי ישיר מולו. זאת לעומת השיטה האמריקאית שבמרכזה מראית העין, שמחייבת גילוי ופסילה בשל קשר שמבחוץ עלול לעורר חשד ולפגוע באמון הציבור. אחד ההסברים לפער זה הוא שישראל מדינה קטנה שבה כולם מכירים את כולם, ופסילה על כל קשר לא תאפשר שפיטה. בנוסף, האמון בשופטים בישראל גבוה יותר מזה שבארה"ב בגלל דרך בחירתם. עם זאת, ישראל התקרבה מעט למודל האמריקאי כשאימצה את חובת הגילוי האתית, לפיה על השופט לגלות קשרים וזיקות שאינם מחייבים פסילה. הבעיה היא שאין אמות מידה להיקף ולטיב המידע ששופט חייב לגלות.
כעו"ד פרטי ייצג דורות את רבוע כחול ודודתו של שותפו לשעבר היתה נשואה לבירן. קשרים אלו אינם מחייבים פסילה וספק אם הם מחייבים גילוי. יש הטוענים שכן, יש הטוענים שלא, ומעניין לגלגל את השאלה העקרונית לפתחו של נציב התלונות על השופטים שיעשה סדר בעניין. הפסיקה עצמה עשויה להתגלגל לערעור. השופט דורות לא הפליג בשבחיו של בירן, אלא גייס את פועלו כדי לנמק מדוע השכרת דירות אינה עסק או משלח יד שלו, אלא הכנסה פסיבית שמנוהלת בידי עובד ובקושי קיימת על סדר היום העסקי של בירן. גם על קביעה זו ניתן לערער, אבל מכאן ועד הטלת ספק ביושרו של השופט המרחק רב וגם שגוי. לפעמים, לתוצאה המיסויית שנראית על פניה לא צודקת אחראי החוק ולא השופט.
